הוורטקס הפולארי בגובה סטראטוספירי (25 ק"מ) חזוי לשלוח אוויר קר מאוד עמוק דרומה

ללא מעט זמן. שאלה למבינים: מה הסיכויים שבכל דצמבר לא תהיה אצלינו מערכת 1 משמעותית

ללא יותר מדי מאמץ, מצאתי גרף המראה את כמות הגשם החודשית בחודש דצמבר ברמת כובש באזור השרון. את הגרף הבאתי מהסיכום העונתי לשנת 2018-2019 מהאתר של השמ"ט. כמו שאתה יכול לראות הסימונים בגרף הם בקפיצות של 100 מ"מ, ולכן קשה להפריד בעין בין כמות המשקעים בשנים המאוד השחונות. לטעמי, ב13 מחודשי דצמבר הללו, בין שנת 1939 ל2018, ירדו פחות מ50 מ"מ, ב9 מהם פחות מ30 מ"מ, ובערך ב7 מהם פחות מ20 מ"מ. סך הכל, מתוך 80 חודשי דצמבר הללו בפחות מ10 מהם, זאת אומרת בדצמבר אחד ל8 שנים, לא היית מערכת משמעותית כלל.

כעת, לעמדה הכללית שלי למצב. בלי להיכנס לחישובים מדויקים באזור החוף אני משער שעד ה20 לדצמבר אנחנו נהיה במחסור של בערך 120 מ"מ, שזה יוצא באזור ה20 אחוז מהשנתי. זאת אומרת, שנצטרך ששאר החודשים יהיו בממוצע פי 1.2 יותר גשומים מהרגיל. הנזק להרי המרכז, בשל נובמבר הגשום, ובשל העובדה שדצמבר הוא לא "הלהיט" של העונה המצב, הרבה יותר מינורי. ההפך, אולי אם דצבמר "יוקרב" החצי השני של החורף, הגשום באזור ההר, יהיה גשום.

בכל אופן, אם איסי או הקנדי צודקים הבוקר לגבי סוף הטווח, אין מערכת משמעותית עד ה25 לדצמבר לפחות. כמה גירודים מצפון בטווח של שבוע מהיום הם אכן אפשריים, אבל לא מערכת מסודרת. פשוט תסתכלו על מה שהמודלים מראים ל17 בדצמבר ותנתחו מה האפשרויות לשבוע לאחר מכן. במבט שני איסי יותר גבולי, ויכול לספק מערכת לפני ה25 לדצמבר. הבעיה היא שיש שקע עמוק באיטליה ורמה מקבילה על ספרד. זה מתכון למערכת שנגררת בים למשך מספר ימים ומגיע אלינו מדורדלת, או למערכת שמגרדת אותנו מצפון. גפס היחידי שנותן קצת אקשן במזרח הים התיכון, אך אם תסתכלו על מפות המשקעים שלו הוא משאיר את האקשן בעיקר ביוון ואותנו מאכזב מאוד. גם ההרצות בימים האחרונים שהראו מערכת כלשהי בטווח המאוד רחוק ברובן המוחלט הכילו קשיים רבים. אפילו גפס בעדכון לילה, שמספק לנו שקע מנותק עוד שבועיים מהיום, מאכזב כי למערכת יש חיתוך אכזרי מצפון לדרום. אני עדיין לא פוסל את הטווח בין ה18 ל25 לדצמבר, אני פשוט מעלה את האפשרויות שהמודלים מראים הבוקר.

תחשבו על זה שנייה בהיגיון. האביב-קיץ-סתיו שלנו היו מתונים ביותר. אני באמת שלא זוכר אירוע שרב אחד השנה, והשבוע החמים האחד שהיה לנו בשיא הקיץ הוא נדיר כמו שמערכת שלג בצפון רמת הגולן בשיא החורף נדירה, זאת אומרת, צפוי להתרחש כל קיץ. בנוסף לכך, החורף הקודם היה אחד הקרים שידענו. אנחנו עברנו תקופה קרירה ממושכת מאוד. לעומת זאת, אני יודע בוודאות שהשנה הנוכחית היא השנה הכי חמה אי פעם בבריטניה. הם צריכים שדצמבר יהיה קר ב3.5 מעלות כדי לא לשבור את השיא!

בהרבה חודשי דצמבר מהעבר, הגיעה לה מערכת שהתחילה תרתי משמע את החורף.
יש סימנים למערכת בשליש האחרון, כלום לא וודאי אבל צריך להמשיך לעקוב.
כמובן שאין טעם עדיין אפילו לדבר על זה, רק אופטימיות זהירה ותו לא!.

כמו ב2013 או 2010. אבל אני דווקא לא רואה סימנים למערכת גשם בדצמבר. אם אתה רואה איזשהו מערכת אפשרית בבקשה תגיד

"מערכת 1" זה מערכת מספר אחד. לא לזה התכוונת. את/ה התכוונת ל"מערכת אחת". אלו הם שני דברים שונים לחלוטין.

שביא מערכת מסודרת

איסי הבוקר נותן מערכת משמעותית בעוד שבוע משוליו של האפיק ממערב. כדאי לראות את מפת המשקעים ולהבין שגם משולי אפיק אפשרלקבל מערכת טובה מאד

אני חושב שאם הוא צופה במקסימום 25 ממ זה לא משמעותי

אבל יש עוד מפות שלפני ואחרי ניתן ללחוץ על טווחי השעות שיש בראש המפה ולראות

טורינו באיטליה חוותה חודשים ארוכים ללא טיפת גשם, כאשר הממוצע שלה זה בערך 50 עד 100 ממ לחודש... לכל השנה.
ההרגשה היא שאירופה תקבל פיצוי... ואצלנו יהיה חורף דרדלה.
דגש על הרגשה...

אין לה זיכרון מה היה למי, מדובר בלחצים משתנים כי יש כל מיני דברים שגורמים לזה.
אין קביעות לאף מדינה אך יש ממוצע והממוצע אומר שזה הערך פחות או יותר שאתה תראה בסוף החורף.
פעם פחות ופעם יותר אך הממוצע הוא ממוצע ארוך טווח ולאן אין טעם להתאכזב עוד בטרם תחילת החורף.

וזאת אחרי שנים רבות שהיו ממוצעות/מתחת לממוצע
כפי שמתבטא במפלסי הכנרת לאורך העשור האחרון.
עלינו לעשות תיאום ציפיות עם האקלים שלנו בטרם נתאכזב.
אולי אז נבין כי הציפייה שגם החורף הזה יהיה גשום, אינה בהכרח ריאלית.

הטלת מטבע ארבע פעמים ובכולם יצא "עץ" (לא שכיח אבל קורה). מה הסיכוי שבהטלה החמישית תקבל "עץ"?

לכן - ובהנחה שחורפים עוקבים בלתי תלויים זה בזה - הסיכוי לחורף ממוצע ומעלה הוא כמו בכל שנה אחרת...

אבל מה אם הם תלויים?

או ליתר דיוק הסיבה לכך שחורף הוא גשום מעבר למה שהיה לפני כן קשורה לסיבה א-פיזיקלית? מטאפיזית?

זה כמובן לא חלק מההנחות של כל מדע, אבל אם רוצים לדעת את האמת...
המדע לא יספק את זה.

אין קשר בין החורפים שהיו לבין החורף שיהיה, או לפחות לא ידוע לי על קשר כזה, אם יש אני באמת אשמח לשמוע

אך הוא נגד שאר המודלים ונראה ביום יומיים הקרובים מי יפול

ירידה של 20% בכמות הגשם הצפויה ביחס להרצה הקודמת.

אך יותר מתון מאיסי, הקנדי גם נותן משהו אך מינורי

העין שלי אפילו לא סטתה לכיוון של ישראל מרוב האקשן שמתרחש במערב היבשת. בגדול, אני כן חושב שיהיו גשמים, בסדר גודל של האירוע שזה עתה קיבלנו. זה יאפשר רק לתחנות בודדות לצמצם פערים אם השבוע היבש שהיה. דווקא גפס שלא נותן מערכת הוא הנדיב ביותר להמשך, אז אני לא יודע אם אתה רוצה אותה.

בכל אופן, בדקתי את הריאנליזה של כל חודשי דצמבר הקודמים, ובפעם האחרונה שראינו חיבור בין האפיקים ורמה חזקה על גרינלנד היית בדצמבר 2010, ואז החיבור היה למשך זמן קצר יותר והוא היה ממוקדם על גרינלנד-קנדה ולא גרינלנד-איסלנד. אולי זה טוב, האזור של איסלנד הוא האזור שנתון תחת הלחץ הממוצע נמוך ביותר, כך שמדובר על אנומליה קיצונית.

זמן קצר יותר ממה שצפוי עכשיו? אם כן אז המצב מאוד לא טוב

משפיעה על שכבה כה צפופה ומגושמת?

הוורטקס הפולארי זו מערבולת שקיימת בחורף מעל הקוטב- מהקרקע ועד גובה של 50 ק"מ. ברום היא ציקלונית ועגולה ומנשבות בה רוחות בעוצמת הוריקן, וקרוב לקרקע מופרעת ע"י מערכות לחצים, הרים וכו'. אתה צודק שיש הפרדה בין השכבות ואין קשר ביניהן מבחינת הרכב, אבל בכל מה שקשור ליצירת מערכות, אנרגיה כן מחלחלת מאיזורים גבוהים בוורטקס אל נמוכים (וגם הפוך) וזה בעצם מה שמניע מערכות חורפיות בחורף.

והרי מתקיימת אינברסיה חזקה מאוד מעל הטרופוספירה. האזור יציב מאוד מבחינת מזג האוויר, צפיפות האוויר דלילה מאוד, ואפילו זרמי הסילון החזקים (שהם אופקיים) לא משנים עובדה זו.

בפתיח של המאמר הוא כותב את המשפט הבא:

"These studies indicate that anomalies in the upper stratosphere, a layer containing only ~0.2% of the total air of the atmosphere, can alter the columnwise, vertically propagating PRWs and influence the circulation deep into the troposphere"

PRW - גלי רוסבי מישוריים, שלהבנתי פשוט מדובר על גלי רוסבי כי הם מישוריים.

הוא מציין את המאמרים הבאים:


Gray, L. J., S. Sparrow, M. Juckes, A. O’Neill, and D. G. Andrews, 2003:

Gray, L. J., M. J. Brown, J. Knight, M. Andrews, H. Lu, C. O’Reilly, and J. Anstey, 2020:

Lindgren, E. A., and A. Sheshadri, 2020:

אני חושב שהמאמרים הללו נגישים לקהל הרחב.

כמו שדני ציין יש מעברי אנרגיה אנכיים בין השכבות. האינטרקציה לא פשוטה להבנה לאור העובדה שרוב המחקרים יצאו ב20 השנים האחרונות, ומחקרים חדשים הם מורכבים יותר להבנה.

מושגים שיצא לי להיתקל בהם במהלך קריאה ראשונית הם: Strasophere Troposphere interaction/coupling, wave-wave interaction. אני חושב שרק האחרון אינו טריוויאלי בפירושו.

בנוסף יצא לי לקרוא במקור אחר* שהשפעה היא לא רק תרמודינמית, מבוססת על לחץ וטמפרטורה כפרמטרים העיקריים, אלא גם כוללת אינטרקציות כימיות וקרינה אלקטרומגנטית. אני משער שללא ההשפעות הללו ובהתחשב שמדובר על "שני גזים" (זה לא באמת דיסקרטי אלא רציף) בהפרשי מסה כל כך גדולים, לא היינו רואים שום השפעה כמו שאתה חושב. כאשר אתה מכניס אינטרקציה כימיות למשוואה, גם אם יש לך חומר במינון נמוך או הפרשים גדולים בנתונים התרמודינמים, אפשר לקבל השפעה רחבת היקף, למשל הדוגמא המפורסמת של השפעת CO2 על אפקט החממה.

*u Y, Cai M and Garfinkel C (2022) Editorial: Stratosphere-Troposphere Coupling

אני לא חושב שיש טעם להיכנס לפרטים הקטנים. רציתי להבין במהרה, אך מדובר בסימולציות שהן אפילו לא אנליטיות אלא נומריות, כך שאני לא יכול להציג לפניך איזשהי משוואה ולהצביע על משהו מסוים.

אני רק רוצה לציין שלא מדובר על איזשהו טרנד אצל חובבנים בלבד, אלא ראשי המחקר והתעשייה משקיעים רבות בהבנת האינטרקציה הבין שכבתית הזו. ישנם חזאיים רבים ברשתות החברתיות כגון טוויטר שמפרסמים כל הזמן גרפים מסוג זה, לכן ניתן להניח שהקונצנזוס הוא לקבל את הטענה (לא יודע אם זה מוגדר כעובדה) שהסטרטוספירה משפיעה על הטרופוספירה.

אבל מתקשה להבין את מה שעומד מאחריו. העובדה שמזג האוויר מסתיים בגבול שבין השכבות ידועה לכל, ומקורה באינברסיה חזקה מאוד. זה מונע זרמים אנכיים ו"החלפת אנרגיה". אולי המערבולת הפולארית מרככת איכשהו את האינברסיה, אינני יודע...

אלקארומגנטית או משהו כימי. בלי קשר האינוורסיה לא מונעת בשום צורה העברת אנרגייה, רק מונעת התפתחות עננים

שהם מסועי החלפת האנרגיה העיקריים בגובה. לא רואה איך זה קשור לקרינה או "משהו כימי" אבל אם יש מישהו שמתמצא בזה ויכול להרחיב על כך - אשמח.

ביחס למה שהיה קודם =סטראטוספירה יותר דחוסה
לא להתבלבל, זה לא כמו להסתכל על מפת 500 מ"ב

בעיירות הגבוהות באלפים בצרפת ובשוויץ (1,100-1,500 מטרים) הטמפ' צפויות לצנוח "רק" עד סביב 13-14 מעלות מתחת לאפס, כך עפ"י השירות המטאורולוגי של אותן מדינות.

איטליה ויוון, זה לפי מעקב מהסתיו הנוכחי ואשתקד..
צודק??

מקווה שב25 זה ישתנה קצת

אבל נראה מה ישאר מזה ואלי עוד ישתפר שוב אצלו וגם אצל שאר המודלים. נחשוב טוב יהיה טוב.