בואו נתן סיכום על החורף, אחרי החורף..

למה הכתבה המלחיצה הזאת? ):
https://www.ynet.co.il/environment-science/article...

זו הדרך הפשוטה והקלה והלא ישרה להשיג נוכחות. יהיה אסון...

זה לא אומר שהוא צודק, מצד שני, אם יש מישהו ששוה להקשיב לו אז זהו המישהו (אמנם יש עוד, ולא כולם תמימי דעים).

זו התרשמותי האישית -
כשהחורף מגיע - מגיע במלוא העוצמה, כמויות גשם רבות מאד ,בפרקי זמן קצרים מה שגורם להצפות.
בסה"כ - אי אפשר להגדיר זאת כ"יובש קיצוני" - יש כמויות נכבדות של משקעים בפרקי זמן קצרים.

ציטוט: "אבל אם נסתכל על כמעט כל המודלים הקיימים השנה נראה יובש קיצוני כמשהו שמתאים לשינויי האקלים באזור שלנו."
זאת אומרת ששלושת העונות האחרונות, שתיים גשומות מאד, ואחת מעט מעל הממוצע, לחלוטין לא מתאימות ל"שינויי האקלים" באיזורנו. כלומר נתונים לחוד וסיסמאות לחוד.

לא חושב שהוא נכונה בכלל

לפני 11,000 שנים, בזמן חזרה זמנית לתקופת הקרח

בין 17000 שנים לפני זמננו ובין 13000

לפני 20,000 שנה - תקופת הקרח, האנשים ציידים לקטים ואין ישובי קבע

לפני 15,000 - קיימת התחממות והאנשים עוברים לישובי קבע אבל אין עדיין חקלאות

לפני 11,000 שנה - שוב התקררות זמנית, כמות המשקעים קצת נמוכה מהיום אבל הם מפוזרים על פני כל השנה, כמו באירופה, והאנשים מתחילים לפתח חקלאות.

נקודה מעניינת - גם ירידת הטמפרטורה לא מגדילה את כמות הגשם אלא רק מפזרת את הגשם על פני כל השנה.

השתרע לאורך השבר אגם הלשון -מחצבה בדרום ועד הכנרת בצפון. זה היה אגם של מים מתוקים שקיבל הזנה לאורך כל תקופת הפליסטוקן. משמע, בתקופה זו היה משטר משקעים שופע ויציב (שהמקור שלו לא ברור). לכן אני לגמרי בספק בנוגע לטענה שמשטר המשקעים היה דומה לזה של היום. האפשרות היחידה להתאמה בין שתי הטענות - ושאינה מבוססת על הגדלה ניכרת במשקעים - היא שהיה אז קר משמעותית, בדומה לצפון אירופה היום.

הוא לא היה כה מתוק, ועובדה שהתייבש...

עד שהומלך כתוצאה מהתיייבשות. אם הוא היה מחובר לים התיכון, הרי שהיה משתרע הרחק דרומה עד קו פרשת המים בערבה, וצפונה כמעט עד גשר בנות יעקב. למיטב ידיעתי אין עדויות לחדירת מי הים התיכון אף שאי אפשר להוציא זאת מכלל אפשרות.

היא זו שיצרה את האגם. ואני גיאולוג במקצוע...
החדירה קרוב לוודאי הייתה בעידן הפליוקן.

בין שבטה להר חריף - אזור שהיום הוא מדברי וחרב - פזורות אלפי חוות חקלאיות המתוארכות לתקופה הנבטית. הללו נהנו ממים זמינים לאורך כל השנה ולא מן הנמנע שבאותה העת זרמו שם מרבית הנחלים. מניין באה הזרימה? לא זו אף זו: באותה עת השתרע בהר הנגב הגבוה יער ששרידיו האחרונים קיימים עד היום (בנחל לוץ וסביבותיו).

בס"ד
באחת הספרים שראיתי, היה רב חשוב שגם היה חוקר רציני הוא אמר שבזמן בית המקדש השומרון היה מעובה ביער עבותות עם לא מעט חיות כמו דוב ואריה לפי התיאור כמו ג'ונג'ל, הרומאים החריבו הכל

מאחר ואני ארכיאולוג אז קצת סדר.
אין קשר בין חוות ביזנטיות \ערביות קדומות בנגב ( לא נבטיות ) ליותר או פחות משקעם. זאת טכנולוגיה שאיפשרה חקלאות באזור הפחות צחיח של הר הנגב.
לגבי תקופות קדומות יותר האקלים הקר יותר ופריסת משקעים לאורך השנה ואולי עוצמות גשמים נמוכה יותר , הקטין משמעותית את ההתאדות ושמר את הלחות בקרקע משגרם ליותר שגשוג של עולם הצומח וגם החיי.
ממש כמו באירופה הלא ים תיכונית , ששם אין יותר משקעים מאשר בישראל.

וצריך בעיקר תפילות

לפני שבועיים דיברו על מה שהיה לפני 60-70 מליון שנה, אז כעת ירדנו לרמה של 20,000 שנים, אז אולי בסוף נגיע למספר שכולנו מסכימים עליו כולל המאמינים שבינינו.

העולם החומרי כפי שהוא מוכר לנו קיים בערך 13.7 מיליארד שנה. כל הממצאים והתובנות האנושיות מצביעים על כך. כתבי הקודש הם... כתבי קודש, לא ספרי מדע.

כתבי הקודש אכן אינם מקוטלגים כספרי מדע, הם הרבה יותר מזה.. הם עדות בסיסית להתהוות העולם בו אנו חיים. לא צריך להתייגע במאמץ מחשבתי, די בהתבוננות פשוטה על גופנו, על הכדור בו אנו חיים ומחוצה לו על התהליך המופלא התהוות העננים ונשיאתם על ידי הרוח אל מעל לראשנו, גשם מלמעלה ולאחריו ירוק מלמטה. כמה מליוני או מליארדי מרכיבים דרושים כדי שנוכל להתקיים באופן בריא ותקין, לא מדי רחוקים מן השמש ולא מדי קרובים וכו’ וכו’ ואידך זיל גמור.. ובנוגע לממצאים שונים (במידה והם נכונים), אחד ההסברים לכך שלא מן הנמנע שהבורא ברא את עולמו והיצורים שבו באופן מתקדם. מה גם שהאלף - אלפיים שנה הראשונים לבריאה היו שונים לחלוטין מהשנים שלאחריהם, ויתכן שכל שנה בשנים הראשונות לבריאה, טבעה את חותמה על החומר באופן שונה מהשנים המאוחרות. גם היצורים שהיו קודם המבול היו שונים כמוזכר בבראשית עניין ’התנינים הגדולים’ שזה יכול להזכיר אולי את הדינוזאורים המדומיינים.
רב תודות לאתר המרתק למנהלים ולשאר המשתתפים!

כתבי הקודש אינם יותר מספרי מדע. הם שונים מאוד מספרי מדע בבואם לפתוח בפני האדם את עולם הרוח. אתה לא יכול בשום דרך לחזות את התפתחותה של מערכת מז"א באמצעות התנ"ך. לשם כך אתה זקוק לחוקי הטבע, למשוואות, לשיטות חישוביות ולא תמצא קמצוץ מכל זה בתנ"ך. מה כן תמצא בהקשר זה בתנ"ך? את ההבטחה שאם אדם ינהג על פי דרך הרוח הרי שמובטח לו שהגשם יבוא בעיתו ובוסתניו יפיקו פירות מגדים. אלו הם שני דברים שונים בתכלית.

זה לא סותר במאום את מה שכתבתי, הבורא טבע בבריאה חוקים וטבעים, וכן שכל בקודקוד האדם נזר הבריאה, לדעת כיצד להשתמש בכלים אלו לטובת האנושות, אחת הכלים הרבים זה להכיר את תכונת המשקעים הרוחות וכיוונם וכו’ ולחזות לפיהם את מזג האוויר- מה שעוסק אתרנו הנפלא. אך מה ומי גורם לאותם משקעים וכו’ וכן שהעננים לא יעצרו פתאום בשפת הים ויורידו מים לדגים.. פה תפילות ואמונה יכולים מאוד לעזור, ועובדות לכך ישנים גם חדשים, ישנם למכביר.

נצחי...

בקרוב- מחקר על זן חדש של דינוזאורים שחיו לפני 150 מליון שנה ונהגו מידי ערב לעשן נרגילה בריח תות-דובדבן לפני השינה... והחבר'ה האינטלגנטים יהפכו פתאום לדתיים קנאים שאסור להם לערער על קביעות של מדענים לעיתים הזויים והם יקבלו את דבריהם כהלכה למשה מסיני.

שיש דבר קשה יותר מיהלום, וזו האמונה

"אמרו לו: אמור כיצד ראית את הלבנה? אמר להם: עולה הייתי במעלה אדומים, וראיתיו שהוא רבוץ בין שני סלעים, ראשו דומה לעגל, אזניו דומות לגדי, קרניו דומות לצבי, וזנבו מונחת לו בין ירכותיו. והצצתי בו, ונרתעתי ונפלתי לאחורי". ראש השנה כב. תלמוד בבלי

מתיי ילמדו מהעבר שתחזיות עונתיות הם הבל.
יותר כדאי להמתקד במה עלינו לעשות, וזה להתפלל בנחת וברוגע, והכל יהיה בסדר.
העולם מאיר אם רק תאיר אותו!