כל מה שרציתם לדעת על ההתפרצות של 1783

מישהו יודע להסביר האם תהיה השפעה על מזג האוויר אצלנו בשל התפרצות הר הגעש באיסלנד, ומה תהיה אותה השפעה?

הרי געש שמתפרצים בקווי רוחב כאלה רק גורמים אצלנו להתחממות ולהתייבשות. כדי שהר געש יקרר אותנו הוא צריך להיות בסביבות קו המשווה ושהאפר שלו יגיע לפחות לגובה 25 קמ

ב-1783 התפרץ הר געש באיסלנד בצורה מפלצתית....
אחד מהאירועים הקשים בתולדות כדור הארץ....נעזוב לרגע את האבידות בנפש ובבעלי החיים ורק נציין שהאפר מיסך את חצי הכדור הצפוני מקו רוחב 30 צפונה.....קירר את המרחב הזה, תקע את היבולים עקב
מיסוך השמש, עד כדי רעב במשך 5 שנים....היסטוריונים
טוענים שההתפרצות הזו היתה אחד הטריגרים למהפיכה הצרפתית ב-1789....ההשפעה הגיעה עד ארץ ישראל ויש עדויות לכך....

מהשגרה בחורף הנוכחי זה נראה שאנחנו נכנסים לתקופה של וורטקס חזק מהממוצע. מעלה את הסיכוי להיווצרות רמות באזור ספרד, וחיזוק זרם הגולף. לדעתי המשך החורף בסקנדינביה יהיה יותר מתון ממה שהוא היה עד עכשיו. גרעין הקור אולי יצפין ויתמקם במקום טבעי יותר (גרינלנד). מה שקרה עד עכשיו זה שהיית הדרמה של גרעין הקור המרכזי למזרח אירופה, ולמרות שהוא לא הדרים עד אלינו, לרוב קיבלנו שאריות מאוד חזקות, עם עוצמת רוחות גבוהה ומשקעים רבים, מאותו אפיק שמגרד אותנו מצפון. זה למה יש יתרון לצפון החורף מאשר המרכז וצפון הנגב (140% בנצרת 80% בירושלים) וגם יתרון לפנים הארץ לעומת החוף (107% בחיפה לעומת 140% בגליל התחתון באותו קו רוחב, 150% בקרני שומרון לעומת 120% בהרצליה).

חדשות נוספות הן, ליתר דיוק סתם נתון הזוי, שטמפרטורת המינימום עד כה החורף בירושלים היא 7.9 מעלות! (לפי ירושמיים), זוהי מעלה שלמה מעל הממוצע היומי לינואר. בחורפים הכי גרועים כמו 1999 ו1970 טמפרטורת המינימום הגיע ל3.8 ו4 מעלות, בהתאם. עד כה אנחנו נותנים קרב לא רע בכלל. אם כי אני מאמין שהנתון הזה מראה ששיא הקור עוד לפנינו.

מקווה מאוד שהשקע המנותק של שבוע הבא יצליח למשוך לכיוונו את גרעין הקור. זוהי התוכנית האופטימית, כמובן יחד עם תצורה אגרסיבית של השקע כמו שרואים אצל איסי.

החוף יקבל פחות משקעים?

ובכללי רמה בדרום מערב היבשת זה דבר טוב עבורנו. עבור החוף זה לא סוד שאנחנו אחרי שיא המשקעים, אבל לא אחרי שיא הקור, שאני אהיה מאודדדד מופתע אם איכשהו עברנו אותו. אנחנו פשוט דורסים כל חורף אחר מבחינת מתינות הקור עד כה.
למרות החום המתמשך אצלנו, גם בצד השני של היבשת (בריטניה), היה חורף די מתון לפחות עד השבוע הקרוב, שלא לדבר על ספרד.

ההימור שלי תמיד היה על חורף טוב מהממוצע, וזה עדיין הימור לא קטן. בהרי יהודה, במקטעים במישור החוף, וברוב הנגב הגירעון עדיין גדול יחסית (עד שבוע הבא שהוא יגדל), אנחנו כרגע על 115% מהממוצע לתקופה אולי אפילו 110% בממוצע ארצי. בכללי, קשה לי להאמין שהחורף יסתיים כפחות מ90% מרחבית על סמך שהוא חורף אל ניניו אחרי 3 לה ניניה, מזכיר את התקופה של תחילת שנות האלפיים.

אל ניניו חזק מאוד:
2016 (88%), 1998 (105%), 1983 (138%).

אל ניניו חזק:
2024, 1992 (198%), 1988 (122%), 1973 (73%), 1966 (73%), 1958 (91%).

אל ניניו בינוני:
1964 (123%), 1969 (135%), 1987 (124%), 1995 (124%), 2003 (147%), 2010 (93%).

אל ניניו חלש:
1953 (101%), 1954 (111%), 1959 (77%), 1970 (89%), 1977 (110%), 1978 (98%), 1980 (142%), 2005 (94%), 2007 (92%), 2015 (113%), 2019 (133%), 2020* (131%).

*חורף 2020 מוגדר כניטרלי אבל היה חסר לו 0.1 המעלה בחודש אחד בלבד מבין חמישה (מחשבים לפי שלשות FMA פברואר-מרץ-אפריל), כדי להיות מוגדר כאל ניניו חלש.

סה"כ ממוצע של 110%, וזה אחרי שחישבתי את חורף 1992 כ140% בלבד.
אני מזכיר ש57% מהחורפים בישראל הם ממוצע ומטה. זאת אומרת, החציון פחות מ100%, כי לחורפים כמו 1992 (198%), 2003 (147%), ו1980 (142%), יש השפעה יותר חזקה על הממוצע מחורפים יבשים כמו 1999 (51%), 1960 (60%), 1979 (69%). יש יותר חורפים על הצד היבש מאשר על הצד הגשום.

הממוצע של הלה ניניה והניטרלי הוא כ90%~, אפילו קצת פחות.

משעמם לי בעבודה.

יש סיכוי ששיא המשקעים בחוף לא מאחורינו, אבל הוא נמוך.

בנמל חיפה כמות המשקעים הממוצעת בפברואר נמוכה ב40% מבינואר (95 מ"מ לעומת 161 מ"מ), בית דגן 154 מ"מ בינואר לעומת 89 מ"מ בפברואר, חדרה 131 מ"מ לעומת 76 מ"מ, אשדוד 112 מ"מ לעומת 61 מ"מ, תל אביב חוף 127 מ"מ לעומת 73 מ"מ.
זאת אומרת, פברואר צריך להיות גשום ב40%-50 מהממוצע רק כדי להתמודד מול ינואר ממוצע.

אבל, יש שביב של תקווה והוא טמפרטורת הים.
החורף החם הביא לכך שהים לא התקרר כרגיל וכרגע הטמפרטורה עומדת על 20 כאשר הממוצע הרב שנתי לינואר הוא 18
זה יכול לתת תקווה מסויימת לחוף אם כי הסיכוי אינו גדול.
צריך גם לזכור שבפברואר יש 10% פחות ימים מינואר וגם זה משפיע על הממוצע.

אבל זה מגיע על חשבון מרץ.

לעניין הקורלציה בין משקעים בישראל למאזן החום באוקינוס השקט המשווני - אל ניניו - לה נניה.
עד כמה שאני יודע: הקורלציה הייתה טובה בשנות ה 80 וה 90, ובשנות ה 2000 זה הפסיק לעבוד והיו לנו גם בצורות באל ניניו, שנים ברוכות בלה ניניה. הקורלציה שנעלמה גרמה לפפספוסים גדולים בתחזית העונתית והשרות המטאורולוגי הפסיק לתת אותה לכמהשנים. עכשיו מוציאים משהו מהוסס (גם בצדק) שמבוסס על אנסמבלים של מודלים דינמיים וחדלו עם תחזיות מבוססות סטטיסטיקה (בהן האל ניניו כיכב כמשתנה מסביר).

ומלא זמן נתניה פה ושם לא מדיד ממש איו הסבר כל השרון דרומי גשום שוב ונכנס מהים כל ה זמן מכם מראה הולך צפונה בסוף כלום נתניה חדרה

נכון שיש לבה, אך אין כמעט אפר וולקני.

כדי שתהיה השפעה צריך כמות גדולה! לגובה של בערך 10 קמ!!!

זה לא אומר שלא יהיו אירועים קיצוניים, אבל השיא ברוב חלקי הארץ יהיה מאחוריינו.
ט"ו בשבט חל השנה ביום חמישי הבא

לכן זה יותר נכון להגיד טו באדר א

ולא כל מיני תאריכים עבריים שזזים שמאלה וימינה איך שבא להם.
אמצע החורף זה דבר קבוע כמו שהיום הקצר והארוך בשנה הם דבר קבוע. האם היום הארוך בשנה יזוז השנה כי זו שנה מעוברת? לא. אז גם שיא החורף לא יזוז השנה

וזה כמו שבט בשנה רגילה ולכן עיקר הגשם והשלג יהיה באדר א וזה בדוק ומנוסה רק מה שמפליא שלפעמים פורים מושלג וכמה ימים אחרי הטמפרטורה מזנקת עד ל30 מעלות

באיסלנד והעיירה גרידוויק חוטפת זרמי לבה אל תוך
המתחם הבנוי....בתים עלו באש....איסלנד!!