אין לי התשובה לכך רוצה גם תשובה (:

במקרה שלי זה כאן לא שם חחח יצאתי לחופשה (:

הים האדום הנו חלק (קטן) מהאוקיינוס ההודי, גוף מים הגדול לעין ערוך מהים התיכון. מסיבה זו הוא אינו מושפע יתר על המידה משינויים עונתיים כפי שמושפע הים התיכון, והטמפרטורה בו אינה משתנה באופן ניכר במהלך השנה. בדיוק כפי שייקח לנו הרבה יותר זמן לחמם חבית מלאה במים בהשוואה לפרק הזמן הדרוש לחמם כוס מים.
בטיול בסיני לפני הרבה שנים שמעתי הסבר מענין נוסף ממדריך הטיולים, אך כמובן שאיני נוטל אחריות על נכונות הדברים, אך הדברים מתקבלים על השכל. כידוע בים האדום הים הופך להיות עמוק מאוד במרחק די קרוב לקו החוף, וזאת בשונה מהים התיכון שבו הים מתעמק באופן הדרגתי ומתון. באיזורים רבים בים האדום- במרחק של עשרות מטרים בודדים מקו החוף מגיע הים לעומק של עשרות מטרים ואף יותר, בעוד שבים התיכון (לפחות באגן המזרחי שלו) מגיע הים לעומק זה במרחק של יותר מעשרה קילומטרים מקו החוף. וכאן שוב חוזר הענין שנזכר לעיל בתחילת הדברים, שמכיון שהמים בים האדום עמוקים כמעט בכל שטח הים, ממילא תהליך התחממות המים איטית יותר מאשר בים התיכון שבקו הקרוב לקו החוף המים רדודים בהרבה ומתחממים ביתר קלות. (וכן בחורף יש תופעה הפוכה בגלל זה- שבים התיכון הים מתקרר יותר במהירות והטמפרטורה יורדת לרמות נמוכות בהרבה מאשר בים האדום, כיון שגם לקרר כמות גדולה של מים לוקח בהרבה יותר זמן מאשר לקרר כמות קטנה).
סיבה נוספת לטמפרטורה היחסית נמוכה של הים האדום ביחס לאקלים הסביבתי הוא האידוי. תהליך האידוי גורם כידוע לשחרור חום כמוס (בדומה לתהליך ההזעה שגורם לשחרור חום ולקירור). ולכן דוקא באיזור הים האדום- למרות החום הקיצוני השורר שם, מאידך יש שם גם תנאי יובש קיצוניים הגורמים לכך שתהליך האידוי גדול בהרבה מאשר בים התיכון, וממילא משתחרר החום הכמוס במים יותר מאשר בים התיכון.
ולמרות שגם באיזור ים המלח וים כנרת קיימים תנאי חום ויובש דומים לאיזור ים סוף, בכל זאת הם מתחממים בקיץ ומתקררים בחורף יותר מאשר בים סוף (האדום), וזאת המסיבה שבתחילת הדברים והיינו כמות המים הקטנה לעין ארוך ביחס לים האדום.