בדיוק, אך אני זוכר שהייתה סיבה מסוימת לכך

כפי שניתן לראות בתמונה, הלחצים בהרים (ההימאליה למשל) גבוהים מ-1020 הקטו-פסקל ואילו ליד הים בסביבות ה-1000 הקטו-פסקל. זכור לי ששאלתי את השאלה לפני זמן רב, אך התשובה זכורה לי בקושי, בעיקר זכור לי צמד המילים "אפקט הדלי" אך חוץ מזה לא זכור לי דבר. אחת הסיבות שבגללן אני שואל היא העובדה שככל שיש פחות אוויר מעליך, משמע אתה גבוה יותר על כדור הארץ, שורה עליך פחות לחץ, אך משום מה ההפך נראה נכון לפי התמונה.

נמוך יותר ויותר.....בגלל זה אנשים שלא רגילים למקומות גבוהים מרגישים הרבה פעמים קשיי נשימה כאבי אזניים..הדוגמא הכי פשוטה זה שאתה יורד מהחרמון...או אפילו ירושלים..ואז הלחץ באוזניים משתחרר...ים המלח שהוא המקום הכי נמוך בעולם..שורר בו לחץ אוויר גבוה רוב הזמן מן הסתם

מעבר לאטמוספירה"כמעט בחלל"" ..בוא נגיד הוא כמעט 100 קמ מגובה פני הים. אז קח את האוורסט ונעגל אותו ל10000 מטר יעני 10 קמ. אז תחשוב שכבר בגובה כזה הלחצים מאןד משתנים..האןןיר מתחיל להיות דליל עוד יותר...הלחץ האטמוספרי פשוט מתחיל להיות לא אנושי..ואם היה הר בגובה 100000 מטר..רוב הסיכויים שתוך שניות היית נחנק והדם שלך היה מגיע לטמפ רתיחה..אז רק תחשוב על זה....אל תשים לב למפות לחץ האוויר הרגילות במפות כי הם לא קשורות ללחץ האטמוספירי..הם מפות שמתאימות יותר לגובה פני הים..ודרך אגב אם בא לך להשתזף אז עדיף בים המלח שם הקרינה היחסית של השמש לא גבוהה כמו בחרמון או הר מירון..בכל זאת -400 מטר מתחת לפני הים

למה הן מראות שהלחץ בהימלאיה גבוה יותר מהלחץ בחוף?

ככל שעולים בגובה ומתקררים צפיפות האוויר עולה ולכן הלחץ ההיפותטי בגובה פני הים עולה

ככל שעולים בגובה צפיפות האוויר גדלה? איך הגעת לזה?

כשיורדים בגובה עמודת האוויר גדלה, צפיפות האוויר גדלה ומופעל יותר לחץ/משקל באותה עמודת אוויר. הלחץ הוא כמו משקל.

אז למה הלחץ יורד כשעולים בגובה?
יש פחות אוויר וזה גורם לפחות לחץ.