תודה, הרבה מ"שנות הבצורת" ברשימה נובעות מיחס לקוי בבזבוז המים

אני משער שמדובר על בצורת הידרולוגית/חלקאית ולא לפי ההגדרה היבשה האם באותו החורף ירדו כפחות מ70% מהממוצע השנתי הארצי. אחרת ישנן שנים שלא שייכות לרשימה.

אין שום סיבה שחורף ממוצע לחלוטין כגון 1990, עם ממוצע ארצי של 98%, יוגדר כשנת בצורת. עונת 1989 אכן היית יבשה, אך 1988-1987 היו זוג חורפים גשומים מאוד: ממוצע ארצי של 124-123 לכל אחד, שזה 15 אחוזים מעל 2012-2013 ו10 אחוזים מעל 2015.

בהר כנען, ב1987, ירדו כמעט כ1000 מ"מ וב1988 כמעט 800 מ"מ. אכן בשנת 1990 למרות שהממוצע הארצי היה כ98%, בהר כנען ירדו כ80%, אך בתחנה סמוכה כמו דגניה ירדו כ115%, ולכן אני משער שהתפלגות המשקעים בצפון הארץ היית קרובה לממוצע הארצי.

סיפור דומה עם 1957-1958. עונת 1956 היית גשומה מאוד עם ממוצע ארצי של 122%~, ועד עונת 1960 היית הדרדרות הדרגתית, אך עדיין 1957 היית עונה ממוצעת פלוס ועונת 1958 היית מעל ה90%. בצפת, ב1957 מדדו כ115% וב1958 מדדו גם כן מעל ה100%. בדגניה עונת 1957 היית משמעותית גשומה מהממוצע (120%, אולי קצת יותר), ו1958 ממוצעת לחלוטין. זאת אומרת, אם כי הממוצע הארצי היה כ104% ו91% בעונות 1957 ו1958, בהתאמה, אני מאמין שהתפלגות המשקעים היית לטובת הצפון.

גם 1962 לא שייך לרשימה, אם כי במקרה הזה אני כן מבין שאחרי רצף החורפים 1959-1961 היה צורך בחורף גשום יותר.

דרך אגב, 1999-2001 היית הפעם האחרונה שהיה רצף של 3 עונות לה ניניה, אף על פי שהלה ניניות ב1999 ו2000 היו הרבה יותר אגרסיביות ממה שעברנו בשנתיים האחרונות. 1989-1991 היו במעבר מלה ניניה חזקה לניטרלי חיובי. אם מורידים את 1957-1958, שכבר הסברתי שהם לא שייכים לרשימה, אז רק 1959 הוא חורף אל ניניו וגם הוא ממש מגרד את תנאי הסף להיקרא חורף אל ניניו.

הסיבה שצרות באות בצרורות היא כי ישנם שינויים בהתפלגות טמפרטורת מי האוקיינוס שלוקח שנים לצאת ממצב מסוים. הבולט הוא התפלגות מי האוקיינוס בצפון השקט.

התמונה ההפוכה המציגה את השנים הגשומות היית מייצגת את זה באופן יותר בולט. כמעט תמיד חורפים גשומים הגיעו בזוגות: 2019-2020, 2012-2013, 2002-2004, 1992-1993, 1987-1988.

תודה על הפרסום.