מצטרף לכל מילה.

כמה שאלות מחובב,
1. נאמר פה לא פעם אחת, שקור מתקשה להיכנס אלינו כשהקרקע או טמפ הים גבוהה... במילים אחרות עמודת אוויר יציבה יותר, תקל על כניסה של אוויר קר... האם זה נכון? למה?
2. מצד שני, הייתי מצפה שאיפה שיש ים חם, יהיו יותר משקעים לא? יותר זרמי קונבנציה, יותר התאדות, ויצירת שקעים. האם יש קורלציה בין קיץ חם וטמפרטורת ים גבוהה, לחורף גשום אצלנו? או ההפך?
3. ממה שאני יודע, אוויר בטמפרטורה מסוימת ולחות מסוימת נכנס מהים, עובר ועולה לשדרת ההר, אמור להפוך ליותר קר, אחוז לחות יעלה כתוצאה מזה, ויהיה יותר גשום... בפועל זה מתבטא למשל בהרי הצפון, חרשים לעומת כרמיאל או רמת הגולן לעומת קרית שמונה ... אבל איכשהו זה לא מתבטא בירושלים... שלא מקבלת יותר משקעים מאשר מה שממערב לה ויותר נמוך... מה הסיבה? באופן כללי אפקט שדרת ההר לא מתבטא באופן חזק אצלנו מבחינת משקעים עונתיים...

2. ברמת העיקרון ים חום תורם יותר משקעים, אבל בחורף הוא מתקרר מהר, ויש פחות משמעות לטרמפטורה אליו הגיעה בקיץ. אלא אם כן יש שקעים וכו' שגורמים לפוטנציאל להתממש בתחילת חורף, לדוג' בחודש נובמבר שנה שעברה, היו כמה מערכות מאוד יפות שמבחינה סינופטית לא היו מאוד חזקות, אבל כולם סחטו את המירב, ומעל 100 ממ בדרך כלל.
מצד שני חורף 1992. האגדי טרמפטורת הים הגיעה לכ12 מעלות מה שלא מנע ממנה להיות חורף אגדי.
3. לגבי ירושלים, שים לב שבשפלה יש כבר ירידה בכמות המשקעים לעומת ירושלים, וגם תחנת המדידה של ירושלים די במרכז העיר, הממוצע של צובה קרית ענבים ועוד יישובים במבוא ירושלים גבוה בהרבה, ירושלים כבר אחרי מיצוי די רציני של האורוגרפיה.

1 - אם ההתקדמות של צברי אוויר לא היית תלויה בטמפרטורה של צברי האוויר בכיוון ההתקדמות אזי היה נוצר מצב של "מהלך אקראי". לא היה שוני בין כל כיוון התקדמות שהוא (מזניחים גורמים חיצוניים אחרים), ובעצם הסיכוי להדרמה או הצפנה של של גוש אוויר מסוים היה רנדומי לחלוטין. הגורמים החיצונים שהזנחו הם: טופוגרפיה, זרמים ימיים, מעברים יבשתיים וכדומה.
כמובן שבכל מקרה היה יתרון מבחינת ערכי הקור לאזורים הקרובים לקטבים כי שם "נוצר" האוויר הקר, ליתר דיוק האוויר החם מאבד את האנרגיה הקינטית שלו בשל המחסור בקרינת השמש. סטטיסטית הסיכוי של האוויר הקר להדרים ללא הגבלה היה עולה באופן דרסטי, למרות שהוא היה מתחמם עם ההדרמה במידה מסוימת. לאטמוספירה היית תצורה מאוד כאוטית. הבנו למה זה חייב להתקיים. עכשיו נסביר למה זה מתקיים.
אוויר קר הוא דחוס יותר. הצפיפות שלו גבוהה יותר ליחידת נפח. ההסבר דורש חשיבה תלת מימדית. צבר אוויר קר לא ידחה על ידי צבר אוויר חם כמו שאלקטרון אחד דוחה את השני לפי ציר מרחק המחבר בניהם. צבר האוויר הקר, בשל הצפיפות הגבוהה שלו, יצטרך להשתחל מתחת לאוויר החם ולהרים אותו כלפי מעלה. בניגוד לכך כאשר צבר אוויר קר "פוגש" צבר אוויר קר אחר המערכת היא הרבה יותר הומוגנית, והכניסה של האוויר הקר תהיה יותר רכה. הסנכרון יהיה יותר טוב. יש לך גם מעבר חום ספונטני מהגוף החם לקר. קשור להשקעת האנרגיה הנחוצה לתהליך והאם היא זמינה במערכת לפי הפרש הלחצים. אינטואיטיבית שקע עמוק יותר יצליח לחדור בצורה אגרסיבית יותר ולהזרים אוויר קר יותר.. זה כבר מתחבר עם 2.

2 - קשור ל1. יש לך אפקט מגביר ואפקט ניגודי שגורם לדעיכה במשקעים. האפקט המגביר הוא באמת כמו שציינת שהאוויר החם אוגר יותר מים. מכיוון שאוויר קר צפוף יותר הוא קשור ללחצים נמוכים עבור גובה שכבת אטמוספירה זהה. אם תסתכל בעדכון ערב (12Z) של גפס בזמן 0 אתה תראה שמערבית לאיסלנד יש לך שקע עמוק ואוויר קר (במפה של ה850 מ"ב) שעושה תנועה סביבו. לפי 1 אוויר קר ומה שמניע אוויר קר (שקעים) יתקשו להתערבב עם צברים בעלי סטיית טמפרטורה משמעותיות. הדוגמא ששילה נתן מנובמבר שעבר ממש מדגימה את זה. לפי תצורת הלחצים של אותו חודש לא הייתי מנחש שזהו חודש שובר שיאיים ללא הידע על גלי החום בחודשים לפני. טייפונים וכדומה הם מקרה פרטי ולוקאלי של מערכת לא יציבה וכאוטית. למזלנו הטבע מאוזן והמצב הלא יציב אנרגטית דועך במהירות ומתפזר.
סה"כ יש לך רווח והפסד, ואני לא חושב שסטיית טמפרטורת הים בישראל, שנדיר שהיא עולה על 3 מעלות צלסיוס, יותר דומיננטית ממיקום נכון של שקעים ורמות שמושפעים מטמפרטורת הים של האוקיינוסים השונים שמתפרסים לרחבי מאות קילומטרים.

3 - האפקט דועך.

נעים וטוב להחכים כאן ממאגרי הידע העמוסים במקצועיות הנהדרת והמושקעת הזו !!שאפו ותודה!

שמע, מכל פיסקה שלך לומדים משהו חדש....או מחדדים ידע קיים לרמה עמוקה יותר.....שמחים מאד
שאתה בפורום.....יהיה נחמד אם תוסיף כמה מילים על הרקע שלך ומקורות הידע.....מקצועי? או אוטודידקטי?
בכל מקרה, אחרי כל תשובה שלך אני מסתובב 10 דקות עם חיוך על הפרצוף....אז שוב תודה

מעריך המחמאות, אבל אין צורך יותר. יש הרבה חברים בפורום ובקהילה בכלל שמשקיעים לא פחות. לא רוצה להתנשא מעליהם.

יש לי רקע במקצוע הכי קרוב למטאורולוגיה, פיזיקה ויחד עם זאת מתמטיקה. אני חושב שהשימוש במונח "מהלך אקראי" די הסגיר אותי. אף על פי כן, אני מעדיף את הגישה המתמטית-סטטיסטית כי אני מרגיש שהיא יותר מבוססת, אמינה, ויכולה להניב מסקנות לא טריוויאליות (מסקנות שלא נובעות מההרצות של המודלים).

ספציפית את הידע שלי במטאורולוגיה קיבלתי מהקהילות הישראליות, ורק בשנים האחרונות עברתי לקרוא בפורומים מחו"ל כגון הפורום הבריטי netweather.

לא בא לי להפסיק לשאול כדי שלא תפסיק לענות...
אבל אני אתאפק... בינתיים.

שאר הגשם של המערכת ירד בעיקר בים

עשירית מהכמות השנתית באופן מקומי באזור באר שבע.