לחץ האוויר הוא מאפיין חשוב באטמוספירה של כדור הארץ מאחר והוא קובע תבניות רוח ומזג אוויר גלובליים.
ע"פ ההגדרה לחץ אטמוספרי או לחץ אוויר הוא הכוח שמפעילות מולקולות האוויר על פני שטח כדור הארץ, כשעולה כמות האוויר עבור אותה יחידת שטח (עמוד אוויר) עולה הלחץ האטמוספרי, ולהיפך.
ההבדלים בלחץ האוויר נגרמים ע"י מספר גורמים, העיקריים הינם קרינת השמש, גובה (מעל פני הים) וקו הרוחב.
הכוח המופעל ע"י מסת אוויר נוצר למעשה ע"י מולקולות המרכיבות את האוויר, גודלן, תנועתן והכמות שלהן.
אלה פקטורים חשובים מאוד מכיוון שהם קובעים את סמיכות האוויר ומכאן את משקלו, ואת הלחץ שהוא מפעיל על האדמה.
הלחץ האטמוספרי אינו אחיד על פני כדור הארץ. הלחץ הנורמאלי נע בין 980-1050 מיליבר, הבדלים אלו הינם תוצאה של מערכות לחץ גבוה או נמוך הנגרם ע"י חימום אזורים מסוימים של אדמת כדור הארץ.
מערכות לחץ נמוך (T) - אלו אזורים בהם הלחץ האטמוספרי נמוך מסביבתו, מערכות אלו בדרך כלל מתאפיינות ברוחות חזקות, אוויר חם והרמה אטמוספרית (זרימה של אוויר כלפי מעלה). בגלל אפיונים אלו מערכות לחץ נמוך בדרך כלל יוצרות עננות, משקעים ומזג אוויר קיצוני (ציקלון).
באזורים המועדים למערכות לחץ נמוך לא קיימים שינויים קיצוניים בין טמפרטורת היום והלילה, הקיץ והחורף, זאת משום שהעננים המתהווים מעל אזורים אלו משמשים כשמיכה הלוכדת את חום האדמה ולא מאפשרת לו להתפזר או משמשת כמבודד מפני השמש הקופחת.
דוגמא למערכת לחץ נמוך מעל איסלנד. ויקיפדיה
מערכות לחץ גבוה (H) - אלו אזורים בהם הלחץ האטמוספרי גבוה מסביבתו, אזורים אלו יוצרים תופעה הנקראת אנטיציקלון (ההפך מציקלון) תנועה מעגלית של רוחות בקנה מידה גדול סביב איזור הלחץ הגבוה באטמוספירה. כאשר מתרחש אנטיציקלון בחצי הכדור הצפוני תנועת הרוחות הינה עם כיוון השעון ובחצי הכדור הדרומי נגד כיוון השעון.
אזורי לחץ גבוה נגרמים בדרך כלל ע"י תופעה הנקראת התמוככות - כאשר אוויר מתקרר בגובה רב הוא הופך דחוס ושוקע מטה, בנוסף התמוככות מאדה את רוב המים באטמוספירה לכן אזורי לחץ גבוה מאופיינים בשמים בהירים ומזג אוויר נוח.
באזורים המועדים למערכות לחץ גבוה נוצרת ישנם הבדלי טמפרטורות קיצוניים בין היום ללילה ובין הקיץ לחורף, זאת משום שאין עננות שתבודד מפני הקרינה הסולרית או שתמנע מאוויר חם שעולה מן האדמה להתפזר ולהתקרר באטמוספירה.
מערכת לחץ גבוה בדרום אוסטרליה. ויקיפדיה
על פני הגלובוס ישנם אזורים אשר שומרים בקביעות על הלחץ האטמוספרי.
המשווני הנמוך
איזור קו המשווה הינו איזור לחץ חשוב ביותר אשר מורכב מאוויר חם וקליל אשר עולה ומתכנס בצורה מתמדת. מאחר והאוויר המתכנס רטוב ומלא אנרגיה עודפת הוא מתרחב ומתקרר עם עלייתו לאטמוספירה ויוצר עננות וגשמים כבדים.
הסב-טרופי/התת טרופי הגבוה
קווי רוחב 20-35 מצפון ומדרום לקו המשווה מאופיינים בתנאי לחץ גבוהים, כשאר האוויר הטרופי, מתפזר לכיוון קווי הרוחב הללו הוא הופך חם עוד יותר.
תופעת ההתמוככות מנקה את האוויר הטרופי מלחות. הרוחות באזור התת טרופי נקראות מערביות כאשר הן נושבות בחצי הכדור הצפוני הן נושבת מכיוון דרום מערב, וכאשר הן נושבות בחצי הכדור הדרומי הן נשבות מכיוון צפון מערב.
הסב/תת פולארי הנמוך
קו הרוחב 60 מצפון ומדרום לקו המשווה מתאפיין במזג אוויר קריר ורטוב.
התת פולארי הנמוך נגרם ע"י מפגש של מסות אוויר קר מאזור הקטבים עם מסות אוויר חם מאזור המשווה.
בחצי הכדור הצפוני מפגש מסות אוויר אלו יוצר סופות ציקלון אשר אחראיות למשקעים בצפון-מערב האוקיינוס השקט ובאירופה, ובחצי הכדור הדרומי מתפתחות סופות חמורות, רוחות חזקות נושבות ושלג יורד באנטארקטיקה.
הפולארי הגבוה
קו הרוחב 90 מצפון ומדרום לקו המשווה מתאפיין במזג אוויר מאוד קר ויבש.
במערכות לחץ גבוה אלו רוחות נושבות במעגליות סביב הקטבים ויוצרות אנטיציקלון עם סטייה לכיוון מזרח, לכן הן נקראות רוחות מזרחיות. האנטיציקלון הקוטבי חלש יותר מאחר ובאוויר הקטבים כמעט ולא קיימת אנרגיה עודפת, אך קיים הבדל בעוצמה בין הפולארי הגבוה הארקטי (הצפוני) לאנטארטיק (הדרומי), כאשר הלחץ נוצר מעל מסת אדמה קפואה הוא חזק יותר מאשר מעל ים קרחונים מאחר וזה מעט יותר חמים.
ע"י למידת הלחצים האטמוספריים מדענים מבינים את התבנית המעגלית של מזג האוויר בכדור הארץ וחוזים את מזג האוויר ע"מ לאפשר לנו לתכנן את חיי היומיום, הימאות ושאר פעילויות חשובות אחרות. לחץ האוויר אם כך הוא המרכיב החשוב והבסיסי ביותר במטאורולוגיה ומדע האטמוספירה.
בית ספר לחזאים - סדרת המאמרים המלאה:
2. לחצים באטמוספירה והשפעותיהם על מזג האוויר העולמי
3. רוח
4. סירקולציות האוויר בקווי רוחב מרכזיים ורוחות הסחר
אפשר לקבל ממני עדכונים שוטפים בערוץ הטלגרם שלי: לחצו כאן למעקב