הסבר בקצרה בפנים

הקו האדום העליון (208.8- מ'): מורה על מפלס מלא של הכנרת. מפלס גבוה מקו זה מאלץ את פתיחת סכר דגניה על מנת שלא יתחוללו הצפות בחופי הכנרת, ובפרט בטבריה.
מסיבה זו אני אישית לא נוהג לומר "כנרת מלאה", מכיוון שמפלס בגובה כזה עלול לגרום להצפות.
הקו האדום התחתון (213- מ'): מורה על מפלס נמוך מדי של הכנרת. מתחת לקו זה לא ניתן לשאוב מים מהימה, מה גם שאיכות המים רעה כאשר המפלס נמוך. אחד הסימנים לכנרת ריקה הוא האי מול שפת המים של קיבוץ מעגן. כאשר המפלס נמוך, האי בולט מעל פני המים, ולא רק הצמחייה שעליו, אלא גם היבשה עצמה.
הקו השחור (214.87- מ'): המפלס הנמוך ביותר אליו הגיע מפלס הכנרת. הוא תועד לפני קרוב ל-21 שנה, בסוף 2001.
עובדה מעניינת: כבר לאחר שנתיים וחצי מאז שנמדד הקו השחור (כלומר בסוף אביב 2004), מפלס הכנרת הגיע למרחק של 12 ס"מ בלבד מהקו האדום העליון, כלומר שהוא עלה ב-4.95 מ' תוך כשנתיים וחצי.