לא רחוק

לקראת השליש האחרון של דצמבר. כרגע כלל המודלים מראים על התפתחותה של רמה איפשהו באירופה שהיא משמעותית גם מבחינת עוצמת וגם מבחינת רוחבה. הדיון הזה נהפך לרלוונטי מכיוון שההתפתחות של הרמה מופיע בטווח סביר של 8-10 ימים. הרמה כמובן יכולה להשתנות בסדרי גודל של מאות-אלפי קילומטרים בכל כיוון אפשרי, אך לא סביר בכלל שהיא תיעלם כלא היית. כתוצאה מכך, שקע המגיב לרמה, מעבר אנרגיה מאזור אחד לאזור צמוד (כמו דלי מים שמנערים אותו ואז יש שוני מרחבי של מפלס המים), צפוי להתפתח. בהתאם למיקום הסופי של הרמה, לרוחב שלה, ולעוצמה שלה, אותו השקע יביא לנו מערכת פולארית קרה או לא. המערכת הפולארית יכולה לנחות גם באיטליה ויוון (ואז היא לא פולארית) כמו שעדכון הבוקר של איסי הראה עם רמה שהתמקמה באזור אנגליה-בלגיה. התצורה של איסי הבוקר מזכירה את חורף 2019 שבו הרמות התמקמו מערבית מידי ובהתאם לכך כל האפיקים נחתו באזור יוון ונגררו עד אלינו דרך הים וקיבלנו הרבה גשם אך ללא קור וללא שלג. דרך אגב, גם במצב של שקע מנותק סביר להניח שתהיה מערכת משמעותית פשוט לא קרה, ובאיחור של 3-4 ימים. גם במקרה של שקע מנותק ואפילו שקע לא מנותק האופציה לחיבור מחדש קיימת. חשוב שנזכיר שאנחנו עדיין בדצמבר, ומבחינה פורמלית עדיין בסתיו. בנוסף לכך, הים חם ביחס לממוצע לתקופה. גם במצב של מערכת פולארית אידיאלית או על סף האידיאליות צפויים קונצים רבים כמו שרואים אצל גפס הערב, כאשר האפיק מסרב להיכנס חלק ובעצם משיק לנו מצפון אין סנכרון טוב בין השכבות השונות. אם היינו בפברואר האפיק הזה היה נוחת עלינו.

לא הייתי מעלה את הנושא אם גפס לא היה נותן מערכת משמעותית ב3 מתוך 4 העדכונים האחרונים שלו. באופן מפתיע הוורטקס חזק מהממוצע.

לא עקבתי כלל על המודלים לטווח ארוך כדי לדעת על סמך מה הם טוענים שינואר צפוי להיות גשום. אולי הם מתבססים על העשור האחרון שבו ממוצע המשקעים של צפת בינואר עומד על 142% לעומת הממוצע המקובל.

תוך דקה אפשר לעבד את המידע , ולא לאבד ריכוז .
בטוחני שהכוונה היתה טובה בסופו של דבר .

רמה מעל אירופה תביא שקע סיבירי או פולארי, וירידה של אוויר קר ממזרח אירופה דרך טורקיה עד אלינו. להבנתי, זה יביא טמפ נמוכות ושלג לירושלים, אבל לא בהכרח יביא הרבה משקעים. האם הבנתי נכון? רוב המשקעים לארצנו בחורף באים דווקא משקעים בודדים שמתפתחים בדרום איטליה ובבלקן ומגיעים אלינו... אני טועה?

להיות מאוד דומיננטיים. סה"כ השקע הקפריסאי ידוע כתצורה הטבעית והבריאה של החורף הישראלי.

דרך אגב, זה לא כל כך נכון להגיד שבישראל יורד גשם בחורף. בישראל , ובעיקר במישור החוף, הגשם יורד בחציו השני של הסתיו ובחורף. התקופה שאנו נמצאים בה כרגע לא מוגדרת כחורף, אם כי מבחינה היסטורית התקופה בין ה1 ל20 לא מתקטנת בהשוואה לשום תקופה אחרת מבחינת כמות/עוצמת המשקעים והיא מחזיקה בשיאים רבים.

המודל האמריקאי אכן נתן במספר עדכונים שקע פולארי שנראה שלקוח מספר לימוד ישר על ראשינו, אבל האירופאי והקנדי ,אם כי מסכימים על הרמה החזקה והנרחבת, משאירים את הסביבה שלנו עם שקע רדוד וממושך לפחות עד סוף הטווח. זה לא כזה רע כי יכול להיות חיבור בהמשך וגרעין הקור במזרח אירופה בכל מקרה. בנוסף שקע ממושך יכול לעזור למזרח הים התיכון להתקרר, דבר שיכול לעזור למערכות בהמשך לנחות עלינו כמו שצריך.
כמה שהמסלול יותר יבשתי ככה האוויר הקר יגלוש לכיווננו יותר בקלות. הנחה שהיא לא מדויקת ב100%, אבל היא מהווה אינדיקציה טובה. נחיתה מזרחית יכולה לגרור קרה משמעותית ולא אירוע שלג.

אירועי שלג לא מאפיינים את דצמבר. חוץ מאשר דצמבר 2013 היו 3 אירועי שלג בדצמבר של 5 ס"מ ומעלה (2006, 1992, ו1953). שלג משמעותי בדצמבר (אפילו לא כבד) נדיר כמו אירוע שלג של פעם בדור בשיא העונה. הייתי טוען שזה אפילו בזבוז של פוטנציאל כי מערכות עמוקות שואבות המון אנרגיה מהסביבה.

אני מכיר את meteociel הצרפתי
את weatheronline הבריטי
ואת wetter הגרמני...
יש עוד? מה אתה מעדיף?