תודה על המידע העשיר ,אני רק מסיק ממה שאני רואה ב windy

החלק הראשון של סיכום חורף 2021, שפורסם שבוע שעבר, עסק בדפוסי הלחצים של שכבת ה500 מ"ב בהמיספרה הצפונית. החלק הזה מתמקד בערכי האינדקסים השונים במהלך העונה הנוכחית. גודל ערכי האינדקסים נקבע לפי מדידות טמפרטורת מי הים או מהירות הרוח, בלבד.


לה ניניה-
אחד הפרמטרים הידועים לחובבי המזג האוויר הוא אפקט האל ניניו/לה ניניה. ה"אפקט" מתאר את סטיית טמפרטורת מי הים באזור מוגדר באוקיינוס השקט הנמצא סביב החלק המזרחי של קו המשווה. כחצי מעלה יותר מהטמפרטורה הממוצעת לתקופה, למשך 3 חודשים, ואנחנו באל ניניו. כחצי מעלה פחות מהממוצע למשך 3 חודשים ואנחנו בלה ניניה. אזור המדידה מחולק ל4 תת חלקים, אזורים 1-2-3-4, כאשר מספור האזורים הולך ממזרח למערב (1 הכי מזרחי). האזורים המערביים (3 ו4) הם נרחבים באופן משמעותי מהאזורים המזרחיים ולכן טמפרטורת מי הים שם יציבה יותר, וכתוצאה מכך ערך ה"אל ניניו" מבוסס על החיתוך בין אזורים 3 ו4 בלבד. אני ממליץ לחפש בגוגל תמונות "el ninio 3.4" כדי לקבל תמונה הממחישה את ההסבר שלי.

בשל היציבות התרמית של אזור 3.4 תופעת האל ניניו או הלה ניניה הינה תופעה חד שנתית, זאת אומרת אנחנו או באל ניניו באותה עונה או בלה ניניה או במצב ניטרלי. התופעה מתחילה לקראת סוף הקיץ שם ניתן להבחין ברמזים לקראת העונה הקרבה. שיא התופעה מתרחש לקראת תחילת החורף ודועך מהחצי השני שלו (אם כי כל עונה היא שונה), וזאת בשל תזמון מינימום קרינת השמש. השנה כידוע נכנסו ל"שנת לה ניניה" אחרי 2 חורפים רצופים של אל ניניו חלש. ניניו חלש מוגדר כסטייה של בין חצי מעלה למעלה מהממוצע, בינוני כסטייה של מעלה עד מעלה וחצי, וחזק כסטייה של מעלה וחצי ויותר. תחילה המודלים חזו לה ניניה חלשה, אך בחודשי נובמבר-אוקטובר חלק מהמודלים צפו לה ניניה חזקה, אפילו שוברת שיאיים. בסך הכול סיימנו עם לה ניניה בינונית, הראשונה מאז חורף 2011-2012, ויותר מכך לראשונה מאז חורף 2015-2016 מצב בינוני של אחת התופעות. הסיכוי לאחת התופעות הוא 35% אחוז בערך, כאשר האחוזים הנותרים הם למצב ניטרלי (30%). אם כי התופעה מתרחשת במרחק רב מאיתנו ויש לה השפעה עקיפה (השפעה ישירה על זרם הסילון במערב ארה"ב מה שבגדול משפיעה על כלל זרם הסילון), הנתונים שנלקחו במהלך המדידות של ה70 שנים האחרונות מצביעים כי תופעת האל ניניו/לה ניניה בעלת השפעה לא זניחה כלל על החורף. מתוך 10 החורפים הכי גשומים מקום המדינה כ9 מהם הם חורפים אל ניניו ורק אחד לה ניניה, וגם החורף שהיה לה ניניה (1974) ממוקם בערך במקום השמיני. יכול להיות שיש לי טעות מינורית, אך זה בערך המצב יכול להיות שה7 הראשונים כולם אל ניניו ואז יש לה ניניה וניטרלי. מה הסיכוי שמתוך 10 החורפים הכי גשומים משהו כמו 80-90% הם חורפי אל ניניו כאשר הסיכוי לחורף אל ניניו הוא רק 35%~? כל זה מבוסס על 70 שנות מדידה.
חוץ מאשר ערך התופעה יש להסתכל על תזמון התופעה, זאת אומרת מתי התופעה הגיע לשיאה? אחרי אלו חורפים הגיע התופעה (2 אל ניניו במקרה שלנו)? והאם התופעה הופסקה במהלך העונה (כמו שהיה בחורף 16-17)? השנה הלה ניניה הגיע לשיאה בתזמון מוקדם יחסית וזה יכול להראות על קושי להיווצרות המצב, דבר שיכול להעיד כנגד שיבת התופעה בחורף הבא. בניגוד לכך לאור נתוני עבר, כמו שניתן לראות בטבלה, "לה ניניה" לרוב מגיע בזוגות או שלשות (ראו חורפים 17 ו18, 11 ו12, 08 ו09).

הוורטקס-
הוורטקס הינם המערבולות הפולאריות שנוצרות מדי חורף ודועכות לקראת סופו (כרגע למען האמת). מיקום המערבולות הפולאריות הללו באזור הקוטב הצפוני קובע את כלל מיקומי השקעים והרמות בקווי רוחב דרומיים יותר, ולהפך (יש אינטרקציה בין גופי אוויר נרחבים, יש גם אינטרקציה בציר המאונך בין שכבות שונות של האטמוספירה). כדי להגדיר את העוצמה היחסית של הוורטקס חוקרים נוטים לבחון את מהירות הרוחות בקו 65 צפון בשכבת האוויר של 10 מ"ב (גבוהה מאוד ודלילה). וורטקס פולארי חזק תומך בחיזוק זרם הסילון של האוקיינוס האטלנטי, ובכך להכנסת שקעים לצפון מערב אירופה בעוד דרום מערב אירופה תחת רמה. לרוב המצב הזה חיובי לנו. זהו גם ה"מצב הטבעי", זאת אומרת הנפוץ, של דפוס ההתנהגות בחורף. וורטקס פולארי חלש מאפשר לשקעים להתמקם דווקא בתוך יבשת אירופה ולהביא לזרימת אוויר קר לקווים דרומים (קווים דרומים זה 40 עד 60 צפון לא אנחנו, אנחנו דרומיים דרומיים). במצב כזה יש סיכוי גובר לאוויר מתון כאן, בעוד דרום מערב אירופה נהנית ממזג אוויר חורפים מהרגיל. במצב הקיצוני של אירוע SSW הוורטקס הפולארי פשוט מתפצל לכמה חלקים ואוויר קר במיוחד שאמור להיות רק סביב הקוטב מדרים לקווי רוחב ממוזגים. זה אכן מה שהתרחש השנה בתחילת ינואר. במקרה כזה יש סבירות ממש גבוהה לעצירת גשמים כאן בישראל למשך מספר שבועות כמספר שבועות לאחר האירוע. כל זה אכן התרחש בתחילת פברואר, אם כי היו תקופות יובש נוספות החורף שלא קשורות לתופעה. התופעה לא חוזרת מדי שנה והסיכוי שהיא תתרחש חורף אחרי חורף בשל היקפה הוא נמוך.

תמונה 2 מתארת את מהירות הרוחות בקו 65 צפון במהלך החורף הנוכחי. האזורים השונים הצבועים באפור הם סטיות התקן. סטיית תקן ראשונה (סיכוי של 66% להיות בתוכה), וסטיית התקן השנייה (סיכוי של 95% להיות בתוכה). שימו לב שבתחילת ינואר הוורטקס היה אולי הכי חלש אי פעם לתקופה. העונה הוורטקס היה חזק מהממוצע בעיקר בחודש נובמבר, וקרס לקראת חודשי החורף עד שחזר לעצמו לקראת אמצע פברואר וחודש מרץ.

AO וNAO-
התנודה הקוטבית והתנודה של האוקיינוס האטלנטי.
התנודה הקוטבית מתארת את זרם הסילון הכולל של ההמיספרה הצפונית. כאשר הערך הוא חיובי הזרם מתון, בעל שינויים קלים מצפון לדרום, בניגוד לערך שלילי שעבורו זרם הסילון מתנהג בצורה יותר גלית. אם כי ניתן לחשוב שוורטקס גלי הוא טוב עבורינו, אין כך המצב. לרוב כאשר הוורטקס גלי אנחנו חסומים תחת האזור שלחץ האוויר הגבוה מצפין, ולא איפה שהשקע מדרים.
ערך הNAO מתאר את מיקום השקעים והרמות במזרח האוקיינוס האטלנטי צמוד למערב אירופה. הערך נמדד לפי הפרש לחצים בין תחנות באיסלנד לתחנות בפורטוגל ואני חושב גם באיים הקנריים. NAO חיובי הינו המצב הנפוץ של החורף עבורו השקעים מתמקדים בצפון מערב אירופה, מה שמביא להתפתחות רמות בדרום מערב אירופה. NAO שלילי הינו המצב המנוגד. השנה לראשונה מ2013 היו חודשי חורף שלמים שסיימנו עם ערך NAO הפחות ממינוס 0.5 בממוצע.
ערכי הפרמטרים השונים בנויים כך שלרוב המצב האופטימלי לנו הוא המצב בעל הערך החיובי (NAO חיובי, AO חיובי, אל ניניו [טמפרטורה חיובית], PDO חיובי, וורטקס חזק מהממוצע), בעוד במערב אירופה ומרכז-מזרח ארה"ב מעדיפים את המצב ההפוך, השלילי.
לפי השוואה בין הגרף התחתון (AO) והעליון (NAO) של תמונה 3 ניתן להבחין בקורלציה בין ערך הNAO וערך הAO. השנה היינו בשיא החורף תחת הערכים השלילים, והתוצאות הן על פני השטח.
שימו לב לזינוק בערך הAO לקראת אמצע פברואר, מתי שקיבלנו את השקע הכי עמוק השנה ומערכת השלג. גם ערך הNAO עשה מהפך חיובי לקראתנו בתקופה ההיא.

אם כי ערכי הNAO והAO קשים לחיזוי מוקדם מראש, בניגוד לאל ניניו, עדיין אפשר לנסות לבנות צפי לפי התפלגות טמפרטורת מי הים באוקיינוס האטלנטי בתחילת העונה.

חלק ג כבר לא יכלול הסברים אלא רק פרסומים מרחבי העולם השנה.

אזורים נירחבים ביבשת

רוב הנתונים שאני מחזיק בידי הם מבריטניה בשל גודל הקהילה של חובבי מזג האוויר, והעובדה שהם דוברי אנגלית.
דצמבר ממוצע לחלוטין, ינואר קר מהממוצע במעלה וחצי והקר ביותר עשור (ואני חושב אולי החודש הקר ביותר מאז מרץ 2013), פברואר ממוצע לחלוטין אם כי הבדלים ניכרים בין החצי הראשון לשני, מרץ חמים מהרגיל בחצי מעלה, אפריל הקר ביותר מאז 1989.
סך הכול מקורבים טוענים שזה החורף המשמעותי ביותר כנראה עשור.
נטו טמפרטורה ללא התייחסות למשקעים ושלג, רק עבור אנגליה.

אני יודע שבספרד אירוע השלג של ינואר היה המשמעותי ביותר מאז תחילת שנות ה70.
קשה להעריך מה התרחש בשאר אירופה לפי המפות של הreanalysis archieves, אם כי זה נראה שבאמת היה חוסר אספקת קור משמעותי לאירופה במהלך רוב החורף. ב10 לפברואר~ וב16 היו טמפרטורות חריגות לכיוון הקר במרכז ומזרח אירופה.

לאחר שאני אחפש פרסומים מהשנה האחרונה אני אוכל לפרט.