רק מודל GEM מבין לליבנו

היה צפי שבאזור שבת הבאה יגיע קו גשם היסטרי
אבל איסי התמתן ועכשיו צופה את אותו קו גשם עולה לקפריסין.

בתמונה הקו גשם שאיסי צפה בהתחלה

במפות של EC

במקום איסטנבול.

ע"י הטורקים לפני 600 שנה

במספר מקומות קרוב לים

לרוב המפות שנותנות קו חיתוך קיצוני כל כך בחוף לא באמת מציגות את מה שהן חוזות אלא יש להן שגיאה מסוימת בקשר להכנסת משקעים לתוך הארץ. אין מצב שבאשדוד על חוף הים יש לך 300 מ"מ ואם אתה נכנס 20 ק"מ פנימה יש לך 20 מ"מ. לכן יש להפעיל את הדמיון כאשר רואים את המפות הללו ולחלק את המשקעים בצורה יותר שוויונית.

העיקר מהעדכונים האחרונים שהמערכת הקרובה השתפרה ויש רצף של ימי גשם. כרגע הרמה מערבית-צפונית וחזקה מידי. במצב כזה השקעים ינחתו על אזור יוון ואנחנו נקבל שאריות של שקעים מנותקים שיגיעו באיחור, וזה אם יגיעו באיחור ולא יתחברו במערב במקרה שהרמה תצפין לסקנדינביה או גרוע מכך לגרינלנד כמו שראינו בעדכון ערב (12Z) אתמול של גפס.
בכל אופן, לקבל מערכת שלג ללא הצטברות של אוויר קר מצפון זה נדיר ומאתגר. בדיוק לפני שהרמה מתפתחת כ100 שעות מעכשיו המינוס 10 ב850 hPa נמצא הרחק בים הארקטי וישנה רמה חזקה לא פחות במערב קזחסטן שמונעת מאוויר קר להצטבר מצפון לנו. הרמה בקזחסטן חותכת את האפיק שלנו בהרצות רבות כמו בעדכון ערב אתמול של גפס.

הצפייה שלי זה לקבל רצף של ימי גשם שיצמצם את הפער שנוצר עד כה, בנוסף לשלג משמעותי ראשון בחרמון.

אין שם, אשמח מאד אם תוכל לעדכן אותנו ככה לפני אירועים במבט הרחב שלך,והברור גם
לבורים שביננו... ממש נהנה לקרוא את דבריך המרתקים!

האתר פה היתברך בכמה חברים
ישר כח לכולם .
יש פה ידע עצום.
אני ממש נדהם כל פעם מחדש.

ודאי יש שם

על סמך מה אתה אומר את מה שאתה אומר בנוגע למפות המשקעים?

משהו בדברים שלו..אני לא יכול לומר בוודאות אבל גם בventusky קורה הרבה פעמים שהגשם/סופות רעמים/כמות גשם מצטברת מופיעה על קו החוף ואפילו טיפה פנימה ..כאשר בפועל זה לא קורה..כאילו יש קצת חריגות מרחק..אפילו באירועי שלג של שנה שעברה הוא הראה שלג במקומות לא הגיונים של 200 מטר גובה(זה ספציפי היה בwindy)..יש קצת בלאגן במפות...שלא נדבר על מודלים שבכלל לא נותנים נתונים על רמת הגולן (מבחינתם זאת סוריה) או על יהודה ושומרון(מבחינתם זה המשך של ירדן).....אז ככה שיכול להיות שאין שם צודק ואכן יש חריגות מרחק..המזג אוויר בתל אביב הוא בעצם מזג האוויר 10 קמ מערבה בים התיכון..לדוגמא..בפועל

אני בטוח שהמילה אינטואיציה כבר העלת לך קונוטציה שלילית בקשר לתשובה שאתה הולך לקרוא אך אני מקווה שהיא תספק אותך.
אתה רשאי להטיל ספק. אני תמיד בעד חשיבה ביקורתית. דיון או טענות נגד רלוונטיות רק עוזרים לנו לבסס את הידע שלנו.
אני כמעט משוכנע שאני מבין איפה הבעיה בניתוח של המודל, אך לא הייתי מצליח לפתור אותה בשל הקושי החישובי שעומד מאחורי הבעיה הזאת.

המודלים מתקשים לנתח את המעבר/תפר בין הים ליבשה. המעבר הזה מדמה מעבר דרך נקודה קריטית שבה הפרמטרים הפיזיקאלים משתנים באופן דרסטי במרווח צר. ציינתי את המושג תפר כי לרוב מה שעושים כאשר יש בעיה פיזיקאלית עם מעבר מסביבה/חומר רציף אחד לאחר זה לתפור את שתי הפתרונות הידועים משני הצדדים. בעצם הפתרון ידוע בתוך כל חומר בפני עצמו ובאמצעות הנחה של רציפות מנסים למצוא את הגדלים המדויקים שיתנו רצף בין הפתרונות באזור המעבר. מה קורה שהמעבר חד/לא רציף? האם כאן יש לנו שינוי מהותי בגדלים הפיזיקאלים המשפיעים על המערכת שלנו?

ניקח לדוגמא את אחוז ההחזרה של קרינת השמש באינטראקציה עם מים לעומת אחוז ההחזרה של קרינת השמש מקרקע יבשה. מים מחזירים כ7-9% מקרינת השמש, אדמה יבשה מחזירה בין 22-34% מקרינת השמש. בעצם יש לנו קפיצה של פי 4 בכמות האנרגיה המוחזרת לאטמוספירה במרחק מינימלי שיכול להיות מאות מטרים. כמובן שככל שקרקע מרוחקת יותר ממקור מים נרחב כך התכונות של החזרת הקרינה מהקרקע יבלטו יותר, ולמה אני מתכוון בכך? בתקופה שמחזור קרינת השמש לפני המינימום השנתי שלו (דצמבר) יהיו הבדלים ניכרים בין טמפרטורת הקרקע (קרה בשל קיבול החום הסגולי הנמוך) לטמפרטורת המים (חמימה/מתונה יותר). בהתאם לכך האוויר הצמוד לקרקע בשכבות הנמוכות של האטמוספירה יהיה קר יותר מאשר האוויר הצמוד למקור המים. סה"כ יהיה לך שינוי ניכר בכמות האנרגיה המועברת לאטמוספירה בין שתי נקודות הקרובות אחת לשנייה ולכן קשה לנתח מצב כזה כי יש לך שינויים קיצוניים במרווחים קטנים. הנתון שהצגתי לך כולל בתוכו רק שינוי תרמי שגם הוא חלקי, מה אם שינויים טופוגרפים? שינויים בלחות? בגדול אפשר לסכם את הטענה שלי בכך שהקושי החישובי של המודל לדייק תוך כדי המשכיות בתנאים סביבתיים זהים נמוך בהרבה מהקושי החישובי כאשר יש מעברים פחות טריוויאליים.

אני אתן לך דוגמא. נגיד אני נותן לך מידות פיזיקאליות של מים בטמפרטורה של 45 מעלות צלסיוס. אני נותן לך מרחק אינטראקציה בין המולקולות, אנרגיה קינטית ממוצעת, צפיפות ליחידות נפח מסוימת וכדומה. אני נותן לך מידע זהה לגבי מים בטמפרטורה של 35 מעלות צלסיוס. האם על סמך הנתונים הללו תצליח לחזות לי איך הפרמטרים הללו ישתנו כאשר אני אשאל אותך על אותה מערכת של מים ב25 מעלות צלסיוס? כנראה שכן. אתה פשוט תזיז הכל בקבוע וזה יהיה כנראה פתרון סביר אולי אפילו מדויק. למשל אנרגיה קינטית ממוצעת משתנה באופן לינארי עם הטמפרטורה כך שהיית נותן פתרון מדויק על סמך הנתון הבודד של ה35 מעלות. אם הייתי נותן לך את אותה בעיה אך במקום להביא לך את הנתונים על 45 מעלות ו35 מעלות הייתי מביא לך על 15 מעלות ו5 מעלות, האם היית מצליח לחזות לי את הפרמטרים הפיזיקאלים של מים במינוס 5 מעלות (קפיצה זהה של 10 מעלות)? לא. למה לא? כי השאלה שלי כוללת את המעבר פאזה בין מים לקרח (בתנאי לחץ סביר) . למשל בניתוח של נפח הגוף היית כושל באופן דרסטי כי הקרח תופס אזור מרחבי גדול יותר.

סיימתי עם הטענה לאופציה של הקושי החישובי. האם הפתרון שהמודל מציג ריאלי? נתחשב בכך שממוצע המשקעים בחציו השני של הסתיו פחות או יותר זהה בין הערים אשדוד, תל אביב, חיפה לערים הסמוכות במרחק של קילומטרים בודדים מהחוף כגון כפר סבא, פתח תקווה, גדרה וכולה.. יחס של פי 4 בין כמויות המשקעים של הערים המערביות למזרחיות עבור מערכת אופיינית לעונה (רדודה וממושכת עם יתרון ברור לחוף) לא אמורה להביא להבדל כה קיצוני. הגרף שחנוך העלה מראה על מערכת עם תפרוסת של מאות מ"מ הסוכם על 10 ימי גשם. עם מיצוע כל כך נרחב של פעילות אטמוספרית אין מקום לשגיאות חדות ורנדומליות. בשונה למשל מינואר 2020 שבתל אביב ירדו איזה 80 מ"מ בשעתיים ובפתח תקווה לא ירד חצי מזה או מאוקטובר 2015 שם ירדו כ80 מ"מ בשעה באשקלון ובנקודה במרחק של קילומטרים בודדים כמות הקטנה באופן משמעותי, כאשר יש לך אירוע שהוא לא רגעי אלא סכמה על מספר רב של פרקי גשם בחלון זמן גדול וכל זה לאורך כל מישור החוף הסיכוי לסטיות גדולות נקטן באופן דרסטי.

נשווה למערכת הגשם של תחילת דצמבר 2018. מערכת מאוד קיצונית מבחינת תפרוסת המשקעים, ובעיקר אופיינית לעונה. בכל זאת על סמך תפרוסת המשקעים של אותה מערכת אם הייתי מחשב את השינוי בכמות המשקעים ליחידת מרחק (נגזרת אם אתה מכיר את המונח המתמטי) הוא היה קטן בהרבה מאותו שינוי עבור התוצאה שהמודל העלה פה. כדי להגשים את התוצאה של המודל אתה צריך שהעננים יתפרקו עם הגעתם לחוף ובמרחקים של דקות נסיעה בודדות יהיו לך הבדלים כה ניכרים של כמויות מצטברות שניתן להשוותם ליחס בין המערכת שחווינו השבוע למערכת שמניבה 60% מהממוצע השנתי. האם יצא לך לראות תחזית של 300 מ"מ מרחבי קו ראשון לחוף אך קו שני לחוף 50 מ"מ? אפילו שוק הנדל"ן לא כל כך אכזרי.

על סמך ניסיון אישי אני מכיר את הבעיה הזאת של ניתוח המשקעים בהגעתם לתוך היבשה ולקושי של המודל לדייק בסיטואציות מסוג זה. אני לא שולל שינויים של מאות אחוזים בין מישור החוף לפנים הארץ (80 מ"מ בירושלים בדצמבר 18 לעומת 170 באשדוד), אך אני שולל שינויים כה ניכרים במרחק הקצר בהרבה מהדוגמא שנתנה עבור כל נקודה לאורך מישור החוף תוך כדי סכימה על מספר רב של פרקי גשם.
יש לך באתר של השירות המטאורולוגי סיכומים של אירועי גשם רבים מהשנים האחרונות. תנסה למצוא אירוע גשם מקיף מאותו סדר גודל כאשר התחנות השיאניות עם מאות מ"מ עם התפלגות גשם דומה.

תבחן שנייה כמה התוצאה של המודל כאן קיצונית: באזור נתיבות יש לך את סקלת הצבע הבהירה המינימלית שמסמלת חוסר מוחלט של גשם ו20 ק"מ צפונית לה ו10 ק"מ מערבית לה הסקלה הלבנה המנוגדת של הצטברות גשם מקסימלית.

סה"כ התשובה שלי היא כזאת:
1 - יש לך מעבר דרך קו קריטי בהשפעות הסביבתיות על האטמוספירה כאשר אתה עובר את קו החוף ולכן יש מקום רב לשגיאות במודל.
2 - לעומת אירוע גשם רגעי כאשר יש לך סכמה נרחבת גם מבחינת חלון הזמן וגם מבחינת המרחב יש מקום מינימלי להתבדרויות מתמטיות.
3 - אין אירוע היסטורי מקביל.
4 - שגיאה נפוצה שאני לא הראשון שהעלה אותה בפורומי מזג אוויר ברשת בשנים האחרונות.

קטונתי מלקבוע עמדה מקצועית. לגופו של עניין, האין זאת שהמעבר הפיזיקלי החד בין ים ליבשה דווקא עשוי לחזק את הטענה שצפוי שינוי משמעותי במשטר המשקעים בין הים ליבשה? פעמים רבות אנו רואים "עננים תקועים מעל הים" במרחק לא גדול מהחוף, והם ממאנים להיכנס... במצב סטטי זה הם עשויים להמטיר "בלי סוף" בעוד שהיבשה מסתפקת בטפטופים מזדמנים. אני משער שמפות המשקעים משקללות את כל הגורמים - הכל כולל הכל. ודאי שעדיין יש מקום לטעויות, בעיקר בגלל מחסור בתנאי שפה ותנאי התחלה, אבל אני די משוכנע שההבדלים בחום הכמוס, בהחזרי הקרינה, בטופוגרפיה ועוד גורמים נכללים בחשבון.

שהמודלים כיום לוקחים בחשבון כל אפקט אפשרי, השאלה היא האם מצליחים להביע את ההשפעה היחסית של כל גורם לתמונה הכוללת?
מודלים מצטיינים כגון ECMFW בנויים על רזולוציה של 10 ק"מ ליחידה כאשר ריצות האנסמבל מבוססות על רזולוציה פחות מדויקת של קרוב ל20 ק"מ. האורך של יחידת המידה המינימלית שווה למרחק בין אזורים שהמפה המדוברת מראה הפרשים של מאות אחוזים במשקעים.

אכן יש מקרים שהעננים תקועים בים, אך לא במידה שהגרף שלנו מתאר. צירפתי את מפת המשקעים של המערכת מתחילת דצמבר 2018 שהיית בעלת אופי סטטי דומה לצורך השוואה למקרה קיצון ריאלי שהסיכוי לחריגה משמעותית ממנו לתפרוסת יותר קיצונית קטן מאוד.

האינטואיציה שלך נכונה לגבי כך שיש מקום לחשוב דווקא בכיוון הנגדי, אך אנחנו יודעים מממוצעי משקעים ומאירועים מסדר גודל דומה כי ההפרש בין ערי החוף לערים היותר פנימיות פשוט לא קיים. למען האמת, אם אני לא טועה ההפך הוא הנכון מבחינת ממוצע המשקעים השנתי.
שים לב שהמפה כן מכניסה את רוב המשקעים לערים הנמצאות בקו ראשון לים אך לא לערים בקו שני לים. זאת אומרת, אם אנחנו מניחים שהמודל כן מסוגל לחשב את המעבר היבשתי בצורה מדויקת והוא אכן מכניס את רוב המשקעים מספר קילומטרים לתוך החוף אני לא רואה שום סיבה למה הבלימה תהיה בקו שני לחוף.


האזור של נתיבות גם האיר לי נקודה אדומה. ברדיוס של 10 ק"מ לכל כיוון צפון-מערבי אתה חוצה את סקלת המשקעים מצד קיצוני אחד לצד השני.

אני מצרף קישור למפות שחנוך העלה הבוקר מהמודל הקנדי וגפס. אלו הן קונפיגורציה הרבה יותר נורמטיביות עבור אותה המערכת.
https://www.weather2day.co.il/forum?p=396466

אתה לא חייב להיות משוכנע. אני רק רוצה שתשים לב להערה שלי לגבי הרצות מהסוג הנ"ל. אני מהניסיון שלי הגעתי למסקנות הללו.

עוטף עזה בצידו הצפון מערבי, כפר עזה, עד לקיבוץ סעד בערך הוא איזור גשום יחסית. אבל מי שנכנסים טיפה מזרחה לכיוון נתיבות הכמות פוחתת משמועתית.
עם זאת, על אף שכמות המשקעים בכיוון המזרחי נמוכה יחסית, מן הנכון לציין שמכיוון שאיזור זה סמוך לים, לפעמים נעשות 'חדירות' של אוויר לח וענני משקעים, ולכן קורה לעיתים וממטרים כבדים פוקדים את האיזור.
אוויר לח זה מורגש היטב מידי קיץ בשעות אחה"צ והוא מביא משב רוח רענן ולח בישובי הנגב.

בירושלים וברכס הרי המרכז קיים גם פער משמעותי בין מזרח למערב.
בצובה ומבשרת ציון שבהרי ירושלים כמות הגשם גדולה מ600 מ"מ בשנה. עם זאת בתחנות ירושלים הרישמיות הכמות נמוכה יותר.
הסיבה לכך היא משום שתחנות רשמיות בירושלים ממוקמות מזרחית לקו הגשם המרכזי, הפוחת בכ20% מזו שבמערב העיר.

המידע שאתה זורק פה, מרשים. פשוט אל תפסיק לכתוב.
הנאה לקרוא כל מה שאתה כותב...

אבל עדיין מזיז את הגשם הרב בסופ”ש הבא לקפריסין וטורקיה,שנראה שתחווה סופת שלגים נרחבת.

נכון לעכשיו נראה שתהיה מערכת גשם משלישי ועד שישי הבא
כמה ואיפה? נצטרך להמתין עוד קצת.

יש אפשרות הקצנה וגם התמתנות..... כרגע החוף מראה 200 ממ ??.... אני בספק.. גם אם נזכה ל 80 ממ זה יהיה מעולה

יש געות שונות .. לגיטימי כל אחד ודעתו .. הגם שאינה מקצועית.. בלבד שתהיה ללא בוטות או זלזול
לגבי המערכת..... למערי נראים ניצני התמתנות..

בבירות נראים קצת לא ריאליים, חם מדי

זה נראה חלומי לעומת עדכון לילה היום

אבל ללא שלג או כמויות מוגזמות של גשם.
אני מקוה שלא הבנתי נכון.
מי יכול לפרט קצת יותר מה יהיה לנו אחרי השני ימי התחממות ?

אם תיעצר.. נקבל 70-100 ממ במקום 200
אם תימשך ההתמתנות...עלולים לקבל רק 30-50 ממ

מה יהיה ... ?... מהר מהר שנגיע לימים הללו לפני שייברח לנו הכל...... חחחחחח בעסה