זוהר הקוטב - אורורה

אורורה בלטינית משמעותה שחר. האורות הצפוניים והאורורה בוריאליס הם שני שמות המתארים את אותה התופעה. המינוח אורורה בוריאליס נקבע ע"י גלילאו גלילאי בשנת 1619 שחשב בטעות כי מקור האורות בהשתקפות השמש באטמוספירה. למרות טעות זאת השם נדבק ועד היום משתמשים בו בכדי לתאר את התופעה. השם הרשמי של האורורה המופיעה בהמיספירה הדרומית הוא אורורה אוסטרליס. יחדיו האורורה בוריאליס והאורורה אוסטרליס נקראים אורורה פולאריס, בעברית אנו קוראים לתופעה זוהר הקוטב.

למעשה, האורורה היא זוהר שמיימי המתרחש באטמוספירה העליונה בגובה הנע בין 100-1000 ק"מ. ניתן לצפות בתופעה בצורה האופטימלית בזווית של 15 עד 30 מעלות מכל קוטב מגנטי. הזוהר נוצר סביב הקוטב הגיאו-מגנטי (לא הקוטב הגאוגרפי) ומהחלל ניתן לראותה כטבעת זוהרת. 

לעיתים רחוקות ניתן לראות את זוהר הקוטב אפילו באיזור קו המשווה! האורות השמיימים נראים כווילונות ענק הפרושים בשמיים ונעים בעדינות כמו נושבת בהם רוח קלה ובלתי נראית. צבעם ותנועתם של האורות משתנה וכל תופעה היא ייחודית, כמו פתיתי שלג התופעה תמיד שונה במעט ולעולם לא חוזרת על עצמה. האורורה מתחילה בזוהר עדין או כטלאים שקופים, בסופו של דבר נוצרת בשמיים קשת השולחת קרניים הנראות כלהבות אש. עוצמת התופעה משתנה גם היא ולעיתים נוצרות מספר טבעות.

הסבר על התופעה

כאשר השמש פולטת רוחות סולריות – חלקיקים טעונים (בעיקר אלקטרונים ופרוטונים) – הם מגיעים לאזור כדור הארץ ונתקלים בשדה המגנטי שלו. השדה המגנטי של כדור הארץ מפנה את החלקיקים לכיוון הקטבים, שם הם חודרים לאטמוספירה ומתנגשים עם מולקולות גזים, כמו חמצן וחנקן. ההתנגשויות הללו גורמות למולקולות לפלוט אנרגיה בצורה של אור, אותו אנו רואים כזוהר הקוטב.

צבעי הזוהר

הצבעים של זוהר הקוטב נוצרים כתוצאה מהחומר איתו מתנגשים החלקיקים הטעונים ומהאנרגיה שבהם. לכל גז יש צבעים שונים שהוא פולט כשהוא מגיב, והצבעים המרכזיים הם:

ירוק – הצבע הנפוץ ביותר, שנוצר כאשר חלקיקים מתנגשים עם מולקולות חמצן בגובה של כ-100 ק"מ מעל פני הקרקע. זה הצבע המרשים והבולט ביותר בזוהר הקוטב, שממלא את השמיים ב"אש ירוקה".

אדום – צבע הנפלט כאשר ההתנגשויות מתרחשות עם חמצן בגובה גבוה יותר, כ-200 ק"מ ומעלה. אדום הוא צבע נדיר יותר בזוהר הקוטב, ומופיע לרוב מעל פסגות האורות הירוקים.

כחול וסגול – צבעים אלו נגרמים כתוצאה מתגובה עם מולקולות חנקן. התנגשות של חלקיקים טעונים עם חנקן גורמת ליצירת גוונים כחולים או סגולים בשמיים, אך הם פחות שכיחים מהצבעים הירוקים.

צהוב ולבן – שילוב של תגובות עם חמצן וחנקן יחדיו, או עם גבהים שונים. כאשר אור ירוק מתערבב עם אור אדום, הצבע המתקבל עשוי להיות צהוב או לבן.

כדור הארץ אינו כוכב הלכת היחיד אשר בו מתרחשת התופעה, כל כוכב אשר יש בו מגנטוספירה או שדה מגנטי אמור לייצר את המחזה. הוכחה לכך הושגה ע"י הטלסקופ המפורסם "האבל" בשנת 1996 כאשר הוא תפס וצילם תמונות עוצרות נשימה של זוהר הקוטב מכוכב הלכת צדק. לצערנו הרב לירח שלנו אין שדה מגנטי ולכן הוא לא מייצר את הטבעות היפייפיות הללו- כמה חבל! 

טרומסה, נורווגיה.

פורסם לראשונה בתאריך 12/10/2018, כל הזכויות שמורות. אין להעתיק, לפרסם או לעשות כל שימוש אחר במאמר ללא אישור מפורש בכתב מבעלי האתר.