באופן כללי, הרכבל התחתון מקבל הכי הרבה משקעים

מהו המקום שקיבל את כמות הגשמים הכי גבוהה בהסטוריית ישראל במשך שנה שלמה? מהי כמות הגשם? וכמובן איפה זה היה

כמויות אני לא יודע כל כך

או שהיה יותר? לא ש2500 זה קצת זה ממש הרבה אבל לא נשמע כמו כמות היסטורית

אם החרמון קיבל פי 2 מהנורמל, אזי ייתכן והכמויות שם הגיעו ל 3200 ממ

האם אתה בטוח בנתונים שכתבת שכמות המישקעים בחרמון התחתון גבוהה יותר מן החרמון העליון ? האם הדבר מבוסס ע"פ נתונים רשמיים ?
הדבר עומד לכאורה בסתירה לעובדה שכאשר המישקעים בחרמון יורדים בצורת שלג, ויש אירוע שלג שבו יורד שלג גם במפלס התחתון וגם במפלס העליון, אז כמות השלג היורדת בכל אירוע גבוהה במפלס העליון מהכמות היורדת במפלס התחתון.
גם אם ע"פ המדידות הכמות שנמדדת במפלס התחתון גבוהה מהכמות הנמדדת במפלס העליון, עדיין יתכן שכמות המישקעים היורדת בפועל במפלס העליון גדולה מכמות המישקעים שבמפלס התחתון. והסיבה שברישומי המדידות הכמות שנמדדת במפלס התחתון גבוהה מהכמות הנמדדת במפלס העליון נובעת בגלל העובדה שאחוז המישקעים שיורדים בצורת גשם גבוה לעין ערוך במיפלס התחתון מאשר במפלס העליון. וכידוע שמישקעים היורדים בצורת גשם ניתנים למדידה בדרך כלל בצורה מושלמת (אא"כ יש סיבות מיוחדות שמפריעות למדידה כגון רוחות חזקות במיוחד וכדומה שיכולות שפגוע באיכות המדידה). משא"כ מישקעים היורדים בצורת שלג קשים מאד למדידה, ובמעקב של השנים האחרונות נוכחתי לא פעם שימים שהיו בהם אירועי שלג (כגון בירושלים) לא היו קיימים ברישומי המדידות של כמויות המישקעים (של חלק מגופי החיזוי)! לכן יתכן שבפועל כמות המישקעים היורדת המיפלס העליון גבוהה יותר, רק מכיון שאחוז גבוה מהמשקעים יורד בצורת שלג שהוא כאמור קשה למדידה לכן מתקבלת תוצאה שכביכול במפלס העליון הכמות נמוכה יותר מאשר במפלס התחתון.
כאמור כל זה הוא בגדר השערה ולא מתוך ידיעה ברורה, ולכן אם הנתונים שנכתבו על ידך הם נתונים מוחלטים כל מה שכתבתי בטל ומבוטל !

עבור הר קילימנג'רו באפריקה, מקסימום המשקעים הוא ב 2200 מטר. ככל שמתרחקים מקו המשווה הגובה של מכסימום המשקעים יורד, כך שסביר שאצלנו זה ב 1600 מטר

מעניין מאד, כי כידוע יש בלבנון הר בגובה של יותר מ- 3000 מ' הנקרא אל-קורנה א-סוודא, ובפסגת ההר יורדים בחורף ממוצע כ- 12 מ' של שלג, ובסה"כ יותר מ- 2000 מ"מ של מישקעים בשנה, שזה כמעט כפול מהכמות שיורדת בחרמון העליון (לפי נתוני בועז דיין), וזאת למרות הגובה הרב שהיה אמור להוריד את כמות המישקעים.
כנראה הדבר נובע מחמת העובדה כי ההר הנ"ל נמצא בנקודה הרבה יותר צפונית וממילא חשוף למערכות גשם ושלג מרובות יותר, וכן נמצא בקו אוירי קרוב יחסית לים (כ- 27 ק"מ) ולכן מקבל מערכות עם כמות לחות גבוהה יותר.

קצת חיפשתי, ובאמת מצאתי שהנתונים שכתב חנוך אכן מופיעים באתר של בועז דיין ISRAELWEATHER. אך במקביל מצאתי באתרים אחרים שמביאים נתונים של סיכום אירועי גשם וכדומה, ובכמה מקומות (לצערי מעטים מאד) מצאתי במקביל נתונים של כמויות מישקעים גם של חרמון תחתון וגם של חרמון עליון, ובכל המיקרים כמויות המישקעים בחרמון העליון היו גבוהות יותר, בין באירועי גשם ובין באירועי שלג, כך שאיני יודע איך הדבר מתיישב עם מה שנכתב באתר של בועז דיין.
גם במפות אקלים- משקעים מפורטות (והיינו שציבעי המפה מישתנים גם בהפרשי כמויות מישקעים קטנות יותר) החלקים הגבוהים של החרמון (והיינו המפלס העליון וכן החרמון הסורי) נמצאים תחת צבע שונה מהחרמון התחתון, וצבועים בצבע המורה על כמות מישקעים גבוהה יותר מאשר בחרמון התחתון, כך שאיני יודע על מה לסמוך- האם על הנתונים באתר של בועז דיין או על הנתונים האחרים שעולים מכמה מקורות ושונים כאמור ממה שמתפרסם באתר של בועז דיין.
ולענין עצם השאלה מהו המקום שבו נימדדה כמות הגשם הגדולה ביותר: לפי נתוני השמ"ט כמות הגשם הגדולה ביותר בארץ נמדדה בעונת 1968-1969 במג'דל שמס, והיא עמדה על 2,191.8 מ"מ. (אך צריך לזכור כי בסוף שנות השישים של המאה הקודמת עדיין לא היו מדידות מסודרות בחרמון, כך שעל הצד שכמות המישקעים בחרמון העליון היא גדולה יותר, יש להניח כי הכמות שירדה שם גבוהה יותר, ובכל מקרה אין חולק שבמפלס התחתון של החרמון כמות המישקעים גבוהה מהכמות במג'דל שמס, כך שבודאי שהכמות שירדה במקומות הגבוהים ממג'דל שמס היתה גבוהה יותר מ- 2,191 מ"מ).

ראוי לציין שזה היה החורף הגשום ביותר בצפון הארץ מתחילת המדידות.
במקומות רבים בגליל ובגולן הוא אף היה גשום יותר מחורף 92׳.

בהחלט מקום מאד מכובד להיות אחרי חורף כזה

91-2 היתה חריפה יותר.

ירדו במג'דל השנה יותר מ-1700 מ"מ.

במפת המשקעים של הוואי, הפסגות שגובהן מעל 4000 מ' מקבלות הכי מעט משקעים - צבע כתום ואילו האזורים המקבלים הכי הרבה גשם - צבע כחול, נמצאים באזורים נמוכים בהרבה

נמצאים בסביבות גובה של 1000 מ'.

שוב יש בכך לתמוך בטענה שהרכבל התחתון ב 1600 מטר מקבל יותר משקעים מהרכבל העליון ב 2000 מטר

כאשר הוא מתקרר מספיק, הלחות היחסית מגיעה ל-100% ועודף המים מופרש בצורת טיפות/ענן. האוויר ממשיך לעלות, ממשיך להפריש טיפות וכן הלאה עד שלא נותרת בו כמעט לחות, וכך נוצרת שכבת עננים בעובי מסוים ובגובה מסוים התלוי בלחות היחסית הראשונית של האוויר, בקו הרוחב שקובע את טמפ' האוויר ובגורמים משניים נוספים. הנקודה העיקרית היא שמכסימום העננים ומכסימום המשקעים נוצרים בגובה שהוא בדרך כלל בין 1000-2000 מ' ואילו כאשר עולים מעבר לכך, יש פחות ופחות עננים ומשקעים כפי שרואים בבירור מוחלט במפת המשקעים של הוואי ובגרף מהר קילימנג'רו

זו הוכחה נוספת לטענה הקודמת שלי ששיא העננות נוצר בין 1000-2000 מ'

זה תשובה של היגיון אם נטוס מעל העננים לא ירד עלינו גשם פשוט בדרך כלל בהרים מעל ל2500 מטר יורד פחות גשם בגלל שהעננים מעל להרים אבל אם נרד ונהיה באמצע ההר נקבל כמות מכובדת א: בגלל שיש מעלינו עננים מפותחים שמורידים גשם כי זה מקום גבוהה וקר ב: אם יורד גשם בפסגה (למרות שלפני רגע אמרתי שזה לא קורה הרבה) כל המים זורמים לכיוון מטה ואז באמצע יוצרים ויש שלוליות גם שלג שיורד שלג אחר כך הכל נמס וכו' לסיכום: במקומות גבוהים עד ל2500 מטר יורד הכי הרבה גשם