זה מה שכתוב בכתבה (באנגלית)

כל דיווח כאן בפורום על התפרצות געשית באיזה מקום ברחבי העולם, גורר באופן מיידי תגובות בנוסח ''האם זה ישפיע על מזג האוויר''. כך גם היום שחבר פורום בשם יונתן העלה סירטון של התפרצות הר געש וגרר מיד את השאלה האם זה ישפיע עלינו.
התודעה לכך שהתפרצות געשית עלולה לגרור לתופעות מזג אוויר חריגות היא בעיקבות חורף 92 האגדי ששבר כל שיא אפשרי, חורף שבא לאחר התפרצות חזקה מאוד של הר הגעש פינטובו בפיליפינים בשנת 91. ישנה סברה מדעית, שענן האפר של פינטובו היווה, בין היתר, גורם ראשון במעלה לעונת הגשם 1991/1992 שהייתה העונה הגשומה והסוערת ביותר שידעה ישראל מאז תחילת המדידות.
למי שלמד היסטוריה של המאה ה- 19 בודאי שמע על ''השנה שלא היה בה קיץ''. שנה ללא קיץ הוא הכינוי שניתן לשנת 1816, במהלכה חל חורף געשי עקב התפרצות-על של הר הגעש טמבורה שבאינדונזיה. ההתפרצות חוללה ירידת טמפרטורות משמעותית בשנים הבאות, שהשפיעה על כלל כדור הארץ בדרגות שונות. העשור השני של המאה ה-19 היה קר במיוחד. ב-1816, הטמפרטורות בקיץ ברוב חלקיה של מרכז אירופה ומערבה היו נמוכות בכמה מעלות מהממוצע באותו עשור. כמו כן, סבלה יבשת אירופה מירידת גשמים רבים, נהרות גועשים והצפות נרחבות מאוד. בצפון אמריקה עונות האביב והקיץ היו קרות בהרבה מהממוצע באותו עשור. קרה ושלג באביב הביאו לעיכוב בשתילת יבולים, לאי-הבשלתם ולבסוף להשמדתם. רוחות צפון-מערביות נשבו ללא הפסק במהלך תקופות קצרות (עד כשבוע) של חודשי הקיץ, והורידו בהדרגה את הטמפרטורה עוד ועוד. במהלך יוני, למשל, צנחה הטמפרטורה מכ-26.6° ל- 4.4 מעלות צלזיוס. מדינות אזור המיד- אטלנטיק והמערב התיכון סבלו מקרה, בעוד במדינות ניו אינגלנד ירד שלג. במקביל בחלקים אחרים של הגלובוס שררה בצורת קשה.

האמת- לכל התפרצות יש השפעה בצורה כזאת או אחרת על האקלים. בזמן התפרצות געשית נפלטים לאטמוספירה כמות עצומה של גזים כגון פחמן דו חמצני ועוד חומרים שהם למעשה גזי חממה שתורמים לאפקט החממה. על אפקט החממה לא צריך להרחיב את הדיבור, רק נזכיר שהתוצאה היא התחממות גלובלית (רק שלא תיפתח פה מלחמת עולם האם יש או אין התחממות) וממילא תופעות אקלים קיצוניות.
אבל כל זה הוא ביחס לתופעות ארוכות טווח כגון אפקט החממה וההתחממות הגלובלית. אבל ביחס להשפעות מיידיות על האקלים ומזג האוויר- בדרך כלל אין השפעה ממשית להתפרצויות הגעשיות, ולפחות לא באופן נרחב אלא לכל היותר באופן מצומצם ונקודתי.
אז מתי כן יש לצפות להשפעה על מזג האוויר משמעותית בעיקבות התפרצות געשית ? התשובה- בשני תנאים. התנאי הראשון- התפרצות בעוצמה מאוד חזקה (כגון פיצוץ געשי חזק) שתביא לפליטה של כמות גדולה מאוד של אפר ופסולת געשית. והתנאי השני- התפרצות בעוצמה שתרים את האפר והפסולת עד לסטרטוספרה (שכבה אטמוספרית הנמצאת בגובה של 11-17 ק''מ מפני כדור הארץ). הימצאותם של החלקיקים בסטרטוספרה לא מאפשרת את שטיפתם מהאוויר, וכך הם יוצרים מסך אבק עמיד יחסית שמסנן את קרני השמש ומונע מהן להגיע לפני כדור הארץ ולחממו, אלא מחזיר אותן אל החלל, דבר שיגרום לירידה של הטמפרטורות. לעומת זאת התפרצות שתזרוק את האפר והפסולת לגובה נמוך יותר באטמוספירה (פחות מ- 12 ק''מ שזה רום גובה העננות), האפר חשוף לרוחות אנכיות ולמשקעים ושוקע במהירות. אך כאשר הוא נזרק לסטרטוספרה, הוא מתמיד זמן רב, משום שמדובר בשכבה יציבה מאוד ללא זרמים אנכיים משמעותיים, בה חלקיקי האפר הקלים יכולים לרחף חודשים רבים ושקיעתם איטית מאוד.
כאמור- רובן המכריע של התפרצויות אינן מגיעות לשילוב של גובה/כמות בכדי שיהיה בכוחם להשפיע השפעה משמעותית על מזג האוויר באופן נרחב, אלא לכל היותר השפעה מקומית ולזמן לא ארוך. רק פעם בהרבה שנים מתרחשת התפרצות שיש בה שילוב של גובה פלוס כמות גדולה במיוחד של אפר שיכולים להשפיע באופן משמעותי על מזג האוויר.

לכאורה התשובה היא- מה הקשר ?! אך במחקר שנערך לפני כעשרים שנים נמצא כי מבחינה סטטיסטית יש פעילות געשית מוגברת בכדור הארץ בחודשי החורף בחצי הכדור הצפוני (נובמבר- מרץ). אז האם באמת יש קשר ומה פשר הדבר ? לא ידוע לי. (אולי חנוך ימצא משהו).

תודה