לה ניניה מגיעה בזוגות

ההשפעה של אל ניניו על החורף הישראלי היא עדיין לא חד משמעית. אפשר לטעון שלאור העובדה שמתוך 10 החורפים הכי גשומים בישראל 8-9 מהם היו חורפי אל ניניו (סיכוי של 35% לחורף אל ניניו), אבל אין באמת תאוריה להצדיק את הנתון הזה ושלא מדובר במזל.
כמו שנאמר פה בעבר ההשפעה של אל ניניו היא עקיפה. אפילו עקיפה מסדר שני או שלישי. אל ניניו מתרחש סביב קו המשווה באוקיינוס השקט וההשפעה העקיפה הראשונה שלו היא על החוף המערבי של ארה"ב. בעצם הטענה היא שאם טמפרטורת הים בקו המשווה היא גבוהה או נמוכה מהרגיל זה יגרור ללחץ גבוה או נמוך באזור, וצפונה ממנו יוצמד אליו לחץ מנוגד. בסה"כ מיקום השקעים והרמות בחוף המערבי של ארה"ב יקבע את זרם הסילון הכולל בהמיספירה הצפונית.
גם בתוך המושג "אל ניניו" יש הרבה מעבר שצריך לבחון: מה היה שנה לפני, פירוק האל ניניו לפי 4 האזורים השונים (הערך שנמדד הוא רק 3.4 שזה חיתוך בין אזורים 3 ל4), מתי האל ניניו התחיל וצפוי להגיע לשיאו.
הכי הרבה שאנחנו יכולים לעשות זה לנסות למצוא התאמה בין המספרים הנוכחיים למה שהיה בשנים קודמות.

אם אי אפשר להצדיק את ההשפעה על החורף הישראלי במצב שיש וורטקס מסודר, אזי אנחנו עוד יותר רחוקים כאשר מדובר על ההשפעה על הקיץ הישראלי במצב שאין וורטקס והכל שקעים ורמות מנותקים ללא סדר.

לה ניניה לרוב מגיע בזוגות או שלשות:
חורפים 2017, 2018.
חורפים 2011, 2012.
חורפים 2008, 2009.
חורף 2006 דוגמא למקרה בודד ולא עוצמתי.
חורפים 1999, 2000, 2001.
אם כי חורף 1996 חורף בודד, חורף 1997 היה במרחק של 0.1 המעלה באחד החודשים להיות לה ניניה.....
חורף 1989 באמת מקרה בודד והעוצמתי ביותר אי פעם.
1984-1985, כאשר 1986 גם כן היה ניטרלי שלילי במרחק של 0.1 באחד החודשים.....
1974 עד 1976 עוד שלשה.

אני מצרף תמונה מהעדכון השבועי של Noaa. כל שבוע Noaa מוציעה עדכון שבועי כאשר אחד הגרפים מכיל גרף עמודות שמציג את הסיכוי המוערך למצב מסוים בחודש x.
חפשו בגוגל "noaa enso update".