אחרית דבר: חזרנו רטובים ומלוכלכים אבל מרוצים, ובעיקר עם תיאבון לעוד

כפי שהבטחתי היום בצהריים, הריני משתף אתכם במקצת מהמראות שהיו היום בשטח הסמוך למקום עבודתי. התיעוד הוא מפרק זמן קצר של כ-45 דקות שזה זמן הפסקת הצהריים שלי, זמן שהעדפתי לנצל אותו ליציאה חוייתית לשטח מאשר לארוחת צהריים או מנוחה. (''משוגע על החורף''- לא ?).
אז מה היה לנו ? דרכים מוצפות ומעברים מוצפים, בולענים, סכר במצב קריסה, שלג (???) בגבול ב''ב/ת''א/ר''ג... וכמובן זרימה יפה בירקון, ובמיוחד הרבה הרבה בוץ. אז קיבלתי מצד אחד תחושה של ''צפון'' בשיא החורף במראות של ''שלג'', ומצד שני תחושה של איזור ים המלח במראות של בולענים...
למרות שזה נשמע דרמטי, מ''מ לא מדובר במשהו באמת מיוחד וחריג, אך אני כדרכי אנסה לשתף אתכם בצורה מעניינת כמה שאפשר וכמובן גם בשילוב של קצת הומור. מקווה שיהיה מעניין. אז יאללה יוצאים לדרך !

מה תאמרו על התמונות שצילמתי ? שלג או לא שלג ?

הזרימות החזקות בירקון וזרימת המים בסכר והמפל באיזור עשר טחנות יצרו קצף לבן שכיסה את המים. זה נראה כאילו יש כאן זרימה של מי סבון. אבל המראה היה ללא ספק מעניין.

בכביש הסמוך להום סנטר ולחניון האוטובוסים הסמוך נפער בכביש בולען. אומנם החור של הבולען קטן יחסית (קוטר של כ- 30 ס''מ), אך בהצצה דרך החור התגלה חלל גדול שנוצר מתחת לכביש בעומק של כמה עשרות ס''מ וברוחב גדול- ממש מערה, כאשר רק שכבת האספלט של הכביש היא למעשה התקרה של אותו חלל. הגשם החזק גרם לפסולת שהיתה בסביבה להיסחף לתוך החלל.

באיזור עשר טחנות מתבצעות עבודות שיחזור של טחנת הקמח הגדולה שהיתה שם בעבר, ובמסגרת העבודות שונה תוואי הירקון לתוואי חדש- ישן. בכדי לאפשר מעבר מהצד הדרומי (שטח ב''ב- ר''ג) לצד הצפוני (שטח ת''א), ניבנה סכר ''נושם'' הכולל מערך של כמה צינורות גדולים שדרכם זורמים המים, ועל הצינורות נבנתה סוללת עפר המשמשת למעבר מצד לצד. ("סכר אלומות של גוש דן'' כפי שיש שמכנים אותו).
הגשמים שירדו היום הביאו למצב שספיקת המים היתה חזקה יותר ממה שהצינורות יכולים לקלוט, והמים התחילו לחלחל לתוך סוללת העפר, דבר שגרם לסחף פנימי של הסוללה, ובהמשך לקריסת חלקה ויצירת כעין בולען. חלקים אחרים של הסוללה שלא קרסו פשוט תלויים מעל חלל שנוצר בתוך הסוללה, ומעבר על הסוללה גובל בסכנה של קריסה. אז מי שמסתובב שם כדאי שיקח את זה בחשבון.

עם כל החוייה שיש ברכיבת שטח, ברכיבה בחורף לא הכל דבש. חלקים גדולים של מסלולי הרכיבה הופכים לשלוליות בוציות שקשות מאוד למעבר. כניסה עם אופניים לתוך שלולית בוצית היא סוג מסויים של הימור. אתה לא יכול לדעת מה מסתתר מתחת למי הבוץ העכורים, אבן או בור או סתם בוץ טובעני שיביא את האופניים לשקוע ולהתחפר בתוך הבוץ, ולך תצא מזה. אך לפעמים אין אלטרנטיבה נורמלית אחרת חוץ מלחזור לאחור, ואז אתה מעדיף יותר לקחת הימור מאשר לוותר על המשך הדרך.

הבוץ שנדבק לגלגלים הוא הסיוט של הרוכבים. הגלגלים הופכים לשתי משקולות כבדות ומתקשים להסתובב, מעיפים ומרססים חתיכות בוץ תוך כדי רכיבה ומלכלכים את הרוכב. הבוץ גם חודר לברקסים ונידבק לשילדה, ומשימת הניקוי של האופניים לאחר רכיבה בוצית היא משימה קשה. כאמור- לא הכל דבש- יש גם בוץ בסיפור.

המעבר להולכי רגל המוביל לגשר שמעל הירקון הוצף במים בעומק של כ- 20 ס''מ, כך שללא מגפיים גבוהים לא ניתן היה לעבור מבלי להירטב.

כפי שכתבתי כאן באחד השרשורים בימים האחרונים, התופעה של גשם חזק באיזור מסויים ובסמיכות לו לא יורד כלום היא תופעה מאוד שכיחה בתקופה זו, גשם ''מקומי'' פשוטו כמשמעו. אז גם היום- האיזור דרומה לקניון איילון היה מעונן מאוד, ואילו צפונה לקניון היה בהיר כמעט לגמרי, וכפי שאפשר לראות בתמונות שצולמו מאותה נקודה- לדרום ולצפון.

סיור וירטואלי עם מדריך מרתק ודרמטי.
אמנם מבוגר, אך צעיר ברוחו.

תודה

אגב,
גבעת דוזיה נצבעת כבר בשוליה בירוק
מחכה לתיעודים ולהסבר המעמיק שלך...

לגבי התחנה של מטאו טק מדיונים קודמים- היא מדדה לאורך כל המערכת הנוכחית 17 מ"מ גשם, שזה נמוך מהמדידות של החברות שלה באזור (20-25 מ"מ בתחנות ת"א-פ"ת). מעניין אותי לדעת כמה יצאה המדידה הביתית שלך