ועוד בנושא

שני הרים באיזור המרכז מעשה ידי אדם אשר במהלך השנים הפכו להיות הרים ירוקים מבחינה אקולוגית, וכעת הם ירוקים מבחינה נוספת- משום שגם מלבושם הפך להיות בצבע ירוק עז. מדובר בשני "הרי זבל" לשעבר, האחד בפארק אריאל שרון (חירייה), והשני בהוד השרון.
לנוכח מזג האויר הצפוי בימים הקרובים שכולל ימי שמש, ה"הרים" צפויים כנראה לקבל תוספת של צבעים נוספים בימים הקרובים, במיוחד צבעי צהוב וכתום מפריחת חרציות. (החרציות כבר נמצאות בשלב צמיחה שלפני פריחה כאשר בראשם יש כבר פקעות שעדיין סגורות אך נמצאות בשלב שלפני פתיחה).

רמז: כיצד נקרא בעבר האיזור שבו ממוקם הר הזבל בהוד השרון.

אז נכון שהשמות לא ממש זהים מבחינת ההגייה, אבל בכתיבה הם דומים.
קישור בנושא
http://shorashim.hod-hasharon.muni.il/%D7%A4%D7%A8...

נוף של שטחים חקלאיים מצידיו הדרומי המערבי והצפוני של ההר, כאשר לצד מערב נשקף גם הנוף האורבני של גוש דן, מצידו הדרומי נשקף גם הנוף של תוואי נחל קנה והירקון וכן של תל קנה, ומצידו המזרחי נשקף נוף הרי השומרון והפארק האקולוגי שלמרגלות הר הזבל.

נחל שיטפוני שעובר כיום בלב הפארק האקולוגי בהוד השרון ומנקז את מי הגשמים מאיזור השרון דרומית לרעננה, מתחבר בסופו לנחל קנה שמתחבר לירקון. כיום יש בקטעים ממנו זרימה בכל ימות השנה ממי שפכים מטוהרים שמוזרמים אליו.

התמונות הקודמות צולמו לפני החורף. התמונות הבאות צולמו בסוף שבוע שעבר. כפי שאפשר לראות, השיטפונות פשוט העלימו את הצמחייה בתוואי הנחל, את חלקה השיטפונות פשוט ''גילחו'', וחלקה האחר פשוט ניקבר מתחת לסחף, ונותרו רק את העצים וקני הסוף.

מזכיר נחלים בשטחים שהם למעשה תעלות ביוב עיליות.

לא מדובר בהזרמת מי ביוב גולמי לנחלים כפי שקורה בשטחי הרשות הפלסטינית, אלא בהזרמה של מי שפכים שעברו תהליך של טיהור והם אמנם לא באיכות של מי שתיה, אבל בהחלט ראויים להשקייה וגם לקיום של חיים של בעלי חיים כגון דגים ועופות מים. האגמים בפארקים רבים ברחבי הארץ הם של מי שופכין מטוהרים, כך האגם בפארק האקולוגי ובפארק בלינסון ובפארק אריאל שרון ובפארק הרצליה וכו' וכו' וכו'. כמו''כ ההשקייה של רבים מהפארקים היא במי שפכים מטוהרים כגון בפארק האקולוגי ובפארק הרצליה.
מצורף קישור על הנושא
https://www.hamichlol.org.il/%D7%98%D7%99%D7%94%D7...

את אותם צמחים בכל נקודת שופכין ביהודה ובשומרון.. אמנם זה לא פתרון לטווח ארוך,

ביוב גולמי מכיל בתוכו בד''כ גם חומרים כימיים אשר אינם מיטיבים עם הצמחיה. צמחי המים עושים את תפקידם במים שעברו כבר תהליך של טיהור, ואז הצמחים מסיימים את המלאכה. אבל בביוב גולמי ספק אם הם בכלל יצליחו לשרוד.

נחל שיטפוני שעובר כיום בלב הפארק האקולוגי בהוד השרון ומנקז את מי הגשמים מאיזור השרון דרומית לרעננה, מתחבר בסופו לנחל קנה שמתחבר לירקון. כיום יש בקטעים ממנו זרימה בכל ימות השנה ממי שפכים מטוהרים שמוזרמים אליו.

בתמונה הראשונה- דררה שניזונת מפירות איזדרכת מצויה (מה שהיה מכונה בילדותינו ''בונקלך''). דרך אגב- הדרכה היא אחת מהיצורים הבודדים שמה שנחשב כרעל אצל אחרים משמש אצלה כמזון. האזדרכת ידועה ברעילותה, ושיא הרעילות היא בפירות של האזדרכת, אך כאמור הדרכה ''מורעלת'' על הפירות של האזדרכת.
בתמונות האחרות- מעולם החי בגדות האגם האקולוגי.

לא תראה אותה אוכלת כשהפירות ירוקים

תל שמגודר מצדדיו ע''י צמחי צבר גדולים, כאשר בתוך שטח התל ישנם עצי זית ועצי הדר.

תל הוא הר שנוצר בידי אדם. בדרך כלל עיר שנבנתה ונחרבה שוב ושוב על תלה

האם ההרים האלו משפיעים על האקלים ומזג אוויר למשל?

צריך רכס הרים בעל גודל וגובה כדי שתהיה לו השפעה על מזג האוויר. לא כל גבעה או בנין גבוה יהיה גבוה ככל שיהיה יכולים להשפיע על מזג האוויר כגון יצירת עננות אורוגרפית.

שניסו ליצור רכס הרים כמו בחצי האי הערבי בשביל להשפיע על האקלים