איך חוזים שלג ? על התפתחות הכלים לחיזוי שלג

אירוע שלג בישראל הוא אירוע נדיר המעורר עניין רב גם בקרב מי שאינו חובב מזג אוויר מושבע.

יש לו גם השלכות על הרצף התפקודי ביישובים ההרריים במקרה של היערמות שלג וחסימת צירים והיווצרות קרח לאחר הפשרתו. לכן יש חשיבות רבה לחיזוי מדויק של האירוע ולהתאמת ההערכות הנדרשת לגודל האירוע וכן למתן התרעה מספיק זמן מראש.

בעבר היו טעויות רבות בחיזוי שלג שנבעו מכך שהחיזוי לא היה מבוסס מודלים אלא התבסס על השתנות המפה הסינופטית על פני הזמן וניסיון להעריך איך תמשך השתנות זו על רצף הזמן. באירועי קיצון כמו שלג שיטה זו הרבה פעמים לא הוכיחה עצמה מאחר שלעתים השינויים הם מאוד מהירים ומפתיעים ולא פעם ניתן לראות בעבר מקרים בהם הובטחו בתחזית בעיתון טמפרטורות מינימום של 4 מעלות בירושלים ובעיתון המחרת הופיעו תמונות של ירושלים בשלג.

בעשרות השנים האחרונות החיזוי מבוסס על מודלים של מזג האוויר המבצעים חישובים על בסיס משוואות פיסיקליות במיליוני נקודות סריג. אלה מצליחים לזהות ביתר קלות את אירועי הקיצון מספר ימים מראש וככל שהם הלכו והתקדמו מבחינת כוח החישוב והרזולוציה שלהם היכולת להתריע על אירועים שכאלה ברמת וודאות טובה (מבלי לדייק בטווחים האלה מתי והיכן בדיוק) הלכה וגדלה והגיעה אף לכדי שבוע מראש כמו באירוע הנוכחי. זמן התרעה שבעבר היה דמיוני לחלוטין.

בנוסף בשני העשורים האחרונים הושם דגש על פיתוח אנסמבל מודלים – הרצת אותו מודל במספר ואריציות תחת תנאים מעט שונים על מנת לראות אם שינוי קל בזיהוי התנאים האמיתיים בזמן הרצתו עלול ליצור שינוי משמעותי בצפי או שרמת הודאות של התחזית גבוהה כך שגם אם לא זיהינו את תמונת המצב המדויקת בזמן הרצת המודל ההבדל במפה החזויה לזמן השלג בין כל הואריציות השונות שהורצו איננו רב.

מעבר לאי הודאות, הרצת האנסמבל נותן לחזאי יכולת לעבור ממצב בינארי (יהיה/ לא יהיה) למפות של הסתברות לאירוע. לדוגמה כמה אחוז מחברי האנסמבל מזהים משקעים בירושלים בזמן נתון וכו'.

בעשור האחרון פותח ושודרג בשירות המטאורולוגי המודל המקומי קוסמו המורץ על בסיס המודלים הגלובאליים ECMWF ו-ICON. מודל זה מורץ ברזולוציה גבוהה יותר משל המודלים הגלובליים וכך הוא מזהה טוב יותר את שדה המשקעים והאינטרקציה שלהם עם טופוגרפיה מציאותית יותר של ישראל ובכך משפר את יכולת החיזוי של תפרוסת השלג. בשנה האחרונה מודל זה מורץ אף הוא בתצורת אנסמבל ומאפשר לקבל מפות הסתברות להיערמות שלג בספים שונים. כלים שהיו בגדר חלום רחוק עבור חזאי השירות המטאורולוגי בעבר הרחוק והקרוב.

בנוסף לשימוש במודלים הנומריים, השירות המטאורולוגי נעזר במערכת INCA (פותחה ע"י השירות האוסטרי) בכדי לחזות את קו הגובה לירידת השלג ואת סוג המשקעים שירד: גשם, גשם מעורב בשלג, שלג וגשם קפוא.

אז אין יותר תירוצים וסיבות לטעויות? לא ממש... דווקא ריבוי הכלים והתסריטים מקשה לעתים על קבלת תמונה ברורה. לעתים המודלים שונים זה מזה גם בטווח קצר. לא מדובר בשינויים דרמטיים, אבל במקרה של שלג כל טעות חיזוי של מעלה או שינוי קל באזימוט הרוח ומיקום המשקעים יכולים ליצור שינוי משמעותי במפות השלג החזויות וההבדל בין צל"ש לטר"ש בחיזוי הוא מאוד שברירי.

בפרט באירוע הקרוב בו יש משקעים רבים ואי יציבות רבה והפרש של מעלה יכול להפוך שעות של משקעים רציפים ללא היערמות לשעות בהן השלג נערם או להיפך.

לסיכום התקדמנו הרבה בעשורים האחרונים אך עדין המציאות עשויה להפתיע, ואולי טוב שיש עוד מקום לדמיון.

מקור: השמ"ט