תראה את התשובה של חנוך, זאת התשובה הנכונה
- ☼
- ●
- ארבע תחנות סמוכות אבל בגבהים שונים חנוך א
- 1,088
- מיקום: רמת גן
- 1,088
אפקט הגובה על המשקעים - אורוגרפיה
- ☼
- ●
- מעניין מאוד חנוך דרור ג
- 233
- מיקום: רמת גן
- גובה: 64 מטר
- 233
שנה פשוט נהדרת ברמת הגולן
- ☼
- ●
- גרף ליניארי (קווי). עכשיו דמיינו שהגידול אקספוננציאלי (פרבולה, שקצב העלייה עולה בחזקה)
- 305
- מיקום: אשדוד
- גובה: 30 מטר
- 305
סתם צחקתי. ברור שזה רק נשלף מהדמיון שלי בקטגוריית המתמטיקה שלו.
- ☼
- ●
- הערה "מינורית" אלרומי
- 299
- 299
אין קשר בין פרבולה לאקספוננט. שתי עקומות שונות לחלוטין.
- ☼
- ●
- נכון פרבולה היא פונקציה ריבועית ואקספוננט היא פונקיה מעריכית אוריין
- 192
- ☼
- ●
- אוי צודקים... עדיין לא למדתי לעומק על אקספוננט
- 187
- מיקום: אשדוד
- גובה: 30 מטר
- 187
אבל בקיצור, מקווה שהבנתם למה התכוונתי... שהשיפוע עולה עם הזמן ואינו קבוע כמו בגרף של חנוך.
- ☼
- o
- אלוף!!!! אני מקווה שכל האכויות שלך לא מסתכמות רק במזג אוויר. יפת חי
- 170
- מיקום: ראש העין
- 170
- ☼
- ●
- בגלל זה רכבל תחתון השיאן במשקעי ישראל. כמה ירדו שם? המוביל הבטוח
- 254
- ☼
- o
- למה לא רכבל עליון? סיקרנת..... דני
- 183
- מיקום: ירושלים
- גובה: 800 מטר
- 183
- ☼
- ●
- כיוון שברכבל העליון יורדים יותר שלגים מגשמים מהתחתון, ובכך ברכבל התחתון נמדדים יותר מ"מ דרור ג
- 231
- מיקום: רמת גן
- גובה: 64 מטר
- 231
במילים אחרות - מבחינת ירידת משקעים עצמם בעליון יורדים יותר, אבל בגלל שיורדים יותר שלגים בעליון מאשר בתחתון המדידה בתחתון תהיה בדרך כלל יותר גבוהה, בעיקר במערכות שבהן אין שלג בתחתון ויש בעליון, ויש רבות כאלו בתחילת וסוף החורף
ההודעה נערכה
- ☼
- o
- תראה את התשובה של חנוך, זאת התשובה הנכונה המוביל הבטוח
- 120
- ☼
- ●
- גם נכונה אבל אם מתייחסים לירידת משקעים עצמם - גם עקב התשובה שכתבתי דרור ג
- 121
- מיקום: רמת גן
- גובה: 64 מטר
- 121
בתחתון יורדים יותר גשמים משלגים, מה שגורם למדידת מ"מ יותר גבוהה
אבל מבחינת כל סוגי המשקעים עצמם אני חושב שבעליון יורדים יותר
אבל מבחינת כל סוגי המשקעים עצמם אני חושב שבעליון יורדים יותר
ההודעה נערכה
- ☼
- ●
- נקודה חשובה חנוך א
- 546
- מיקום: רמת גן
- 546
האורוגרפיה עובדת עד גובה של כ-2000 עד 2500 מטר. בגובה זה העננים נעצרים ולא ממשיכים לטפס, ולכן מנקודה זו ואילך כמויות המשקעים יורדות הדרגתית כך שב-5000 מטר האזור הוא חצי מדברי. יש כאן מפת משקעים של הר קילימנג'רו באפריקה שגובהו כ-6000 מטר, רואים בבירור איך שיא המשקעים הוא בין 2000-2500 מטר ומעל לזה, בפסגה, חצי מדברי
ההודעה נערכה
- ☼
- o
- כך חנוך א
- 357
- מיקום: רמת גן
- 357
- ☼
- ●
- אז מה שאתה בעצם אומר שפסגת החרמון גורג
- 229
- 229
הסורית בגובה 2800 מטר צחיחה יותר מהמפלס העליון בגובה 2000 מטר אצלנו? ..מעניין
- ☼
- ●
- מכך נובע שבחרמון הישראלי - 2200 מטר חנוך א
- 382
- מיקום: רמת גן
- 382
יורדים כנראה יותר משקעים מאשר בשיא החרמון - 2800 מטר
- ☼
- o
- פסגת Teide ב-3700 מטר הרבה מעל לעננים חנוך א
- 423
- מיקום: רמת גן
- 423
- ☼
- o
- מעל לעננים בקילימנג'רו חנוך א
- 458
- מיקום: רמת גן
- 458
- ☼
- ●
- טוב לדעת..אז גם הר קוזלובסקי שחון גורג
- 223
- 223
יותר מיתר גוש דן אם ככה ..לא?
- ☼
- o
- קבל הר עם שם יותר גרוע חנוך א
- 402
- מיקום: רמת גן
- 402
- ☼
- ●
- אז בוא נשאל ככה..מה הגובה המקסימלי גורג
- 224
- 224
שענן כלשהוא יכול להמטיר משקעים???..יותר נכון מאיזה גובה מעל פני הים אין היתכנות למשקעים בכלל
- ☼
- o
- אפיחו בפסגת האוורסט יש שלג ולא מדבר לגמרי בעז
- 186
- 186
- ☼
- ●
- מוזר א רואים שלמעלה יש גם שלג יאיר
- 108
- מיקום: אשקלון צפון
- 108
תבדוק גם האוורסט. הרבה משקעים פשוט נוצרים על ההר
- ☼
- ●
- יפה..הפרש של יותר מ300 ממ ..במרחק של פחות גורג
- 280
- 280
מ5 קמ אווירי אפילו...10 דקות נסיעה...פעם אחרונה שאני עליתי מצומת הטנק עד השער הצהוב במג'דל שמס המיצובישי סופר לנסר שלי בקושי סחבה והמנוע התחמם ממש..בכל זאת עלייה מהירה מאוד מ200 מטר ל1200 מטר..למרות שעשיתי טעות קטנה אחרי מצודת נמרוד לחצתי על כפתור הpower הידוע לשימצה של הסופר לנסר למי שמכיר..אז קיזזתי כמה דקות נסיעה מצד אחד..מצד שני קיזזתי מאוד את חיי המנוע (אז לא היה טסלה..גיר רובוטי..טיפטרוניק אלקטרוני וכל החארטה הייתה רק אפשרות להעביר להילוך עלייה L אם אני זוכר נכון חחחחח)
הוספת דיווח
מקרא סימנים
- הוספת תגובה
- ☼ הודעה חדשה
- ● הודעה עם תוכן
- o הודעה ללא תוכן
- משקיען
- מדווח מאתר סקי
- מדווח מלב ים