מדוזות בישראל

כמדי שנה בסוף חודש יוני מגיעות מיליוני מדוזות לחופי ישראל. הפשיטה המתוזמנת נצפת היטב כמה ימים לפני כאשר נחילי הענק נצפים בלב ים ותוך ימים בודדים אנחנו מתחילים לקבל את התמונות של מדוזות נשאבות לתוך תחנות הכוח, מדוזות קרוב מאוד לחופים ועוד. זו יריית הפתיחה להגעתן של המדוזות שישארו כאן עד לשבוע הראשון של חודש אוגוסט. 

למרות שטף המדוזות בחופים זה עדיין לא מונע מרבים לצאת ולרחוץ בים מדי יום והסיבה העיקרית היא שבדרך כלל למעט הצריבה הלא נעימה שאפשר לחוש במגע עם זרועות הציד של המדוזה היא לא מהווה סכנה, אך זה כמובן תלוי בסוג המדוזה שצרבה אותכם. המדוזה הנפוצה בישראל בחודשי הקיץ היא חוטית נודדת (Rhopilema nomadica), היא שאחראית למרבית מקרי הצריבות באיזורינו. במחקר שפורסם לא מזמן, גילו כי מקורה של מדוזה זו הוא באגן המזרחי של הנילוס במצרים.

סוגי מדוזות בישראל:

• חוטית נודדת (Rhopilema nomadica)
• מסרקנית זהרורית (Mnemiopsis leidyi)
• כחולת שולייים חלקה (Rhizostoma pulmo)
• פעמונית נקודה (Phyllorhiza punctata)
• ירחית ארבע קשתות (Aurelia aurita)
• ביצת עין ים תיכונית (Cotylorhiza tuberculata)
• שיטת ארגמנית (Pelagia noctiluca)
• מסרקנית טורפת (Beroe ovata)

חוטית נודדת (Rhopilema nomadica)

זו המדוזה הנפוצה ביותר בישראל. הטרמפיסטית הזו מנצלת את זרמי הים ומגיעה לכל חוף בין אשקלון לראש הנקרה וכמעט שלא ניתן להתחמק ממנה. אפשר למצוא אותה גם במים וגם ביבשה (אחרי שנסחפה). הממזרה הזו לא רק המדוזה הצורבת ביותר בישראל אלא גם עושה נזק למנועי סירות, למסנני תחנות הכוח ומתקני ההתפלה שבקרבת הים ואף גורמת לפגיעה במינים אחרים כשהיא בסביבה. האוייבים העיקריים שלה הם סוגי דגים מסויימים וצבי ים שנוהגים לאכול אותה.

האם אפשר להיצרב גם ע"י מגע במים בהם יש מדוזות?

נחילי הענק של מדוזה זו יכולים לגרום גם למים עצמם להיות מעט צורבים גם אם לא באתם במגע עם זרועות הציד שלה. זה קורה בגלל שזרועות הציד מתנתקות מהמדוזה ונסחפות בתוך המים ועדיין צורבות גם אם אינן מחוברות למדוזה עצמה.

איך מדוזה עוקצת?

דמיינו חוט ועליו קצוות משוננות כמו בסכין חדה ומשוננת היטב, קצוות אלו נשלפות וחודרות לקורבן באמצעות תנועה מהירה, כך זרועות הציד מצליחות להידבק לקורבן טוב יותר והארס מצליח לחדור עמוק יותר.

איך יודעים שיש סכנת מדוזות במים?

מבלי להיכנס למים, בחופים המוכרזים המציל דואג להציב דגל בצבע סגול. דגל זה מורה על הימצאותן של מדוזות בחוף. בנוסף ניתן להיעזר במפת מדוזות של מדוזות בעם המרכז את רשימה כמעט עדכנית על תנועות אחרונות של מדוזות בישראל.

איך מזהים מדוזה מסוכנת?

לרוב מדוזות שזרעותיהן גדולות יותר מראשן הן המדוזות המסוכנת ביותר כמו המדוזה הקובייתית (צרעת הים, jellyfish Box).

מה לעשות במקרה של צריבת מדוזה?

שמענו הרבה הצעות להתמודדות מול הצריבה הקשה של המדוזה, לצערנו רובם אינם נכונים. במקרה של צריבה ע"י מדוזה הדבר היחיד שנכון לעשות הוא לשטוף היטב את מקום הצריבה במי ים בלבד. רק לאחר שטיפה של המקום ניתן להיעזר בתכשירים מרגיעים כמו אלוורה וקרח לקירור. במידה ומתרחשת תגובה חריפה לצריבה המלווה בתסמינים שונים כמו הקאות, התכווציות שרירים וקשיי נשימה יש לפנות באופן מיידי למוקד החירום לצורך פינוי מהיר לבית החולים לקבלת טיפול.

מדוזית הגולן

כתבנו כל כך הרבה רע על המדוזות שהרגיש לנו שצריך קצת לאזן. לא הרבה יודעים אך קיים מין מדוזות נסתר ברמת הגולן, מין זה נקרא "מדוזית הגולן" (Craspedacusta sowerbyi). מין זה זוהה לראשונה ע"י ד"ר ליאורה שאלתיאל-הרפז בבריכת האירוסים שברמת הגולן. מין מדוזה זעירה שגודלה המקסימלי מגיע ל-2 ס"מ בלבד והיא יכולה להחזיק עד 400 זרועות ציד. היא חיה במים מתוקים ואינה מהווה סכנה לבני אדם.

חשוב לזכור כי מטרתה של המדוזה בחייה היא לא לצרוב אתכם, אלא לצוד את טרפה. אם נקלעתם לדרכה זה עשוי להיות לא נעים, הימנעו מכך ככל הניתן ע"י שימוש באמצעים השונים שסיפרנו לכם במאמר זה. אנו נמשיך לעדכן את המאמר בעתיד בעוד תכנים שיעזרו לכם לראות ולהבין יותר. שיהיה לכולם קיץ בטוח ולא צורב!