ונשרוף את האנושות?

ידוע שב21 ליוני הימים מתחילים להתקצר , למה זה מתחיל דווקא מהתארכות הבוקר ולא התקצרות השקיעה? תודה לעונים

שגם השקיעה מתחילה לסגת כמה שניות אחורה בכל יום. כך אני מבין לפי זמני שקיעה בלוח שנה העברי.

ובנתיים רק הזריחה בבוקר מתאחרת

הטעות נובעת בגלל השעון שלנו שבו שעת חצות היא בשעה 12:00/24:00. אבל אם נשתמש בשעון שמש שבו שעת חצות היא שעת חצות האמיתית אז הכל ישתנה ושוב לא יהיו שאלות (כמעט).
נמצא כרגע בעבודה ולא יכול להאריך. בעז''ה בהמשך היום נפרט יותר.

כפי שהבטחתי- הרי תשובה מפורטת יותר.
השאלה כאמור נובעת מטעות אופטית שנגרמת כתוצאה ממבנה השעות של השעון שלנו שאינו תואם את השעון האסטרונומי, ואני אנסה להסביר ומקווה שהדברים יהיו מובנים.
לפי מבנה השעון שלנו- שעת חצות היום היא ב- 12:00 בצהריים. וממילא, כאשר השקיעה מתאחרת לפי השעון שלנו, נוצר אצלינו רושם כאילו גם במציאות השקיעה מתאחרת, ומאידך גיסא כאשר הזריחה נהיית מוקדמת יותר לפי השעון שלנו, נוצר אצלינו רושם כאילו גם במציאות הזריחה נהיית מוקדמת יותר, כאשר בשני המיקרים יכול להיות שמדובר בטעות אופטית, ובמציאות המצב הפוך.
ומדוע זה ככה ? התשובה פשוטה, ונקדים שלוש נקודות חשובות: (א) להבדיל משעת חצות לפי השעון שלנו שהיא תמיד בשעה 12, שעת חצות האמיתית (להלן: "שעת חצות האסטרונומית") נקבעת לפי הזמן שבו נמצאת השמש בפועל בשיא גובהה ברקיע. דבר זה משתנה כל הזמן ביחס לשעון שלנו, שבארצינו הקטנה זה תמיד לא בשעה 12 אלא בשעה מוקדמת יותר, לפעמים עד 40 דקות קודם (דהיינו בשעה 11:20 לפי השעון שלנו). (ב) משך הזמן שבין הזריחה לחצות היום האסטרונומי שווה לזמן שבין חצות היום האסטרונומי לשקיעה. (ג) במשך כמה ימים בשנה השינוי בשעת חצות היום גדול יותר מהשינוי של אורך היום. (כגון שהשינוי בשעת חצות הוא של חצי דקה, ואילו השינוי של אורך היום הוא פחות מזה).
לאחר שלוש הקדמות אלו נוכל להבין ששעת חצות האסטרונומית שמשתנה כל הזמן משפיעה ממילא גם על שעת השקיעה והזריחה.
ונחזור לנושא שלנו. החל מה- 12 ביוני מתחילה הזריחה להתאחר, כאשר במקביל ממשיכה השקיעה גם היא להתאחר עד ה- 30 ביוני שרק אז התחילה השקיעה להקדים (בהתחלה ברמה של כמה שניות ביום ואח"כ בקצב הולך וגדל). למה זה קורה ? פשוט- כי חצות היום גם הוא מתאחר בימים אלו, וממילא גורם לשקיעה להתאחר, ובמקביל גם לזריחה להתאחר. (ב- 18 הימים האלה שבין 12- 30 ביוני, מכיון שקצב התקצרות היום קטן ביחס להתאחרות שעת חצות, לכן התאחרות שעת חצות גורמת גם לשעת השקיעה וגם לשעת הזריחה להתאחר. החל מתחילת יולי מכיון שקצב התקצרות היום גדול יותר ביחס להתאחרות שעת חצות, לכן מפסיקה השקיעה להתאחר ואף מתחילה להקדים (בהתחלה ברמה של כמה שניות ליום ואח"כ בקצב הולך וגדל), ומאידך קצב התאחרות הזריחה גדל והולך.
וכאן בימים אלו יש את הטעות האופטית, מכיון שהחל מה- 21 ביוני היום מתחיל להתקצר וממילא גם השקיעה מתחילה להקדים (בהתחלה ברמה של שניות בודדות ואח"כ בקצב הולך וגדל), בעוד שמבחינת השעון שלנו נראה כאילו היא ממשיכה להתאחר עד ה- 30 ביוני. אך כאמור מדובר בטעות אופטית, כי בפועל ביחס לחצות היום האמיתי (אסטרונומי) השקיעה מוקדמת יותר, רק מכיון שבפועל חצות היום התאחר ביחס לשעון שלנו, נראה שגם השקיעה התאחרה. וכן לאידך גיסא, עד ל- 20 ביוני היום עדיין ממשיך להתארך והלילה להתקצר, וממילא גם הזריחה ממשיכה בפועל להקדים, בעוד שמבחינת השעון שלנו נראה שהחל מה- 12 ביוני כבר מתחילה הזריחה להתאחר. וגם כאן מדובר בטעות אופטית, כי ביחס לחצות היום האמיתי (אסטרונומי) הזריחה עדיין ממשיכה להקדים ולא להתאחר, רק מכיון שבפועל חצות היום התאחר ביחס לשעון שלנו, לכן נראה שגם הזריחה התאחרה.
במידה והיינו ממשיכים כמו בעבר להשתמש בשעון שמש (שבו שעת חצות היא שעת חצות האסטרונומית) הדבר היה מוחשי גם היום, כי היינו נוכחים לראות שעד ה- 21 ביוני משך הזמן שעובר מהזריחה עד חצות וכן מחצות ועד השקיעה מתארך והולך, מה שמעיד על התאחרות השקיעה והקדמת הזריחה, ואילו מה- 21 ביוני ואילך משך הזמן מהזריחה לחצות ומחצות לשקיעה מתקצר, מה שמעיד על הקדמת השקיעה והתאחרות הזריחה. אך מכיון שהשעון שלנו כאמור לא מסוכרן עם השעון האסטרונומי, לכן יוצר השעון שלנו רושם מוטעה כאילו הזריחה או השקיעה מוקדמת או מתאחרת, למרות שבפועל יש זמנים שמבחינה אסטרונומית המצב הפוך.

הנתונים שכתבתי בגוף התגובה תואמים את הנתונים באופק ת''א. כמובן שבמקומות אחרים בארץ הנתונים יכולים להשתנות בכמה דקות לכאן ולכאן, אך העיקרון נשאר אותו עיקרון.

אורך היום איננו 24 שעות. הוא יכול להגיע לכ-15 דקות יותר או פחות לפי הגרף הבא, וההסבר (באנגלית) המתלווה אליו

כפי שכתבתי, הסיבה שכך שהשקיעה ממשיכה להתאחר בעוד שהיום מתקצר הוא בגלל התאחרות חצות היום האסטרונומי בשיעור הגדול משיעור התקצרות היום. (אפשר לדמות את זה למי שהולך ברכבת מהקרון הראשון לקרון האחרון בזמן שהיא נוסעת, שאומנם ביחס למיקומו ברכבת הוא נסוג לאחור, אך ביחס למיקומו במרחב הכללי הוא התקדם קדימה מחמת התקדמות הרכבת בקצב מהיר יותר ממהירות הילוכו). אז כאמור הכל בגלל חצות היום שמשתנה ביחס לשעון שלנו. אך נשאלת השאלה מדוע באמת שעת חצות משתנה ואינה קבועה ביחס לשעון שלנו ? מדוע היא אינה תמיד בשעה קבועה ? וכאן מגיעה תגובתו המשלימה של חנוך, שמכיון שהמבנה היממה של 24 שעות אינו מדוייק אלא נתון לשינויים, א"כ נמצא שפרק הזמן שעובר בין חצות של שני ימים אינו 24 שעות בדיוק ברוב הפעמים אלא פחות או יותר, ולכן זמן חצות האסטרונומי משתנה ברוב הזמן ביחס לשעון שלנו.

מתוך הספר ''הזמנים בהלכה''

לפניכם תמונות של שקיעה או זריחה מתוך מבחר תמונות ששיתפתי כאן בעבר. מינהגי מאז ומתמיד הוא לצרף לתמונות שאני משתף סימן מים של תאריך ושעת צילום התמונה. גם בתמונות שלפניכם מצורפת שעת הצילום. האומנם שעת הצילום המצורפת היא אכן שעת הזריחה או השקיעה ?

כידוע קיימות שתי הגדרות לזריחה ושקיעה: (א) הזריחה והשקיעה האסטרונומית (שמכונה גם "גיאומטריות הנדסיות" או "זריחת/שקיעת 0"). (ב) הזריחה והשקיעה הנראית.
ולענינינו- השעה המופיעה בתמונות תואמת לשעת הזריחה והשקיעה הנראית, אך אינה מתאימה לזמן הזריחה והשקיעה האסטרונומית.

ידועה התופעה הנקראית "רפרקציה" דהיינו שבירת קרני האור. קרני השמש בעוברן דרך האטמוספירה משנות כיוון ומסלולן מתעקם, וכתוצאה מכך נראית השמש לעינינו שלא במקומה הנכון. כתוצאה מכך- השמש הנמצאת סמוך לזריחה ולשקיעה תחת האופק נראית לעינינו כמעליו מחמת קרני האור העוברות דרך האטמוספירה ומתעקמות כלפי האדמה במקום להמשיך למעלה בקו ישר. הרפרקציה גורמת לראיית השמש מעל האופק כשמצבה הזויתי תחתיו מעט יותר מחצי מעלה, דהיינו השמש נראית זורחת או שוקעת כשהשמש האמיתית נמצאת כחצי מעלה תחת האופק האמיתי. הדבר בא לידי ביטוי בכך שהשמש נראית לעינינו 2-3 דקות קודם לזריחה האמיתית, וכן עוד 2-3 דקות לאחר השקיעה האמיתית. את זריחה ושקיעה זו אנו מכנים כ"זריחה ושקיעה הנראית".
לעומת זאת יש את הזריחה והשקיעה האסטרונומית (שמכונה גם "גיאומטריות הנדסיות" או "זריחת/שקיעת 0"), אשר נקבעות על פי זריחת ושקיעת מרכז רדיוס גוף השמש במישור בגובה פני הים במצב אמיתי ללא ההקדמה והאיחור שמחמת הרפרקציה. זריחה ושקיעה זו כאמור מקדימה/מתאחרת 2-3 דקות ביחס לזריחה והשקיעה הנראית.

"יום השיויון" חל כידוע ב- 21 במרץ וב- 23 בספטמבר. משמעות היום היא שמשך הזמן שהשמש נמצאת מעל האופק ("יום") והזמן שהשמש מתחת לאופק ("לילה") שווה. אך אם תבדקו את שעת הזריחה והשקיעה בימי השיויון תגלו שבשני הימים היום ארוך יותר מהלילה, ורק כמה ימים לפני או לאחר מכן משתווים היום והלילה.
אז מתי באמת יום השיויון ? התשובה: תלוי. יום השיויון האסטרונומי הוא באמת ב-21 במרץ ו-23 בספטמבר. סיבת הדבר- מכיון שמבחינה אסטרונומית אנו מחשבים את הזריחה וכן השקיעה לפי הרגע שבו מרכז רדיוס השמש נמצא במישור בגובה פני הים ללא ההקדמה והאיחור שמחמת הרפרקציה. בצורת חישוב זאת באמת אורך היום והלילה משתווה בתאריכים הנ"ל.
אבל הלוחות שלנו שבהם מופיעה שעת הזריחה והשקיעה מבוססים על הזריחה והשקיעה הנראית. וכאן יש שני שינויים לעומת הזריחה והשקיעה האסטרונומית: (א) הזריחה הנראית נמדדת לפי הרגע שבו אנו מתחילים לראות את ראשה של השמש, ואילו השקיעה נמדדת לפי הזמן שהיא נעלמת לגמרי מעינינו, וזאת בשונה מהזריחה והשקיעה האסטרונומית שנמדדות תמיד בנקודת מרכז השמש. דבר זה גורם לתוספת של כדקה ורבע בבוקר ועוד כדקה ורבע בערב בימי השיויון. (ב) הזריחה והשקיעה הנראית נמדדת לפי הזמן שבו אנו רואים את השמש בפועל, וזמן זה מוקדם בבוקר בכשתי דקות וחצי וכן מתאחר בערב בכשתי דקות וחצי (ביום השיויון) ביחס לזמן הזריחה והשקיעה האסטרונומי, וזאת מחמת הרפרקציה.
בגלל שני השינויים האלו אנו מקבלים תוספת של כשבע וחצי דקות של יום ביחס למשך היום האסטרונומי, ולכן ביום השיויון האסטרונומי עדיין היום ארוך יותר מהלילה.

שבירת הקרניים משמעותית כאשר השמש קרובה לאופק. ברגע שהיא עולה קצת השבירה נהיית זניחה.
אז בדקות הראשונות אנחנו רואים את השמש נעה לאט יותר מאשר בשאר היום?
(להבהרה - נניח שבזווית 5 מעלות אנחנו רואים אותה במיקום האמיתי, כשאנחנו רואים אותה בזווית 0, היא בעצם נמצאת מתחת לאופק, אז בזמן שאנחנו רואים אותה עולה 5 מעלות, היא עושה מקטע גדול יותר)

דבר נוסף שראוי להזכיר - כל מה שדובר לעיל, זה איפה שהשמש הייתה לפני כ-8.5 דקות, מכיוון שלוקח זמן לאור להגיע מהשמש אלינו..

(א) תופעת הרפרקציה קיימת בכל שעות היום, חוץ משעת חצות היום שקרני האור פוגעות המעטה האוויר בזוית ישרה, כך שלמעשה במשך כל שעות היום אנו לא רואים את השמש ממש במקומה האמיתי, חוץ מבחצות היום. אז נכון ששיא השפעת הרפרקציה מבחינת משך הזמן היא בזמן הזריחה והשקיעה, אך כאמור היא קיימת גם בשאר היום חוץ משעת חצות. ובאמת בזמן שסמוך לזריחה ולשקיעה זה נראה כאילו השמש נעה במהירות גדולה יותר, וזה כאמור בגלל שאז השפעת הרפרקציה היא בשיאה.
(ב) נכון שהזמן שעובר עד שאנו רואים את השמש הוא 8.33 דקות (כ- 150 מליון ק''מ מרחק חלקי מהירות האור שהיא כ- 300,000 ק''מ לשניה). אבל למעשה לא מתחשבים בנתון זה בחישובי הזריחה והשקיעה- בין ההלכתית ובין האסטרונומית.

מה שרשמתם מעל..היה קצת מסובך אך בסוף הובן..ובהמשך לנושא זה אני רוצה לשאול שאלה ..אני טיפוס שאוהב סדר ודיוק חחח ותמיד מסקרן אותי האם ישנה אפשרות שכל חודשי השנה יסתיימו בדיוק באותו תאריך(28/29/30/31)..כולל פברואר הסורר...אתם חושבים שזה אפשרי בתקופה זאת או בעתיד שהעולם יוכל לעשות שינוי כזה?

אני אביא גיטרה ונשיר שלושתינו את שירו האלמותי של אריק איינשטיין ''אני ואתה נשנה את העולם'' ...
ולעניינינו- כמובן שלא שייך שכל החודשים יסתיימו באותו תאריך מכיון שיש 365.25 ימים בשנת השמש (שעליה מבוסס הלוח הגרגוריאני), מספר שאינו מתחלק ל- 12, כך שהחודשים לא יכולים להיות שוים.
יש אפשרות אחת ויחידה, והיא לעשות פשרה בין הלוח העברי המבוסס על שנת הירח לבין הלוח הגרגוריאני המבוסס על שנת השמש. שנת הירח היא כמעט 355 ימים, ואילו שנת השמש 365.25 ימים. הממוצע שביניהם הוא 360, מספר שמתחלק ב- 12 בדיוק. (פטנט רשום ...).

נקרב את כדור הארץ למרחק קצת יותר קטן מהשמש כך שהשנה תהיה בדיוק 360 ימים, ובא שלום על ישראל