210.83 עליה של מטר ו7 סנטימטר

הערב עברנו חצי דרך בין שני הקווים האדומים של הכנרת:
אדום עליון: 208.80-
אדום תחתון: 213-
חצי דרך: 210.90-

דומני שיש לא מעט שמחפשים עידכונים ופרשנות על הכינרת, וזה נאבד להם בתוך דיווחי כמויות ומזג האויר וכדומה.
בדיוק גם אני הרגע חשבתי על כך שזה באמצע. הקדמתני.
כעת כבר 210.88.
עוד 8 ס"מ ניכנס ל2 המטר האחרונים לפני סכר דגניה.
מי יתן.
רכסים לא דייקת. רק כשניגע ל210.79, זה יהיה כמו שאמרת, החלפת קידומת לכינרת מלאה.

נקווה שמנהלי הפורום יהיו קשובים לבקשתך

אני חושב שגם קצב העליה המסחרר של השנה, הוא בזכות שנה שעברה.
שנה שעברה התאפיינה בהמון אירועי גשם, משלבים מוקדים, ולאו דווקא חריגים כמו השנה, שגרמו לאדמה ולנחלים להשאר רווים עוד זמן ארוך אחרי חלוף הגשמים (לדעתי מגמת העליה התאזנה והתהפכה לירידה רק בסוף יוני!!).
בזכות כך לדעתי, למרות הפתיחה הצולעת של החורף הזה, הספיקו אירועי גשם מעטים כדי "לא להתבזבז" בחלחול ורוויית האדמה, ומיד המשיכו דרכם לנגר עילי - לנחלים ולכנרת. גם מאגר דבש שכבר עלה על גדותיו השנה, לדעתי הגיע לכך רק בשלב מתקדם יותר שנה שעברה.
אז ברכות לחורף 2019 - שגם היה מצויין כשלעצמו, וגם הרים לחורף 2020 להנחתה.

קשה לי להאמין שזה יהיה המצב גם השנה אבל נקווה

ויש עוד הרבה מים שזורמים לכנרת
כך שגם אם לא ירד עוד גשם יקח הרבה זמן עד ששנה שעברה תשתווה להשנה, למרות ששנה שעברה היתה גשומה בטירוף
זה רק מעיד לבנתים על העוצמה של השנה
אם זה ימשיך , לא מופקע לראות כנרת מלאה בסוף החורף

ואילו החורף של שנה שעברה בא לאחר רצף של שנות בצורת.
החורף של שנה שעברה היה הרבה יותר טוב משל השנה למרות שמבחינת עלית המפלס עלינו יותר השנה וכביכול החורף הזה טוב יותר.
ועדיין, גם החורף הזה לא רע עד כה...

מה שיעשה את ההבדל(ומקווה שאני טועה) הוא שבחורף שעבר קרה דבר נדיר ביותר, כל חודשי הסתיו והחורף עד אפריל היו גשומים מהממוצע, עד כמה שאני זוכר זה נדיר ביותר
החורף הזה נפתח ברצף מערכות חריג, שמסוף דצמבר כמעט כולן היו נחשבות מערכות גדולות(לא חריגות) עם מעל 100 מ"מ בהרבה תחנות,

במשך זמן רב לא הבנתי איך יכול להיות שיורדים בטבריה 40 מ"מ גשם והכינרת עולה רק ב-3 ס"מ.
השבוע לפני שנה החלטתי לשים סוף לתעלומה הזו, לבשתי מצב רוח טרחני, וכתבתי לרשות המים.
להפתעתי קיבלתי תשובה מהירה וגם מאד מעניינת.
ממליץ לחובבי התחום (וגם מי שלא) לקרוא את תשובתו של ד"ר דורון מרקל, מנהל היחידה לניטור הכנרת (שבינתיים הספיק לעבור לתפקיד המדען הראשי של קק"ל).
אצרף את התכתובת בפוסט הבא.

קריאה מהנה!

שלום לכם,
זו טענה מוכרת, ומתאימה לתחילת העונה, כאשר עדיין אין נגר ורוב עליית המפלס הינה תוצאה של גשם ישיר.

קודם כל מדידת המפלס היא פשוטה ומדוייקת. המפלס לפעמים לא יציב ולכן הדיווח של 7:30 בבוקר לא תמיד מייצג את המפלס הממוצע לאותו יום אבל מה שמדווח זה מה שנמדד ובוודאי אין בו טעות.

אי ההתאמה בין כמות הגשם המדווחת לבין עליית המפלס בתקופת הסתיו לפני הנגר הגדול נובעת ממספר גורמים:

1. אין בעצם שום מדידה שמייצגת את הגשם שיורד על כל האגם – יש תחנה בצמח ותחנה באבני איתן אבל אף אחד לא יודע בדיוק כמה גשם ירד ברחבי האגם. התחנה על הרפסודה, במרכז האגם אינה משדרת לשרות המטאורולוגי ואינה מדווחת וגם היא נקודה אחת במרחב של 167 קמ"ר.

2. כאשר טיפת גשם יורדת עצם התנפצותה משחרר חלק מהמים כגז H2O חזרה לאויר. על קרקע יבשה מדובר בכ 50% מהמים ועל שלוליות או האגם 20-30 % של המים.

3. כל יום יש אידוי מהאגם, גם ביום גשם חורפי יש אידוי שנובע מהרוח, בוודאי בימי סתיו עם שמש חלקית. האידוי בסתיו יכול להגיע ל 3-5 מ"מ ביום.

כתוצאה מכל אלה מתקבל בתקופת הסתיו שעליית המפלס המדווחת פחותה מכמות הגשם שנמדדה בתחנות המדידה (שכאמור לא תמיד מייצגות באמת את האגם). הפער הוא לא גדול, אבל יש ימים שמדווח שירדו 40 מ"מ והכנרת עלתה רק ב 3 ס"מ.

כמובן שמרגע שמתחילות זרימות עקב ימי גשם רצופים זה מתהפך. במצב זה רוב הגשם הופך לנגר ומגיע לכנרת. מאחר ושטח האגן גדול פי 16 משטח האגם, במצב אופטימלי צריך לצפות ליחס של פי 16 של עליית המפלס מכמות הגשם. אולם, מאחר ויש גם שטחים מחדרים, יש את תופעת האידוי המיידי של טיפה מתנפצת ועוד, צריך לצפות ליחס של פי 5-10 בין הגשם לעליית המפלס. המשמעות היא שכאשר האגן רטוב לגמרי כל 10 מ"מ גשם יביאו לעליית מפלס של 5-10 ס"מ.

בארוע האחרון ירדו באגן ההיקוות כ 100 מ"מ אבל לא כל הגשם הביא לנגר. אם נניח ש 50 מ"מ הביא לנגר ישיר אז הציפיה היא לעליית מפלס של 25-50 ס"מ שנובעת מגשם זה. לכך יש להוסיף את המעיינות שחזרו לשפוע והם נותנים להערכתי כ 20 מק"ש שהם ס"מ אחד ביום בכנרת. לכן סביר שבשבוע הקרוב תהיה עלייה של 30-55 ס"מ.

בברכה

דורון

*********************************************************
ד"ר דורון מרקל Dr. Doron Markel
מדען ראשי Chief Scientist
קרן קימת לישראל KKL - JNF Israel

ג'ינג'י #15 תודה רבה על התשובה :-)

נגר זו הזרימה - המים הניגרים. במקרה זה- הזרימה אל הכינרת ע"י הנחלים סביבה.

כיף לקרוא מידע שכזה. תודה (-:

אם ימשיכו להתקיים מערכות כאלו הכנרת רק תעלה ותגיע למפלס עליון!
אבל זה לא יהיה שווה את זה בכלל אם זה יעלה בחיים של אנשים...

לדעתי הנתון הכי מעניין בתשובתו של ד"ר דורון מרקל שהבאתי לעיל הוא שכאשר האגן רטוב (וזה בוודאי המצב כעת), יש לצפות לעליית מפלס של פי 5-10 מכמות הגשם שיורדת באגן ההיקוות.

לדוגמא: כל מערכת נוספת שתביא 100 מ"מ לצפון, תביא לעליית מפלס של חצי מטר עד מטר.
מכיוון שהחורף עוד לפנינו, מספיק שהמשך החורף יהיה ממוצע (נניח תוספת של 300 מ"מ לצפון, עם תפרוסת טובה כך שהאגן יישאר רטוב) כדי שנגיע קרוב מאד לקו האדום העליון ואף לפתיחת סכר דגניה.

בתחילת העונה היה חסר לכינרת 310 ס"מ לכינרת מלאה.
היא עמדה על 211.90, והתחנה הסופית 208.80.
שליש מזה הוא 103 ושליש ס"מ.
וכעת השלימה עלייה של 104 ס"מ.
גם סוג של אבן דרך....
(בעוד 55 ס"מ, 210.31, נגיע לחצי הדרך).

מעניין לקרוא כאלה דברים.
אגב לא הבנתי בתשובה שלו את המשפט המתייחס לשטח האגן לעומת שטח האגם.
מה ההבדל?

האגם הוא הכינרת עצמה.
האגן הוא השטח שכל הגשם היורד עליו מגיע לכינרת.

תודה על התשובה שוחט

אני לא מצליחה למצוא נתונים מעודכנים בשום מקום.
מישהו יודע לומר מה מצב שם?

כמה עצוב, כמעט רק מינוסים :(
הולך ונעלם...

1/10/76 מפלס ים המלח 398-
1/12/19 מפלס הים 435-
ב-43 שנים הים אבד 37 מטר מגובהו

האם תופעת התנפצות הטיפה מתרחשת גם כאשר טיפה נוחתת בתוך מדיד (מניח שכן)
אז בעצם זה מתאזן..

שי, זו שאלה מצויינת שגם עלתה אצלי כשקיבלתי את התשובה של רשות המים ועד כה לא מצאתי לה תשובה טובה.

בכל מקרה, החידוש העיקרי מבחינתי בתשובת הרשות הוא שבעונת הסתיו, כשהאגן יבש, הנגר העילי הוא למעשה אפס ולכן הכינרת עולה רק כתוצאה של גשם ישיר.

(וחידוש נוסף היה לגלות רשות שנותנת תשובה מהירה ומקצועית לפניה של אזרח :-)

מהיום ב-5:00 בבוקר המפלס "תקוע" על 210.86- (מצורף גרף עדכני).
זאת בזמן שספיקת הנחלים לתוך האגם (בעיקר הירדן) עומדת על כ-50 מק"ש.
מכיוון שכל 20 מק"ש אמורים להביא לעליה של ס"מ ביום, הייתי מצפה לראות עליה של 2-3 ס"מ במהלך היממה, אבל כאמור, המפלס לא זז.
יש למישהו הסבר לכך? האם ייתכן שחזרו לשאוב?

עם ויפתחו את סכר דגניה ואני מאמין ומקווה שיפתחו השנה בעזרת ה׳,
הכנרת לא תרד שוב? ועוד פעם נתבאס שהכנרת נמוכה? כי עם לא נפתח הכנרת תשארה גבוהה וטובה והיא לא תרד שוב למטה ויראו את האי של הכנרת...

בכל מקרה, אם הכנרת מגיעה לקו העליון חייבים לפתוח את הסכר כי אם לא, הכנרת תציף את חופי טבריה....

והיא לא יורדת כתוצאה מפתיחת הסכר, היא פשוט לא ממשיכה לעלות

נכון חנוך
ומה שמעניין זה שפתיחה עד הסוף יכולה להוציא מהאגם מקסימום 8 ס"מ ביממה. ולכן לא מחכים לקו האדום העליון אלא פותחים בהדרגה קצת לפני.
אם היו מחכים - מערכת כמו זו שחווינו היתה מעלה את המפלס ב-15 ס"מ נטו, גם עם סכר פתוח לרווחה. ואז, אם האגם היה מלא עד הקו העליון לפני המערכת, לא היתה כל דרך למנוע הצפה של טבריה.

אז אני באמת לא מבינה, על מה בדיוק החגיגה כאן ?

המפלס כעת על 210.85-
אם עד מחר בבוקר הוא יעלה עוד 1 ס"מ, זה יסתדר עם ספיקת הנחלים הזורמים לכנרת.

נראה מה יעשה גל הגשם של מחר - לפי המודלים השונים צפויים 10-20 מ"מ גשם באגן הכנרת. מה שאמור להביא לעליית מפלס של 5 ס"מ במקרה הפסימי ו-20 ס"מ במקרה האופטימי.

רכסים,
עליית המפלס היום אכן היתה 1 ס"מ, אבל ב-24 שעות כפול מכך.
ניתן לראות זאת בשתי דרכים:
1. ישירות - באמצעות גרף המפלס שעלה בס"מ 1 בחמש בבוקר ושוב בס"מ 1 בחמש בערב.
2. בעקיפין - דרך הזרימה בירדן העומדת עדיין על מעל 40 מק"ש שמיתרגמים לעליית מפלס של 2 ס"מ ליממה.

נותנים לי כלכך הרבה אשראה!!! מעניין ביותר ברמות אחרות כמו שנאמר.וואו כיף לקרוא דברים כאלה מרתק הטבע.אמן המשך חורף מבורך לפי מה שהבנתי מכל השרשור מצתרף לדעה שנגיע לכנרת המלאה עןד השנה אמן!!

המים לחקלאות כבר לא נשאבים מהכנרת.

בסוף שנת 2009 החלה הקמת מכון טיהור שיטהר את מי השופכין של טבריה ויישובי האזור. המים שיוצאים מהמכון לאחר טיהורם נמהלים עם מי המעיינות המליחים ומים מהירמוך ומשמשים את החקלאות של משקי האזור במקום להיות מוזרמים לירדן.

*מקור המים העיקרי ! של הממלכה, נחל הירמוך, מאגרים לאיסוף מי - השטפונות. ומי תהום
השימוש בעיקר לחקלאות.
*חלק מהירדן הדרומי, והכנרת - מי- שתייה.
* ים- סוף - מים מותפלים - לשתייה.

וזה גם קשור, מן הסתם, לזה שפתחו את סכר דגניה

עם כל יום שעובר...
כלומר העליה של השנה לעומת שנה שעברה, מקדימה את אותה כמות של שנה שעברה בחודש
ובגלל שהמפלס ממשיך לעלות אז גם הפער נשמר ולא מצטמצם
נקווה שרק ימשיך...

19.11.91 היה 408.37- וב26.5.92 היה 406.37-
מדברת רק על החודשים שהיתה בהם עליה

היה כלום מהכינרת.. אז העלייה הייתה מהירה יותר

שהמשך החורף יהיה מספיק גשום כדי שתמשיך לעלות עוד. מבלי להשמע פאסימי (פשוט מציאותי) אני לא חושב שנגיע לקו העליון אבל לדעתי העיקר זה שהמפלס בגובה מדהים שלא היה בו הרבה שנים

אמנם אני יותר קרוב אליך במבט על דברים והצפיה שיתרחשו או לא, אבל המציאות היא שאין סיבה שהכנרת לא תעלה בהמשך החורף בכמות כזו.

רק אם באמת ימשיך רצף המערכות אז ישנה סבירות להתקרב לקו העליון אבל אני חושב שזה לא נכון לומר זאת בבטחון כי, שוב, זה תלוי בהמשך החורף; אם הוא ימשיך להיות עתיר מערכות ארוכות ועוצמתיות אז אנחנו בדרך הנכונה אבל אם לא אז זה לא יקרה

ונשמע שמה שמגביל אותך זה הקו העליון משום מה.

עזוב רגע את המפלס העליון ותחשוב מה הסיכויים שהכנרת תעלה עוד כשני מטר עד סוף אפריל/אמצע מאי, אם זה 50% ומעלה אז אין מקום לחשוב שלא יותר מאשר כן.
לענ"ד הסיכוי גבוה מ-50%

שוב, כולי תקווה כשהמפלס רק ימשיך לעלות, מה שכנראה ימשיך לקרות בתקופה הקרובה

אני זוכר שהייתי שם באוקטובר 2018 והמפלס היה בשפל -214.62 ואז הייתי בסוף ינואר והמפלס כבר היה -213.5 ובאפריל זינק ל -211.35 עכשיו כבר -210.82!!! אני חייב ללכת למעגל לראות איך זה עכשיו (3.8 מטר בשנה ורבע)

האם בגלל ששטח הפנים של הכנרת גדל עם כל עליה במפלס אז לוקח לה יותר זמן להשלים עליה, או ששטח הפנים שגדל הוא כל כך זניח שזה לא באמת משנה?
למשל כשהאי היה קיים, אז שטח הפנים של הכנרת לא כלל את האי (כלומר שטח הפנים שלה היה קטן יותר) וככה נדרשת כמות קטנה יותר של מים בשביל שהנכרת תעלה, לעומת עכשיו כשהאי כבר לא קיים והשטח שלו התווסף לשטח הפנים של הכנרת

זה סימן חיובי לדעתי שהזרימה היא חזקה

עוד מעט הספיקה תחזור לרדת, עד המערכת הבאה בעז"ה

חישבתי את זה פעם
די זניח
שטח האגם הוא 166 קמ"ר.
גם אם נניח שינוי של 100 מ' ברדיוס, זה יגדיל את שטח הפנים בפחות מ-3%.

גם בגלל שברוב החופים העלייה היא בעיקר לגובה ולא לרוחב,
וגם מה שכן לרוחב זה שטח קטן מאוד יחסית לכנרת עצמה...

מצאתי באתר המשרד להגנת הסביבה את הנתונים הבאים:
שטח פנים מסקיסמלי של האגם (קו אדום עליון) - 169 קמ"ר.
שטח פנים מינימלי של האגם (קו אדום תחתון) - 161 קמ"ר.

משמע הבדל של כ-5% בשטח הכנרת בין שני הקווים.
לא זניח אבל גם לא מאד משמעותי.

בדכ גדול יותר ככל שהמפלס גבוהה יותר
מסיבות שונות :
* ככל שהמפלס נמוך האדמה יבשה וחרוכה
* המעיינות פחות שופעים
* מי התהום נמוכים יותר
וכן להיפך

אתה בוודאי מתכוון שהקצב עולה ביחס לתחילת העונה וזה נכון כפי שהוסבר לעיל (ראה תשובת רשות המים).
אבל אם נשווה עונות *שונות*, אין קשר בין גובה המפלס בתחילת העונה לקצב העליה בהמשך העונה. אפילו המעיינות לא מושפעים מכך שכן הם נמצאים הרבה מעל לגובה האגם.

חורף 91/92 הזכור לטוב הזניק את הכנרת מהקו האדום התחתון עד לקו האדום העליון במהלך של 3-4 חודשים.
עליה ממוצעת של יותר ממטר לחודש כל חודש!

בשעה טובה הכנרת הגיעה לרום של 210.80-
בדיוק 2 מטר מתחת לקו האדום העליון

הפסימים מדברים על חסרון של 40 סנטימטר

הספיקה של נהר הירדן לתוך הכנרת ירדה היום ל-33 מק"ש ובמגמת ירידה נוספת (שלשום עוד היתה קרוב ל-50).
המשמעות היא שעליית מפלס הכנרת מתמתנת ותעמוד על כ-1.5 ס"מ ליום (במקום 2-3).
אם לא תגיע מערכת שתוריד לפחות כמה עשרות מ"מ בשבועיים הקרובים, קצב עליית המפלס יקטן עוד.

הכנרת לא 211.795. אלא 210.795

למרות המערכת הנוכחית, ספיקת נהר הירדן הצפוני ירדה ל-27 מק"ש (= מטר קוב בשניה = 1000 ליטר בשניה).
המשמעות היא שמפלס הכנרת עולה כעת בקצב של 1.3 ס"מ ביממה. בקצב הזה פתיחת הסכר מתרחקת...
הבשורות הטובות - לפי המודלים השונים, אגן הכנרת צפוי לקבל בשבוע הקרוב כמה עשרות מ"מ, מה שאמור להחזיר אותנו לקצב עלית מפלס של 3-5 ס"מ ביממה.

נראה שהזרם עוד יתגבר במהלך הלילה
בשורה טובה למפלס