השקדיה פורחת

כפי שכתבתי בשיתופים הקודמים, אחת הדרכים שלי להתמודד מול הדיכאון של החורף שמסרב להגיע היא היציאה לטבע שאז לפחות המראות היפים שבכל זאת קיימים למרות מיעוט הגשמים מהווים איזה דבר מרגיע ומאזן.
ביום שישי זה שוב יצאתי לטייל קצת ע''מ להירגע, אך הפעם חזרתי בדיכאון מוחלט. באיזור שבו טיילתי (איזור פארק אריאל שרון- חירייה) מיעוט הגשמים בא לידי ביטוי בצורה החריפה ביותר. מה זה כולל? שטחים שבשנים כתיקונם מכוסים במעטה ירוק בוהק, כיום לקראת סוף דצמבר יש בהם בקושי כתמים קטנים של ירוק פה ושם בגובה מיזערי. במקומות אחרים שבהם יש צמחיה שכבר הספיקה לתפוס כבר קצת גובה קיימת התופעה שכתבתי עליה בשרשור הקודם (תחת הכותרת ''לא לעולם חוסן''), והיא שעצירת הגשמים ומזה''א היבש והחמים השורר בשעות היום גרם לצמחיה להיכנס לתהליך של התייבשות, והקצת ירוק שהיה פה ושם מתחיל להתחלף בצבע צהוב, וכל זה לקראת סוף דצמבר.
שטח הצפה שהיה מכוסה במים בגובה של קרוב ל- 150 ס''מ לפני שנה בתקופה זו עומד כעת יבש לגמרי כאשר האדמה בשטח מלאה בקעים הנובעים מהיובש. אפילו קצת ירוק אין בשטח ההצפה.
ואם אתם רוצים לראות עד היכן מגיע הטירוף של מזה''א בדצמבר זה כאן בגוש דן, אז תשמעו טוב (ובהמשך ג''כ תראו). יש שקדיות שהתחילו לפרוח ! כאילו אנחנו באמצע פברואר ! בשטח פארק אריאל שרון יש כמה עצי שקדיה כאשר לפחות שניים מהם התחילו לפרוח בתפרחת לא מבוטלת ! פשוט השיגעון בהתגלמותו כתוצאה ממזה''א !
אז מבטיחים לנו מקצה שיפורים בימים הקרובים (עם הפסקה שוב לאחר מכן לפחות עד קצה הטווח של התחזית), נראה מה יצא מזה אם בכלל.

השטח עדיין די חשוף עם פה ושם כתמים קטנים ונמוכים של קצת עישביה בגובה מאוד נמוך.

מים בגובה של כמעט 1.5 מ' (לפחות לפי מד הגובה במרכז השטח). ורק לסבר את האוזן- הגובה של המים לא יכול להגיע עד סוף המד בגלל צינורות ניקוז שתפקידם לווסת את גובה המים אל מחוץ לשטח כאשר הם מגיעים לגובה מסויים. השטח שלפניכם מוצף עד קצה גבול הגובה האפשרי.

השטח יבש לגמרי אפילו בלי טיפת לחלוחית. האדמה בתוך שטח ההצפה יבישה ומבוקעת.

בודאי הבנתם לבד ששטח הצפה לא יכול להגיע לעומק של כ- 1.5 מ' מגשם ישיר שיורד עליו, ובמיוחד שהאדמה במקום היא מסוג ספוגי ביותר. אז מי שאחראי לאגם שנוצר היא תעלת ניקוז שמנקזת את המים משטח הפארק (שהוא בגודל כמה אלפי דונמים, והתעלה מנקזת שטח גדול מתוך זה). אבל השנה התעלה כמעט לא פעילה והמראה שלה לא מזכיר בכלל תעלה בסוף דצמבר. (בתמונה השניה- התעלה לפני שנה).

צמחיה שכן צמחה ותפסה קצת גובה מתחילה לגלות סימני התייבשות.

כך שרנו כשהיינו ילדים ''השקדיה פורחת ושמש לה זורחת וכו', ט''ו בשבט הגיע חג לאילנות''. (אגב- עדיין שרים את זה היום ?).
אז ט''ו בשבט לא הגיע, אבל מכיון ש''השמש לה זורחת'' כדברי השיר לכן כנראה גם השקדיה פורחת.

מגובה 2000 הכל לבן

נר שביעי של חנוכה וראש חודש טבת.
התמונות: הרצליה הלילה.