לא. האינברסיה לא משפיעה על משקעים כי היא במפלסים

לוורטקס הפולרי עם השלכות מורכבות לגבי מזג האוויר

כנסו לאתר לשאר הכתבה

בכלל הוורטקס אמור לשבור שיאי עוצמה יומיים היום. אנחנו בשלב של היחלשות הדרגתית לקראת הפירוק הסופי של הוורטקס בסוף העונה. החורף מאבד מדפוס ההתנהגות שהגדיר אותו, וכעת אנחנו תלויים יותר בהתפלגות מי הים ומיקומים אקראים של הלחצים לפי תנאי ההתחלה.

אני די מאוכזב. אנחנו שוב מקבלים בועה מנותקת שנגררת מאזור הבלקן עד אלינו ומגרדת אותנו מצפון. היו מספר פספוסים משמעותיים החורף, ובניגוד לכך היו גם מספר מימושי פוטנציאל נהדרים. היינו יכולים לצאת עם פחות, אך גם עם יותר.

ההרצה המבצעית של גפס לסוף הטווח מראה אירוע בסדר גודל של פעם בכמה מאות שנים לאמצע מרץ עם מינוס 7 ב850 מ"ב עבור חופי מצרים. עומק אפיק זהה לפברואר 1950 רק 500 ק"מ מערבה מדי. לא שאני לוקח את זה ברצינות. אני רק מציין שמבחינת חישוב המודל מצב כזה אפשרי. יצא לי לראות קיצוניים יותר עבור תאריך זה.

יש תמיכה להיווצרות רמה במרכז-מזרח אירופה בטווח של 250-300 שעות.

כשזה קורה במרץ זה פחות משמעותי לנו.

לפני כמה שנים התחממות סטרטוספרית פתאומית בינואר גרמה פה להפסקת הגשם לחודש וחצי ועד שהשפעתה נעלמה כבר נגמר החורף.

ונהיה באביב.

לך שוב את הכתבה בעיקר בחלקה האחרון שמדברת על ההשלכות

בשבוע הבא...

תחף תגיד לי שבירח קר

אם תעקוב תראה שיש קורלציה בין העוצמה ומיקום הוורטקס בסטרטוספירה על תנועת גלי רוסבי בטרופוספירה ב - 500 מ"ב. אנרגיה מועברת בין השכבות. מה שיפה שתחזית הוורטקס מאוד אמינה גם לטווח ההזוי (14-16 יום) וניתן להעריך אם תבוא מערכת או לא, מבלי להסתכל על טווחים ארוכים במודלים (שהדיוק שלהם נמוך)

1. מתאם זה לא סיבתיות.
2. לסיבתיות יש כיוון. יותר הגיוני שהסיבתיות - אם היא קיימת - מכוונת מלמטה למעלה ולא להיפך.
3. קרוב לודאי שיש מתאם, אבל גם זה לא לגמרי ברור.

מלמטה למעלה ומלמעלה למטה.
לדוגמה: רמה חזקה באוקיינוס השקט שעולה צפונה לכיוון הקוטב יכולה להביא להתחממות סטרטוספירית (אירוע שהתרחש בחורף הנוכחי)
וורטקס סטרטוספירי שנחלש גורם לשינוי כיוון של זרם הסילון תחתיו בטרופוספירה ומביא מערכות מזג אוויר לקווי רוחב דרומיים יותר

בקרב חובבי מז"א אבל אני לא יודע עד כמה זה נכון. למה הספקנות? משתי סיבות. ראשית: בגובה של פחות מעשרה קילומטרים (בקווי רוחב צפוניים) קיימת אינברסיה חריפה. כמה חריפה? עד כדי כך שאין "מזג אוויר" מעל הגובה הזה. 2) הסטרטוספרה מאוד דלילה ביחס לשכבת מזג האוויר. היא רוכבת על שכבת מזג האוויר כמו אדים על פני מים. כך שאם קיימת השפעה הרי שסביר שתבוא מלמטה למעלה. כלומר נראה שהשכבה התחתונה היא זו שגוררת אחריה את זו שמעליה. אנא תקן אותי אם אני טועה.

ומערב אירופה מקורם בהיחלשות הוורטקס. אוויר קפוא שהיה כלוא בתוך המערבולת משתחרר דרומה וגורר אחריו שרשרת תהליכים. הוורטקס למעשה קיים גם בסטרטוספירה וגם בטרופוספירה. אכן קיימת אינברסיה בין השכבות אבל אנרגיה כן מחלחלת בין השכבות (זה לוקח מספר ימים, בגלל זה הדיליי בין מה שרואים במפות הסטרטוספירה לבין 500 מ״ב )

וזה מוביל למשקעים באיזורינו?

יש לך מקורות או הפניות להוכחה? ועוד שאלה: מדוע בעצם הורטקס נוצר בחורף ומתפרק באביב?

נקווה שהמערכת של שבת לא תסבול מגורל דומה.

כששם סוער כאן פחות ולהיפך.
ככה מערכת גשם של 100-80 מ"מ בצפון פתאום התאדתה לה ונשארנו עם פירורים.
ההתחממות הסטרטוספרית הפתאומית טרפה את הקלפים.

הוורטקס אתמול היה הכי חזק אי פעם ביחס לתאריך, והוא צפוי לרדת מתחת לממוצע אך לא לשנות סימן. ישנה הרצה בודדה שלפיה הוורטקס מתהפך ב20 למרץ, והקו המתאר את העשרה אחוזונים התחתונים לא יורד לערכים שליליים לפני תחילת אפריל. התמונה שחנוך העלה עם הצילום מהכתבה מציגה תצורה אטמוספרית של "nao חיובי" שאופינית לוורטקס חזק. אתה יכול להשוות עם תמונה 2 שאני מצרף. לפי התמונה מהכתבה יש שקע/לחץ נמוך באזור יוון. פשוט מחוסר מזל הרמה נמרחת על כל האזור, אך לרוב כאשר יש תצורה כזאת אנחנו דווקא מרוויחים. אני מצרף את הגרף המתאר את מיצוע הלחצים ב500 מ"ב עבור חורף 2020. ניתן לראות את הדמיון לתמונה שחנוך העלה רק שהרמה נמרחת קצת פחות (הלחץ על מזרח הים התיכון היה ממוצע למדי וקיבלנו חורף גשום מאוד).

רואים זאת בהרצות המודלים הבוקר. בימים הקרובים הוורטקס הוא חזק מהממוצע וישנם שקעים עמוקים מערבית לבריטניה. כאשר מתקרבים לאזור ה7 למרץ הוורטקס נהיה חלש מהממוצע, ומתחילים להופיע כל מיני שקעים בין ספרד לאיטליה. השקעים הללו נעלמים לבסוף ורמה עולה על אזור ספרד כאשר השקעים העמוקים חוזרים לצפון האטלנטי והוורטקס מתחזק. ראה תמונה 3 עם ההסבר.

במצב של וורטקס חלש סקלת הצבעים תהיה הפוכה.

יש סיבה למה השקע ביוון לא יגיע אלינו (או יגרד אותנו קלות מצפון) גם אם כיום עוד אין לנו כלים להבין את הסיבה.

בכל מקרה אני עומד מאחורי מה שאמרתי שתמיד כשמערב אירופה סוערת אצלנו שקט יחסית ולהיפך. זה כלל אצבע שעובד כבר שנים עוד לפני שהפכו את הוורטקס לאלוהי מזג האויר שעל פיו יישק דבר.

כאשר יש שקעים עמוקים מערבית לאירופה יש לך אוויר חם במערב היבשת שנכנס לשם באמצעות זרם הגולף. האירופאים מתעבים מזג אוויר שכזה. הם מעדיפים וורטקס חלש, כמו שהיה בתחילת פברואר שנה שעברה, עם לחצים נמוכים שנמרחים ממרכז אירופה עד בריטניה שמאפשרים זרימת אוויר יבשתי קר לתוך היבשת. אני מצרף את הגרף המתאר את ערך הnao. הוא חיובי. גם הao חיובי.

דווקא שסוער במערב אירופה זה מתי שחם מהממוצע בבריטניה. דצמבר 2015 הוא הדצמבר הכי חם אי פעם בבריטניה עם טמפרטורה ארצית ממוצעת של 9.5 מעלות (פער של איזה מעלה וחצי ממקום שני). אם תבחן את הreanalysis archieves של אותו החודש אתה תראה שכל הזמן היו שקעים עמוקים בין בריטניה לאיסלנד כמו הכתבה שחנוך צירף. אני מצרף את מצב המשקעים עבור אותו החודש ביחד עם מפת הטמפרטורה. שים לב כאשר גשום מאוד גם חם מאוד.

אנחנו מעדיפים וורטקס חזק אך לא חזק מדי. כאשר הוא חזק מדי מערכות נוטות לעוף לעיראק כמו שהיה בפברואר 2020. בינואר השנה הוא היה חזק. בפרואר נשברו שיאיים יומיים שזה כבר מוגדר כמצב של חזק מדי.

בכתבה שחנוך צירף יש לך סרטון שמציג את התזוזה של השקע. הסרטון מציג את התזוזה בין ה27 לפברואר ל1 במרץ מתי שהוורטקס היה הכי חזק אי פעם ביחס לתאריך ולא באזור ה7 במרץ מתי שהוא צפוי להיות חלש מהממוצע וראה איך המודלים נראים הבוקר לאותו תאריך ואיך הם נראים אחריו כאשר הוורטקס שוב מתחזק (השקע חוזק מערבית לבריטניה). אני מצרף עוד דוגמא לכך מפברואר 2020. גשום=חם מהממוצע בבריטניה. אוויר ימי חם ולח. מתי שיש סערות חזקות באירופה אין שלג בחוף, בגובה של רוב הערים מעל פני הים.

ויכוח לגיטימי בין מומחים, לא לקחת יותר מידי ללב. (ולהקלת האוירה- משהו בסגנון מהעבר...).

לכן כל דיון בכמויות גשם הוא בהכרח שיח חרשים

מדבריך נשמע שיש לנו פספוס גדול..

אז לא לוותר עדיין