השאלה רטורית?

שבת שלום!

*כל התמונות בלי עריכה ובלי שום פילטרים.

מוסיף תמונות שצילמתי מהיום.
גם שלי ללא שום עריכה או פילטרים

שהגיעו עד לאזורינו וגרמו אתמול לשמיים להיראות "חלביים" ולבנים וגם לשקיעה יפה מהרגיל.

בחור שמשתמש בטכניקה שלי הגיע פעם למשך כמה דקות למצב שזרח ממנו אור שנראה בחושך. דוד שלו שראה אותו במצב הזה כמעט קיבל התקף לב.
האם אגיע למצב הזה אינני יודע.

זורח ממנה אור שנראה בחושך...
רק שלא תעבור תהליך אבולוציוני ותתחיל להאיר בחושך כמוה...

למה זה טוב? אנשים מקבלים סיפוקים יפים בחייהם מלימודים, מיצירה, מנתינה ואפילו פשוט סתם מלחיות. מדוע רגע של אור בחשיכת הליל כ"כ חשוב לך, או בכלל? מדוע שתשקיע בזה כ"כ הרבה מאמץ?

שחומריות, והמרדף אחריה לעולם לא יספקו.
התבוננות מעמיקה ואובייקטיבית בטבע העולם, ותיקון המידות (מוסריות אמיתית, ולא מזוייפת כמו של השמאל הפוליטי למשל), עונים על צורך נפשי זה.
במשך הזמן אנשים חכמים באומות העולם, פיתחו ניסיונות לקיצורי דרך להגיע לאותו סיפוק (נירוונה בלע"ז), אבל גם מי שהגיע בסופו של דבר לנירוונה חש אמנם סיפוק עצום לזמן מה, אבל מהר מאוד זה דעך, והשיטה כבר מפסיקה לספק אתו. מה לעשות, סיפוק אמיתי ויציב, מגיע רק עם עבודה קשה על תיקון המידות. "אדם לעמל יולד" ולא לקיצורי דרך...

האם כוונתך שהמרדף אחרי החומריות שיש בדת, ולא חומריות "חילונית" הוא הדבר התקין?
כי אם כן, צר לי, אך אינני מסכים. לא משנה מה מקור החומריות.
עיקר הפוטנציאל של האדם כאדם לא מתבטא בחומריות שהוא יכול להשיג, אלה רק בהישגים הרוחניים שלו.

ומשהגיע לסוף דרכו, מה עימו?

מה היא המטרה הסופית? נניח שיש אינספור גלגולים ונניח שאנו עמלים ומתפתחים מגלגול לגלגול. אנא אנו באים?

על פי ניסיוני בן 18 שנה בנושא, הנשמות התחילו עם 100% אנרגיה, ואז כתוצאה מאין סוף טראומות האנרגיה הפכה שלילית. אחרי 18 שנה של ניקוי טראומות האנרגיות חוזרות למצבן המקורי החיובי מה שאומר שהנשמה חוזרת להיות כדור אור מדהים

המושגים שהזכרת עמומים מדי. קשה מאוד לנהל דיון כשהנידונים אינם מוגדרים, ואינם מובנים באותו אופן לכל המשתתפים בדיון.
ובוודאי שקשה או בלתי אפשרי למלא את אותו צורך בסיפוק רוחני שיש לאנשים חכמים, על ידי אותם מושגים פלואידים ולא ברורים.
אנרגיה הוא מושג פיזיקלי, שההשאלה שלו לתחום הנפשי באה לבטא הרגשה טובה או רעה. לא יותר מזה.
כשגולשים הלאה בשימוש במילה אנרגיה, מאבדים את היציבות המושגית.

קיימת נשמה כישות נפרדת. הנשמה נכנסת לגוף עם הלידה ועוזבת בזמן המוות.
היא עוברת גלגולים רבים במטרה לצבור ניסיון, להתבגר כנשמה ולהחכים.

נשמה היא אכן ישות נפרדת מהגוף, גלגולי נשמות כנראה גם כן קיימים,
לגבי המטרה שהזכרת, אני מסופק.

אנרגיה זה מושג מתחום הפיזיקה. אני שואל את עצמי האם הייתי רוצה להיות "כדור אור מדהים"? ונניח שהיית הופך להיות "כדור אור מדהים"? מה הייתי עושה עם עצמי אז? באיזה שלב הייתי מואס בלהיות כדור אור ומתי הייתי רוצה לשוב ולהיות האלרומי הישן והטוב?...

הנשמות היו עד עכשיו בשלב הילדותי של התפתחותן. בשלב הזה היה להן צורך ביקום פיזי וגוף פיזי. במהלך שלב זה הן חוו המון טראומות. כדי לעבור לשלב הבא, שלב הנעורים הן היו זקוקות לפסיכולוג קוסמי שינקה להן את כל הטראומות שהן צברו. מסיבה כזו או אחרת הוטל הג'וב הזה עלי ובימים אלו אני משלים את המשימה.
החל מהזמן הקרוב ובעתיד הקרוב (כמה אלפי שנים) עוד ועוד נשמות יעשו את המעבר לשלב הנעורים שעוסק בתקשורת ואהבה. לצורך שלב זה אין כבר צורך בגוף פיזי ולכן פחות ופחות נשמות יחזרו לגלגול פיזי. אוכלוסיית העולם תתכווץ ותוך כמה אלפי שנים לא ישארו נשמות אדם בגוף אנושי