החכמתני

וחצי שעה בול לאחר מכן היתה צאת השבת. בהרים השקיעה מאוחרת יותר.

המתנשא 700 מטר מעל בית שאן

המושג ''שקיעה'' מתייחס למצב שבו גלגל השמש מתחיל להכנס מתחת לקו האופק המערבי. למי שנמצא במקום גבוה כמובן שהמצב הזה מתאחר ביחס למי שנמצא במישור, ואצל מי שנמצא במקום נמוך אז המצב הזה מקדים. אך בכל מקרה כאן בארץ לא מדובר בהפרשי זמן כ''כ גדולים, אלא כמדומני בהפרשים של כ- 20 דקות בין המקום המוקדם ביותר למקום המאוחר ביותר. (לא בדקתי, כך זכור לי. הדבר תלוי כמובן במיקום מערבי או מזרחי יותר, וכן במיקום צפוני או דרומי יותר, מקום גבוה יותר או נמוך יותר).
מבדיקה שערכתי השקיעה בבית שאן היתה היום ב- 16:56.
ולהסביר טעות נפוצה- השקיעה אינה המצב שבו השמש נעלמת מהעין שלנו, אלא המצב שבו השמש שוקעת בפועל באופק המערבי ביחס לגובה המקום שבו אתה נמצא אילולא היה דבר שמסתיר את השמש מהעיניים כגון הרים וכדומה. לדוגמא- במושב מירון בחלק הסמוך ביותר להר השמש נעלמת מהעין מעבר להר יותר משעה קודם השקיעה בפועל. בודאי אף אחד לא יחשוב להתייחס למצב זה כמו שקיעה, שהרי אם תיקח כמה ק''מ צפונה או דרומה משם במקום שההר לא מסתיר את השמש נוכל לראות את השמש גם יותר משעה לאחר מכן.
המקום היחיד שבו נמדדת השקיעה ע''פ הנראה לעין הוא מקום שבו אפשר לראות בעין את האופק המערבי בגובה 0.

השקיעה היא כמובן השלב שבו גלגל השמש מסיים את תהליך הכניסה מתחת לקו האופק המערבי ונעלם לגמרי מן העין (ולא השלב שבו הוא מתחיל להיכנס מתחת לקו האופק המערבי כפי שנכתב בטעות).
דבר שני- גם מה שכתבו קודמי נכון. יש מושג של ''שקיעה אסטרונומית'' וזה למעשה המצב שאותו תיארתי, והיינו איך היתה נראית השמש לעין אילולא הדברים באופק שמסתירים אותה כגון הרים וכדומה. אך יש גם מושג של ''שקיעה הנראית'', וזה המצב שאותו תיארו אלכס וחנוך. לפי מה שזכור לי בהלכה היהודית יש התייחסות גם למצב השני והיינו ''שקיעה הנראית'' במצבים מסויימים, אך אין לי ידיעות בנושא.

ההתייחסות בהלכה לגבי השינוי בין הנראה לאסטרונומי הוא לגבי זריחה לענין תפילת "נץ", ולא לגבי שקיעה

שיש ''נץ מישור'' ו''נץ הנראה'' שהם בהפרש של כמה דקות וממילא גם מנהגים שונים לענין ''ותיקין''. אך גם לגבי הנושא של השקיעה ידוע לי שיש איזה נידון, אך כאמור הפרטים לא ידועים לי. רק אספר שלפני כמה שנים השתתפתי בחתונת בנו של מנכ''ל אחד ממשרדי הפרסום הגדולים, וכראוי למעמד נכחו במקום ראשי המשק ומנכל''י החברות הגדולות במשק מצד אחד, ומצד שני רבנים ידועים. בשולחן שבו ישבתי ישב רב מבית שאן שבמהלך הערב ניהל דו שיח תוסס עם אחד מבניו של הרב עובדיה יוסף שנכח בחתונה. כששאלתי אותו על מה נסוב הויכוח ביניהם, הוא ענה לי שהויכוח הוא על נושא קביעת השקיעה בטבריה לנוכח העובדה שיש הבדל בין השקיעה האסטרונומית לבין השקיעה הנראית. כאמור הפרטים שנאמרו שם אינם זכורים לי, רק זכור לי שיש נידון בנושא.

נץ היא ציפור דורסת

וגם תיאור של בעל מריבה. אך בכל זאת כולם מבינים שמדברים על נץ הנראה או נץ מישור שלא מדובר בנץ שנראה לאחר שיצא מהקו שלו או נץ החי במישור החוף... ככה זה הסלג המקובל. (אפילו בלוחות השנה זה מופיע כך).
ובכל זאת תודה על ההערה, אשתדל להבא לקחת לתשומת לב.

פרח נץ החלב

כמו הנד ראש, או הרף עין, או הסט או הלך רוח, למשל. הפעולה היא פעולת ההנצה, כמו פעולת הניצן, נראה לי

והגובה של בית שאן הוא נמוך מגובה פני הים