אנסמבל גפס עדכון 06Z - זה לא נראה טוב

יעני 6 שבועות אחרי תחילת הקיץ ב-21/6, מה שאומר ששיא הקיץ הוא בערך ב-6/8
אין ספק שמרגישים עכשיו ובעיקר בימים הקרובים את שיא הקיץ כולל הלחות הבלתי נסבלת לאורך החוף

במישור החוף שיא הקיץ הוא בסוף אוגוסט עקב טמפ' הים שנמצאת אז בשיאה

והימים בד"כ יותר מעוננים ולכן צריך לומר ,חום יוני יולי ולא יולי אוגוסט

וכן, אחרי מה שהתרחש במערב אירופה, הפוטנציאל שלנו לקבל גלי חום עלה משמעותית. זה בדיוק כמו שלאחר מערכת שלג אצלנו בשיא החורף ישנה הפסקה של כמה שבועות. תבינו שגל החום שהם קיבלו הוא מעבר להיסטורי. היו תחנות ששברו את שיא הטמפרטורה ב4 מעלות! ובאנגליה התחנה הראשונה הוקמה ב1659!
בקיצור, גל חום כזה קיצוני ללא ספק בולע את כל האנרגיה של האטמוספרה, וכדי להגיע ליציבות היא תתנדנד לעבר הכיוון הנגדי (לא בהכרח גורר משמעותי או ממושך, אך ודאי).

ובחורף שחלף מערכת שלג רדפה מערכת שלג, לא היו כלל הפוגות.

יולי 2021 תועד כחודש הכי חם בהיטוריה בכלל, כלומר, מכלל החודשים גם.
בלי קשר, יולי מתועד כחודש הכי חם בכל שנה.
למה דווקא יולי? בקייץ שלנו כדור הארץ הכי רחוק מהשמש ולמיטב הבנתי יש השפעה לא קטנה על מרחק מהשמש למרות שהעונות נקבעות לפי ציר כדור הארץ.
אני מדבר על ההמיספרה העליונה ולאו דווקא על שכבת הקרקע שאפשר היה אולי לומר שיש ריבוי תחנות ולכן נוצר מצג שווא, ההמיספרה מתועדת כהכי חמה ביולי ובכלל.
יש הסבר מעניין לתופעה?

אזי זה נובע גם מ"אפקט מעכב" ובעיקר מעצם העובדה שאתה תלוי בשני פרמטרים.

תחילה, אני רק רוצה לציין שיולי ואוגוסט ממש צמודים ברוב התחנות, והאמירה שיולי חם מאוגוסט לא כל כך נכונה כמו שהאמירה שינואר קר מפברואר נכונה. למרות שמבחינת קרינת השמש יולי-אוגוסט הם התמונה ההפוכה של ינואר-פברואר (אפילו שפברואר עדיף מאוגוסט ביחס לשיא הקור כי אתה מוריד 3 ימים שהקרינה מתעצמת) עדיין יוצא שאוגוסט יותר קרוב לשיא ממוצע החום (לא קיצון) מאשר פברואר קרוב לשיא הקור השנתי היומי הממוצע. זה נובע מהאופי היציב של אוגוסט בשל התמקמות השקע הפרסי, בעוד שהאטמוספרה לקראת האביב פחות יציבה. מה לעשות שיש לנו נטייה לחום.

אוקיי, זאת היית תחילית ארוכה.

אתה נמצא במערכת תלת מימדית. העובדה שקרינת מהשמש עושה את המסלול הקצר יותר בחלל (זאת אומרת ריק כמעט מוחלט שמקדם הדעיכה בו נמוך אבל המרחקים עצומים) לא בשיא הקיץ מאשר בשיא הקיץ לא מספקת תרומה שלילית לעליית הטמפרטורה כמו שהזווית של הכדור מספקת. יש לך פה פונקציה של שני פרמטרים: מרחק וזווית, ומה לעשות שפרמטר אחד יותר דומיננטי מהשני.

היחס בין ערך הפריאפסיד (הנקודה שבה כדור הארץ הכי קרוב לשמש במסלולו האליפטי) לערך האפואפסיד (מוגדר הפוך) הוא ככמעט 97%. זאת אומרת המסלול הוא ממש קרוב להיות מעגלי.

כמובן שיש גם את האפקט המעכב של הצטברות החום. בדיוק כמו שהכי קר לפנות בוקר.

נשמח מאד לדעת מה הסיכוי שההתפרצות בטונגה תגרום לשידור חוזר של חורף 91-2 בישראל

רק בבקשה לא להגיב שם כדי לא להקפיץ אשכול ישן.

https://www.weather2day.co.il/forum?p=424206

בוויקיפדיה הצלחתי לחדד את השאלה שלי וקיבלתי את התשובה שלי.
למה העונות מתונות יותר בדרום הכדור? התשובה היא שיש הרבה פחות יבשה ולכן החום נבלע בתוך המים שכידוע קשה יותר לחמם אותם מאשר יבשה.
ובלי קשר, אנטארקטיקה שהיא יבשת הקרח הגדולה שמחזירה את אור השמש במהלך הקיץ חזרה לחלל.
בתשובה שלך אתה מדבר בעצם על העונות שנוצרות בין היתר כתוצאה מנטיית הכדור אך כאן מדובר נטו ב"נצרה" ששולטת בעוצמת האנרגיה שמגיעה מהמשמש שהיא נקבעת לפי פונקציית המרחק כמובן.
כמו למשל כוכב חמה, קרוב מדי לשמש, נשרף, או לחילופין כוכבים אחרים שהם רחוקים מדי, קפואים וכן הלאה.
מרחק משפיע המון כי הוא הגורם המתווך בין המיקום לעוצמת האנרגיה שתתקבל באותו מיקום.
כדור הארץ כל הזמן בתזוזה סביב עצמו (כמו כל כדור בערך) ויש ציר שגם כן זז ולכן השמש לא נקודתית אלא כל פעם צריכה לחמם מחדש איזור איזור וזה בעצם גורם מווסת שמשמש כ"נצרה" בין אם ברמה היומית או ברמה החצי שנתית וכו'.
מצרף תמונה מווקיפידיה.
אשמח להמשיך לדון על זה כאן איתך ועם אחרים בפורום :)

אני באמת לא יודע מה מקדם הדעיכה של קרינת השמש בחלל. פשוט שיערתי ששוני של 3% במסלול הכדור אינו מהותי כמו שוני של 23.3% בנטיית הכדור. כאשר אתה לומד על אלקטרומגנטיות, אתה תמיד מזניח את הדעיכה של האנרגיה כאשר היא עוברת בתוך התווך. רק בקורסים מתקדמים, ממש תחומי מחקר מודרניים שתמיד יש להם מקום עליון במדע היישומי, לומדים על איך קרינה אלקטרומגנטית מתנהגת שהיא נכנסת לתוך חומר. למשל, קורסים כגון אופטיקה לא לינארית, וגם שם מתייחסים רק לאנרגיה החשמלית ומניחים שאין דיפולים מגנטיים, שזה לא תמיד תיאור מדויק. רק אנשי מקצוע פותרים בעיות באופן מדויק.

בקיצור, יש לי תירוץ טוב לא לדעת למה קרינת השמש דועכת כל כך מהר בריק, כי גם אם תשאל סטודנטים בתארים מתקדמים בתחומים הרלוונטים הם לא ידעו. זה ממש לא אינטואיטיבי לפיזיקאי לפתור שאלה עם מקדם דעיכה של 1.000000001 ולא להזניח את ה1. מניסיון, סביר להניח שגם אם מקדם הדעיכה היה 1.01 הם היו מקרבים את זה ל1. ואקום בערך של 10 בחזקת מינוס 15 פסקל זה בלתי נתפס.

אם אתה באמת רוצה להבין במטאורולוגיה, אתה חייב ללמוד על זרימות אוויריות וימיות. פשוט צריך המון ניסיון כדי להבין איך מזג אוויר עובד במקום מסוים, וכן אקלים הוא דבר מאוד מגוון גם אם על הנייר יש שוני מספרי קטן בין תחנות שונות. סה"כ, באמת שיש הכל מהכל. אם זה תחנות שמודדות 50 מעלות בקיץ ומינוס 40 בחורף עם כמעט 0 אחוזי לחות כל השנה במדבר גובי, ואם זה תחנות בקו המשווה שלא זזות מילימטר מה32 מעלות וכמעט 100% לחות כל השנה.

ציינתי את הדוגמא הזאת כאן בעבר, בדרום מערב ארה"ב באזור של סן דייגו המינימום השנתי הממוצע נקבע בתחילת דצמבר ובשנים רבות אפילו בנובמבר. בצפון מזרח ארה"ב, באזור של הימות, המינימום השנתי נמדד אפילו במרץ אם כי באזור מאוד מצומצם. כזה דבר אתה לעולם לא תצליח להבין לפי קרינת השמש, וזה גם לא הגיוני בעליל למדוד שיא מינימום בתחילת דצמבר ונובמבר. חייבים שיהיה פרמטר חיצוני בפעולה. חייבים להבין זרימות אוויר ולהכיר את האזור. החזאי הכי טוב של אזור מסוים הוא תמיד איש מקומי שחיי שם הרבה שנים.

אם אני לא טועה הדעיכה שלה היא פונקציה של המרחק בריבוע

1 חלקי המרחק בריבוע, והשדה אחד חלקי המרחק. אני ממש חלוד. חשבתי על זה מכיוון של אופטיקה, גלים מישוריים, ואפילו מודלים של התנגשויות.

לחזית גל של גל כדורי יש מקדם דעיכה של אחד חלקי הרדיוס. לגל מישורי אין. השמש אפקטיבית מתנהגת כגל מישורי כי אנחנו כל כך רחוקים, אך היא לא.

לא סגור על אם ללכת ללמוד בזמן הפנוי שלי או פשוט לימוד עצמי אבל אין ספק שתחום המטאורולוגיה הוא תחום מאוד מעניין.

אוגוסט גרוע בהרבה מיוני. ולדעתי גם ספטמבר יותר גרוע מיוני

ושיא החורף הוא בינואר פברואר
אותו דבר עם שיא הקרינה.
יולי אוגוסט זה שיא הקיץ ללא ספק.

במשך השנים

ביוני הים עוד לא רותח ובדרך כלל גם אין מזג אוויר קיצוני לשום כיוון והלילות עוד סבירים ביותר.
בטח שנחכה ונראה מה יהיה השנה, יחד עם כולם אני מתפלל שהקיץ ימשיך כמו שהוא התחיל.
אבל בכל מקרה, הפורום מלא באנשי סטטיסטיקות ונתונים. אני בטוח שאפשר לעשות ממוצע עומסי חום ליוני ולאוגוסט בשנים הקודמות ולראות מה יותר גרוע

באזור בית קמה, או פה או שם, אבל לא רצוף, אחכ מתבהר לכיוון קרית גת.
זה ככה כבר שבוע בהפוגות...

מוזר, כי זו תופעה שניקראת באביב או בסתיו ופחות משמעותית בקיץ

איזו עננות תהיה פה בקיץ? ודווקא כעולים הטמפ'

בעדכונים האחרונים מראה שיגיע גל חום כבד נוסף, בעדכון האחרון מראה 40 מעלות בפריז ברביעי בעוד שבוע.
לעומת זאת, איסי רק מראה טמפ' קצת גבוהות מהרגיל.
העדכונים עוד ישתנו לפה או לשם.
נחיה ונראה :)

ההבדלים גדולים.
יולי השנה חם בהרבה מהרגיל (ממוצע מקסימום 29° עד כה, לעומת ממוצע מקסימום של 25.7°)
לעומת יולי בשנה שעברה שהיה מעט קריר מהרגיל (ממוצע מקסימום 24.6°).
יולי בשנת 2000 היה חריג וקר מהרגיל במידה נכרת עם ממוצע מקסימום של 21.7°.

גרף 1 - יולי השנה
גרף 2 - יולי 2021
גרף 3 - יולי 2000

מורגש בעיקר בפנים הארץ, אך גם פה ניתן היה להרגיש עד היום שברוב ימות החודש הטמפ' היתה מעט מתחת לממוצע

הוא שבריר קטן מאוד מהמרחק שבין כוכב חמה למאדים, למשל