קצת מדרום לקו המשווה. יש לזה משמעות אבל כמובן

תזכורת לאירוע השרב יוצא הדופן שפקד את איזורינו ב-30 במאי 2003.
בלטו במיוחד בשרב זה הטמפרטורות הגבוהות במישור החוף המרכזי שנעו סביב 38°C - 40°C - בערך 10 מעלות יותר ממה שראינו היום בקו החוף.

שנה לפני כן, ב-2003 נמדדו בסוף חודש מאי 42°C מעלות במישור החוף.

שאני באמת לא יודע אם יצא לי לראות. סתם מצרף כדי לשפשף את העיניים.

מצרף תמונה שכל שורה בה היא מגל חום אחר, לפי הסדר הבא: השורה העליונה מציגה את היום החם ביותר באוגוסט 2015, השורה האמצעית מציגה את היום הכי חם בספטמבר 2020, השורה התחתונה היא ההרצה מהלילה. ממש ניתן לראות מדרג שנעשה יותר ויותר חם. ההרצה מהלילה נתנה 44.3 מעלות בתל אביב, ולדעתי הרבה אזורים פנימיים מעל ה50 וחלקם מעל ה52.

לחברי הפורום שלא יודעים, ספטמבר 2020 היה חודש חם באופן חריג ביותר. בכל רחבי הארץ תחנות ניפצו שיא חום חודשיים ב3-4 מעלות ( צפת מ38 ל41 וכך גם בירושלים). באילת נמדדו 48.9 מעלות, וזה היה מספיק כדי לשבור את השיא הכללי (לא החודשי בלבד) הקודם ב0.6 מעלות, וכך גם בכפר בלום ובאיילת השחר. בערך שקול לשבירת שיא קור כללי באילת בתחילת מרץ עם קרוב לאפס מעלות.

דרך אגב, גם החורף הבא נראה כמו חורף לה ניניה. ליתר דיוק כ60% לה ניניה, 35% ניטרלי, ו5% אל ניניו. השנה היה חורף לה ניניה עם ממוצע ארצי של 107%, לפחות כך אני חושב. חורף גשום מוגדר אם הממוצע הארצי חוצה את רף ה110%, כך שהחורף הנוכחי לא מקיים את ההגדרה היבשה, אף על פי היותו גשום במקומות הנכונים (האזור הכי מאוכלס - גוש דן, ובאזור הכי מרובה משקעים - חרמון).מה שכן, החורף הנוכחי היה מרובה בגלי קור קיצוניים, וסך הכל אני נותן לו ציון של 8, אך הוא לא ברמה של חורף 2019 או 2020 עם ממוצע ארצי של 130%-132%.
בכל אופן, הסטטיסטיקה עומדת על שלה. סיכוי של 30%~ לחורף אל ניניו, וכ9 מתוך 10 החורפים הכי גשומים מקום המדינה כולם חורפי אל ניניו, וגם האחד שהוא לא אל ניניו מדורג בתחתית העשיריה (1974).

נ.ב., הטמפרטורה הממוצעת הארצית במרץ 2022 היית יותר קיצונית מאשר הטמפרטורה הממוצעת הארצית בספטמבר 2020, כמובן לכיוון ההפוך.

רק לפי סקלת הצבעים בגרף המציג את הטמפרטורה בגובה 2 מטר ניתן לשער כי ההרצה חמה ב2-3 מעלות ממה שהיה בספטמבר 2020.

יש לך 30 חברי אנסמבל של גפס בכל עדכון וארבעה עדכונים ביום. כל חבר אנסמבל מציג 16 ימים כאשר ה10 הראשונים מושפעים מהמצב הנוכחי ולא אקראיים לחלוטין. סה"כ, כל יום יש לך מאגר של 10-20 עונות אקראיות. אני צופה בזה (לוקח חצי דקה בדיוק) כל יום. הצגתי פה את ההרצה הכי קיצונית מבין מאות על גבי מאות של עונות אפשריות.

יש לי גם הרצות חורפיות הזויות. מצרף אחת עם שקע של מתחת ל985 מ"ב בשיא החורף. תראו כמה הקווים צפופים.

הנתונים שהבאתי לגבי הלה ניניה הם נתונים יבשים על פי Naoo.

אם אני לא טועה הייתה הרצה אחת של גפס משנת 2011 שהייתה אף קיצונית יותר

הונגה טונגה פלט 16 קילומטרים מעוקבים של אפר שהגיע לגובה של 58 קמ ובכך עלה אפילו מעל הסטרטוספירה. התפרצות עזה יותר מזו של הפינאטובו לפני השנה האגדית 1992.

אבל לפי מה שאני יודע, הגורם המשפיע הוא לא העפר אלה איזשהו מינרל שאני לא יודע את שמו. לכן צריך לדעת כמה מהמינרל הזה נפלט. אגב, הטא צפוי להשפיע אלינו גם אם הוא רחוק מאוד בהמיספרה הדרומית?

1 - התרכובת הרעילה שטוענים שהיא משפיעה היא SO2, גופרית דו-חמצנית, בשל פיזור קרינת השמש במיוחד כאשר היא באינטרקציה עם מים. בכל אופן, לא משנה כמה נפלט בהתפרצות הנוכחית, עדיין 95%+ מהגופרית החמצנית שנפלטה השנה היא בידי אדם. ההבדל הוא שבהתפרצויות הגופרית יכולה להגיע לשכבות העליונות של האטמוספרה, מה שהיא לא יכולה לעשות ללא כוח הדף רב וזה בשל המשקל הסגולי הגבוה של המולקולה.

2 - רשמתי "טוענים" כי אין באמת מדגם מספק להגיע לקונצנזוס מדעי. עוצמות מסדר גודל זה נמדדות פעם בדור, אולי אף יותר. כל התאוריות שבעולם, גם אם הן נשמעות מאוד הגיוניות וטריוויאליות, לא יכולות בפני עצמן להוות אמת אבסולוטית.

3 - מה שהיה ב1992 זהו מקרה פרטי, וכמו כל מקרה פרטי אחר הוא פשוט לא מספיק. היו פרמטרים רבים אחרים שעמדו לטובתנו באותו החורף, ולא תמיד אפשר לטעון שההתפרצות קבעה את הפרמטרים הללו כי חלקם (כגון אל ניניו, PDO) נקבעו בסבירות גבוהה כבר לפני. הטמפרטורה העולמית ב1992 היית נמוכה ב0.6 המעלה, אך בישראל היא היית נמוכה בכמה? 3 או 4 מעלות?. ברור שקיבלנו מעבר למצופה. בינתיים, החורף הנוכחי היה הכי דומה לאותו החורף מבחינת תצורת האטמוספרה.

4 - אי אפשר לדעת לפי הטמפרטורה כמה חודשים לפני מה יהיה בחודשים הבאים בסבירות גבוהה, ראו ערך סתיו 2019 וחורף 2020. אם ישנה קורלציה בין קיץ קר לחורף קר היא כל כך זניחה שגם עם מדגם של עשרות שנות מדידה הטענה לא הועלת לדיון על ידי גוף רשמי. לאור הניסיון שלי, אני כן מאמין שלכל עונה יש את האופי שלה ושישנן עונות גשומות שפשוט גשומות באופן שונה אחת מהשנייה, אך גם זה נקבע בשלב מתקדם של העונה.

5 - מה שכן, אם מישהו יצליח לפתח תאוריה, ולבסס אותה גם באופן הכי מינימלי, שללא תלות במיקום ההתפרצות ההשפעה תהיה דומה אז זה כבר ישנה את התמונה לגבי היחס לצפי לפי אירועים מסוג זה.

אני קצת עייף, אחפש חומר מחר. אף פעם לא התעמקתי בנושא בשל הנדירות של האירוע. אחד הדיונים המעמיקים שיצא לי לקרוא בנושא היה בפורום הזה בשנה שעברה.

https://www.weather2day.co.il/forum/?p=404891
https://www.weather2day.co.il/forum/?p=406316

קצת משעשע לקרוא לאחר זמן מה שכתבו לפני כחצי שנה מיד לאחר ההתפרצות. בהתחלה ''התפרצות לא מסיבית'', אח''כ כבר כן התפרצות מסיבית, אבל עדיין רחוקה מאוד מהפינטובו וכו'.

מזל שזו רק הרצה אחת, וכנראה שגם לטווח הזוי

מה שמיוחד במפה שהועלת היא העוצמה הפוטנציאלית למשאבי רוח קיצוניים ביותר. מעולם לא ראיתי מפה עם דחיסות כל כך גבוהה של קווי הלחץ ומספרים כל כך נמוכים. מעבר לכך, הרמה בכלל לא כל כך חזקה, למען האמת בקושי קיימת. גם התאריך מאוד מיוחד. ה4 לינואר? לרוב הים עוד חמים בתאריך זה. השנה הים היה חם ב4 מעלות~ מהמינימום השנתי באותו התאריך.
מבחינת קור כמעט בכל יום בשיא החורף אתה רואה מפות מסוג זה. יש לי הרצות עם גוונים כחלחלים-כחולים על כל הארץ.

זה סיפור מלפני 60 שנה כאשר אבא אבן היה נואם באו"ם, אף אחד כולל הדיפלומטים האנגלים לא הצליח להבין אותו בלי מילון אוקספורד המלא על הברכיים. להבין את אין שם מצריך לימוד החומר לעומק במשך כמה שעות כדי לקבל מספיק רקע מדעי כדי להעריך את מה שהוא אומר.