בטבלה רואים 47- במדינת איווה

התחממות בסטרטוספרה תזיז את מסת האוויר הקרה לכיוון צפון אמריקה

בכל אופן, עד לניתוח מעמיק שלו

הוורטקס הפולרי זו רוח חזקה מאוד סביב הקוטב עד לגובה עצום שמחזיקה את הקור בקוטב. כאשר הרוח נחלשת האוויר הקר מהקוטב מתחיל לזרום דרומה מה שיכול לגרום לטמפ' של 30 ואפילו 40 מעלות מתחת לאפס באזורים נרחבים, עם תופעות של קרח באזורים הרחוקים מאוד מהקוטב. בפברואר 1996 נהגתי בדרום ארה"ב כאשר הגיע גל קור כזה שגרם לגשרים על המיסיסיפי להתכסות בשכבת קרח בפעם הראשונה בהיסטוריה.

40- בפרנהייט שווה 40- בצלזיוס

מאחר ונאלצתי לברוח דרומה מגל הקור הגעתי בלי כוונה לאורלנדו פלורידה, וכך בלי תכנון מוקדם ראיתי את דיסני וורלד בטמפ' של מינוס 5 מעלות. לא מומלץ.

המינוס שלושים לא מרפה מאדמונטון וקלגרי, ערים גדולות במערב קנדה.
עלייה בטמפרטורות בימים הקרובים ושוב ירידה מסיבית לאחר מכן לערכים דומים וקפואים מאוד.

יש השפעות כמובן על כל החצי הצפוני של כדור הארץ

אין מספיק זמן לוורטקס להשתקם עד סוף החורף כאשר הוא קורה בחודש כזה.

זה תלוי בהמון גורמים...

ECMFW וCFS חוזים וורטקס פולארי חזק במידה ניכרת מעל הממוצע עד סוף הטווח אפילו עד כדי שבירת שיאים יומיים. אני מצרף את הגרף של איסי המראה את המהירות הממוצעת של משב הרוח ב10hPa. זהו הפקטור שבאמצעותו בוחנים את עוצמת הוורטקס. הגרף הוא רק חתך של שכבת אטמוספירה מסוימת, אבל יותר קל להסתכל על גרף דו מימדי מאשר גרף עם סקלת צבעים ושני צירים.
בגרף המצורף ניתן לראות את הצפי לטווח קצר ואת הרעש/סטייה של ההרצות לטווח הקצר. מאוד לא ריאלי שהוורטקס יהיה חלש מהממוצע בקרוב כי רק הרצה אחת מראה אופציה כזאת עד ה20 לינואר, ומצב של תזוזה/פירוק הוורטקס מוגדר לפי המעבר של סימן המהירות מחיובי לשלילי ואין הרצה שנותנת את האופציה הזאת עד תחילת פברואר. לעת עתה רואים את ההשפעה של הוורטקס החזק בהרצות של המודלים לטווח הקצר. השקע ההיסטרי באיסלנד 90 שעות מעכשיו הוא תוצר לוואי של הוורטקס החזק, וגם הרמה המקבילה שאמורה להיכנס לספרד. לצערי הכל מתרחש מערבית לנו, ולכן גם אם יש הרצות קיצון כמו גפס של הצהריים כנראה האפיק הבא יהיה אפיק שייגרר אלינו ממערב.

ההשפעה של חימום סטרטוספרי מתחילה כמספר שבועות לאחר האירוע ונמשכת מספר שבועות והיא לרוב שלילית. שנה שעברה היא סיפקה לנו גם את גל החום של החצי הראשון של פברואר ובעקיף את מערכת השלג של סוף פברואר, אך רק בעקיף עקב הצטברות אוויר קר במערב אירופה שעשה מסלול ימי ארוך ומיגע עד שהוא החליט להגיע.

לפחות זה היה המצב בחמישי שעבר כאשר בחנתי את הנושא. לעת עתה וורטקס חזק מאוד. יכול להיות שגפס התקפל.

מדובר בורטקס בגבהיים בהם הלחץ הוא נמוך ביותר, גבוה גבוה מעל תקרת מזג האוויר. למה שתהיה לו השפעה כלשהי על מה שנמצא עמוק מתחתיו? מדובר גם בשכבה מאוד דלילה, הרבה הרבה יותר דלילה מהטרופוספרה הדחוסה. למה שההשפעה לא תהיה דווקא בכיוון ההפוך?

זה מסובך..במילים פשוטות..מה זה אומר שאנחנו לפני גל חום/קור..שלג..גשם..?..רקטות שעפות מברקים ..תן הסבר פשוט

ולא תגיע לאיזור שלנו...
רמות לא יעלו צפונה, ולכן אוויר קר לא ידרים עד אלינו מכיוון סיביר.
גפס, עדיין מתעקש שיהיו שתי רמות שיחדרו צפונה, אחת מאוד חזקה עם 1055 באיזור צפון קזחסטן ומונגוליה, ואחת יותר חלשה מעל אירופה. (מצרף תמונה של ההימספירה הצפונית שבה רואים היטב את הוורטקס. גפס 12z של היום) אבל זה רחוק מאוד עדיין, סבירות שזה יקרה אפסית כמובן...

הוורטקס הפולארי מניסיוני הרבה יותר אמין אם לא הכי לטווחים הרחוקים שהוא מציג, אין להתחייס אליו כאילו הוא גפס (סליחה גפס) וכל דבר שהוא מראה אין סיכוי, כמובן שזה נתון לשינויים רבים אך בנתיים המגמה טובה

את האטמוספירה במדויק צריך להתחשב שאנחנו במערכת תלת מימדית. לרוב נוח לקחת חתך מסוים כדי להקל בתצוגה. זה לא נכון לטעון שלשכבה מסוימת יש השפעה מועטה כי היא דלילה. לא צריך להשוות בין שכבה צפופה יותר לצפופה פחות אלא בין שכבה מסוימת לאותה שכבה במצב היציב. ישנן זרימות אנכיות שאותנו לרוב הן פחות מעניינות כאשר אנחנו בוחנים את הרצות המודלים ודווקא מתי ששכבה מסוימת סוטה מהמצב היציב שלה השכבה הצמודה עלולה להיות מושפעת בצורה חדה. בסופו של דבר לחץ האוויר היחסי הוא מתואר באמצעות פונקציה רציפה. ההתנהגות בשכבות הגבוהות מהווה אידינקציה למתרחש למטה לפי חוקי שימור. * זה לא נכון לטעון שחוקי שימור מתקיימים אלא בקירוב טוב, אחרת אם למשל כמות החלקיקים באטמוספירה לא היית כמעט קבוע לאחר סכימה על כל ההמיספרה הצפונית היינו בבעיה רצינית.
בעיה נוספת היא שכאשר אתה מוסיף את ציר הזמן לצירים הקיימים ( ציר הלחץ וציר המיקום) התצוגה צריכה להיות ארבע מימדית. זאת אומרת אתה מאבד בתצוגה את אחד הפרמטרים הבאים בוודאות: מיקום הוורטקס, התנהגות עבור מישור בציר האנכי, או את התלות בזמן.

אני חושב שנהוג להסתכל על השכבה המצוינת בשל שינויים עיתיים בצפי והיכולת לחזות לטווח ארוך. אם היו בוחנים שוב את הטרופוספירה לא היה הבדל בין ההרצות הללו להרצות הרגילות של המודלים.

דרך אגב, ההשפעה קיימת גם בכיוון השני. יש שני צברי אוויר (לא מדויק כי האוויר רציף זה אנחנו מחליטים איפה למתוח את הקו לפי הגדרה) שנמצאים באינטרקציה אחד עם השני. מעברים חלקיקיים הם דו צדדים.

ולעשות את זה ע"פ פרמטר אחד זה כמעט בלתי אפשרי. מז"א זה כמו דומינו, שסטייה אחת של פרמטר אחד בשרשרת
יכולה לתת לך תוצאה שונה לחלוטין.
ככה זה כשהר געש באינדונזיה, יכול להשפיע על זרמי האוקיינוס האטלנטי, וזה בתורו ישפיע על הוורטקס, ו הוורטקס ישפיע על זרם הסילון.... וככה זה עד אין סוף.
האטמוספרה היא דינמית מאוד. להבין אותה עד הסוף, זה באמת קשה. וזה מה שיפה בה... בדיוק כמו נשים... חחחח

יש המאמינים שיש נקודות בכדור הארץ ובמיוחד באיזור sedona היפהפה באריזונה, שבהם יש vortex אנרגטי, יעני מין טורנדו אנרגטי קבוע. יש הנוסעים למקומות כאלו כדי להיטען באנרגיה או להגיע להארה וכדומה. מה שמעניין הוא שכאשר עץ צומח בנקודה כזו הוא מתעוות ונראה כמו טורנדו בעצמו, כאשר כמה מטר משם העצים צומחים באופן נורמלי

מדהים.....בהזדמנות הראשונה אני בדרך לשם..

כמובן גם ברכיבה על האופנים, צפיה בגשם ובעבר גם יוגה

אגב, עמידה במרכז עשויה אולי להועיל לסובלים מבעיות מעיים. שווה לבדוק.