וזו הכניסה המרשימה למצודה

מזהים את המקום ? (התמונות כמובן מהחורף ולא מעכשיו, ובכך עיקר הענין כפי שיפורט בהמשך השרשור !).

אולי ככה יותר ברור (קרדיט תמונה: רשות הירקון).

בתור אשדודי לא מצפה כ''כ שתדע. אבל תושבי האיזור של עשר טחנות בודאי יודעים למה.

התמונות שצילמתי במקום (ושכמה מהם שותפו כאן בעבר) הולכות להפוך להיסטוריה. אם עד היום כשטיילת באיזור עשר טחנות שאלת את עצמך: מדוע המקום נקרא ''עשר טחנות'' כאשר בשטח לא ראית כמעט כלום שמרמז על משהו שקיים בכלל במקום (חוץ מהסכר שמתחת לגשר העץ שהוא הרמז היחידי), אז בקרוב נוכל כולנו לראות את ''עשר טחנות'' ההיסטורי חוזר במלוא הדרו. כולנו מכירים את אתר ''שבע טחנות'' ששוחזר בצורה מדהימה והפך למקום בילוי ותיירות מועדף, אז כעת גם אתר עשר טחנות הולך בדרכו.

הטחנות ההיסטוריות ניקברו במשך עשרות השנים תחת סחף, ומיקומם הפך לכעין ''חצי אי'' בתוואי זרימת הירקון כאשר על האי שבתוכו קבורות הטחנות גדלה צמחיית גדות עבותה בצורת קני סוף צפופים וכן עצי אקליפטוס. כעת מבצעים במקום עבודות חישוף של פני הקרקע וכן עבודות חפירה לחשיפת הטחנות, כאשר כבר עתה נחשף חלק גדול מתשתית הטחנות.

תודה ז'ק!

במסגרת העבודות סכרו את התוואי הישן של הירקון שזרם בצורה מעגלית, כך שזרימת המים הסכר וכן סביב ה''אי'' פסקה.
(בתמונה הראשונה אפשר לראות את העץ שנמצא בצד ימין של התמונה. במקור אפיק הירקון שינה כיוון לאחר העץ לצד ימין. כעת המקום סכור. בתמונה השניה- הסכר שתמיד היתה בו זרימה חזקה- כעת ללא זרימת מים).

כאמור- תוואי הירקון המקורי באיזור ''עשר טחנות'' הולך בצורה מעגלית סביב כעין ''חצי אי''. במשך השנים נחפרה תעלה מהנקודה שבה מבצע הירקון את הפניה אשר ממשיכה בקו ישר עד שמתחברת בהמשך לחלקו הרחב יותר של הירקון. (ראה מפה מצורפת- תוואי התעלה בצבע אדום). תפקידה של תעלה זו היה לעזור בניקוז המים כאשר יש בירקון זרימה מוגברת. ובאמת בזמן השיטפונות בירקון הופכת התעלה לנחל לכל דבר, כאשר בלעדיה היה מיפלס המים באיזור שלפני עשר טחנות גבוה יותר וממילא היו נגרמות הצפות במקום.
כעת עקב העבודות להחזרת אתר עשר טחנות לקדמותו, הורחבה והועמקה התעלה והפכה להיות הערוץ של הירקון.

מכיון שהפורום הוא פורום מזג אוויר ולא פורום של רשות הירקון או של רשות העתיקות, אז נכניס כאן קצת גם ענייני מזג האוויר בשילוב של ניחוח היסטורי.
מה שמאוד מסקרן אותי הוא כיצד האתר של ''עשר טחנות'' לאחר פיתוחו יראה בזמן זרימות חזקות/ שטפונות. בעבר שיתפתי תמונות מהמקום בזמן זרימות חזקות/הצפות. מעניין כיצד ישפיעו השינויים במקום בתחום הזה.
ובנתיים- קצת היסטוריה. לפני 30 שנים בחורף 92 האגדי, אירע בירקון אירוע חריג בעוצמתו שמאז לא חזר על עצמו. (אומנם בחורף 2013 וכן חורף 2018 היו בירקון ג''כ אירועים חריגים בעוצמתם, אך עדיין רחוקים מהאירוע של 92).כמויות גשם חריגות מאוד שירדו באגן הניקוז של הירקון
בפריסה רחבה גרמו להצפות ענק לאורך הירקון, משהו שרואים בדר''כ רק בחו''ל. באיזורים מסויימים לאורך הירקון הציף הירקון שטחים במרחקים של מאות מטרים (!) מתוואי הנחל, והיו מקומות שרוחבו הגיע בזמן ההצפה לכמה מאות מטרים. רחובות כגון רוקח ברמת גן ובני דן בת''א וכן הרחובות הסמוכים להם הוצפו והפכו לחלק מהירקון. גני יהושע הוצפו- כולל שדרות רוקח הסמוכים.
בשכונת מגורי הממוקמת במרחק של כמה מאות מטרים מתוואי הירקון הוצפו הבתים שבחלקה הצפוני של השכונה. לא אשכח את המראה של הסירות שמחלצות אנשים מהבתים שהוצפו עד כדי סכנת טביעה בגלל גובה המים, וכן את הטרקטורים שחילצו בכף הטרקטור אנשים מתוך הבתים.
זכור לי במיוחד איך הכל התחיל. בשלב מסויים הבחנתי שנקודות הניקוז ברחובות הפסיקו לקלוט את מי הגשמים שזרמו אליהם, ובשלב מאוחר יותר התחילה זרימה חזקה בכיוון הפוך כאשר זרימה חזקה פורצת מנקודות הניקוז החוצה. המיכסים של בורות הביוב התחילו להתרומם מלחץ המים, ומים רבים פרצו מנקודות הניקוז ובורות הביוב והתחילו להציף את האיזור. מתברר שמדובר בתשתית אשר מנקזת את המים לירקון, אך בגלל עליית המפלס בירקון וחוק כלים שלובים קרה כאן כבר הפוך, שבמקום שהמים יתנקזו לירקון דרך הצינורות המיועדים לכך, קרה דבר הפוך שהמים של הירקון זרמו דרך הצינורות והציפו איזורים נירחבים.
זכור במיוחד איזור הקניון והאיצטדיון בר''ג וכן איזור התעשייה של ב''ב שהוצפו לגמרי. (רק לסבר את האוזן- באיצטדיון רמת גן הגיע גובה המים כמעט לגובה השערים !).
אחד הסמלים של ההצפה היה גשר הרצליה כפי שהוא נקרא אז, והכוונה היא לגשר העובר מעל הירקון סמוך לקניון איילון ועשר טחנות. (גשר מבצע קדש או גשר הדר יוסף בכינויו הנוכחי). הגשר הוצף עקב עליית מיפלס של כמה מטרים, וכך גם כל האיזור הקרוב והרחוק. רק לסבר את האוזן- איזור המידשאה בעשר טחנות היו מכוסה אז בגובה של כמה מטרים של מים !
מצו''ב תמונות של הגשר ואיזור הגשר בזמן ההצפה. (התמונות מאתר רשות הירקון ובאדיבותם).

הירקון מציף את רחוב ששת הימים ומעבר לו בזמן אותה הצפה. (למי שאינו יודע- הרחוב הצמוד לקניון איילון שמחבר בין דרך אבא הלל לדרך אם המושבות. מיקומו הוא במרחק של כ-200 מ' מאפיק הירקון).
התמונה באדיבות רשות הירקון.

אם יהיה קשה נשחרר רמז בהמשך

הגשר ב-10 תחנות פוצץ למיטב זכרוני על ידי הטורקים במלחמת העולם הראשונה מה שאילץ את הבריטים לחצות את הירקון עם סירות

הרמז: מה מיוחד באיזור אל חמה מבחינה גיאוגרפית- מדינית ? וממילא מה זה קשור לאיזור עשר טחנות והגשר הסמוך ?

הסכרים לא הוקמו על ידי יהודים/ישראלים.

רמז נוסף ואחרון: מה משותף לאיזור החרמון, איזור אל חמה, ים סוף באיזור מיפרץ אילת ? קשור לנושא גאוגרפי- מדיני.

אפילו שבפועל המשולש הוא צפונה מאל חמה ולא ממש שם-באיזור "מיצר"

התשובה: מפגש גבולות (או משולש הגבולות)
איזור אל חמה- משולש הגבולות ישראל- ירדן- סוריה, איזור החרמון- משולש הגבולות ישראל- סוריה- לבנון, איזור מפרץ אילת- מרובע הגבולות ישראל- מצרים- ירדן- ערב הסעודית. והקשר לשרשור ולתמונה- איזור עשר טחנות והגשר הסמוך לו (גשר מבצע קדש/ הדר יוסף) הוא משולש הגבולות של ת''א- ב''ב- ר''ג.
הידעת ? הגשר שמעל הירקון (גשר מבצע קדש/ הדר יוסף) נמצא למעשה תחת שטח שיפוט עירוני של שלוש רשויות מקומיות, כאשר חציו הדרומי מתחלק בין עיריית ר''ג (הצד המערבי של הגשר) לעיריית בני ברק (הצד המזרחי של הגשר), ואילו חציו הצפוני נמצא בשטח השיפוט העירוני של ת''א. כך שאם החלטת חס וחלילה לעבור על איזה חוק עזר עירוני בהיותך על הגשר, כדאי שתעשה את זה באותו חלק של הגשר ששייך לרשות המקומית שנוהגת במידת הרחמים... (גם אם התלבש עליך פקח תדאג לוודא שהוא באמת שייך לאותה רשות מקומית שאותו חלק בגשר שייך לה...).

נכון שמבחינה אינפורמטיבית יש כאלה שעושים כאן את העבודה לא פחות טוב ממך ואפילו יותר טוב ממך (כגון חנוך ועוד משתמשים מסויימים, ואתה בטח מסכים שזה ככה ולא ניפגע), אבל בכל מה שקשור לצורת ההגשה פשוט אין לך כאן כמעט מתחרים ! אתה יכול לקחת נושא שבמהותו יכול להיות לא מי יודע מה מעניין ולהפוך אותו בצורת ההגשה שלך הן מהבחינה הויזואלית והן מבחינת התוכן הנילווה והסגנון לדבר שהוא פשוט מעניין וכייפי. כתיבה רהוטה בשילוב של הומור ומשחקי מילים עם תמונות איכותיות הופכים כל שרשור שלך לחוייה ! תודה !

האמת שקצת חששתי להעלות את השרשור בגלל חשש של ''חוסר ענין לציבור''. אבל בהתחשב שאנו בימי הקיץ ולאחר אירוע הגשם ואין כעת משהו שבאמת ממש מעניין אז הרשיתי לעצמי להעלות את השרשור. אז אם בכ''ז נהנית העונג כולו שלי ! (ובמיוחד שבמסגרת התגובות לשרשור הרווחנו גם ידע נוסף מבחינה היסטורית וגאוגרפית שהעלו כאן חברי הפורום).

עברתי במקומות האלו יום יום במשך כמה שנים ואף פעם לא ידעתי את מה שכתבת,
מעניין ומרתק, תודה!

אם נתעלם מהשם הגס שבחרו לעיר הראשית באיזור, יש פה שטח של האמירויות שבתוכו שטח של עומאן שבתוכו שטח של האמירויות

מי אמר בובות בבושקה ולא קיבל

מהתקופה שפורטוגל שלטה בעומאן

עם לא פחות מ־162 מובלעות שחלקן מאוד קטנות (בחלוקה למדינות, להודו יש 111 מובלעות ו־51 לבנגלדש) ומובלעת בתוך מובלעת בתוך מובלעת, הן מדיחות (לפי דעתי) את עומאן ואיחוד האמירויות הערביות.

ניתן לקרוא עוד בויקיפדיה: INDIA-BANGLADESH ENCLAVES

לפני שנים התקיים באיצטדיון רמת גן משחק בינלאומי חשוב, כאשר האיצטדיון הגיע לתפוצה מלאה מבחינת הקהל. כמובן שנוצרה בעיה קשה של חוסר במקומות חניה. אז מה עושים הישראלים במקרה כזה ? מחנים את הרכבים בכל מקום אפשרי, שזה אומר גם על המדרכות ואיי תנועה. ומה קורה במקרה כזה ? העיריות מגייסות את כל הפקחים בצו 8 לעשות את הקופה של השנה. אז מה קרה באיזור האיצטדיון ? הרחובות ששת הימים וכן מבצע קדש שהם גבולות ר''ג ב''ב הם רחובות שצידו האחד הוא בשטח השיפוט של ר''ג וצידו השני בשטח השיפוט של ב''ב. ומה קרה לרכיבים שחנו על איי התנועה שבאמצע הרחובות? הם קיבלו דו''ח כפול- גם מהפקחים של עיריית ר''ג וגם מהפקחים של עיריית בני ברק, שהרי חצי רכב חנה שלא כחוק בשטח השיפוט של ב''ב וחציו השני בשטח השיפוט של ר''ג !