ועוד

מעניין איך זיהית ? היה ע''ז דיווח תיקשורתי/חדשותי ?

ביצת החורף היתה ריקה. הגשם לא הספיק בשביל שתהיה שם היקוות. ביצי הקיץ לא זכו לבקוע. רביעה ראשונה ותו לא. מחכים בקוצר רוח לרוח ולגשם.

אומנם כפי שחנוך כתב- מדובר יותר במעביר מים מאשר בסכר, וגם במקור הוא ניבנה בכדי לאפשר התניידות מצד אחד של הירקון לצד שני של אנשים וכלים הנדסיים (במסגרת עבודות הפיתוח של אתר טחנת הקמח העתיקה בעשר טחנות), אבל בפועל הוא שימש גם למטרה של שמירת גובה המים בחלק הירקון שממזרח לו, ולכן הוא קיבל גם תואר של ''סכר''. ובגלל המבנה שלו שהוא סוללה הבנויה מסלעים ועפר ודמיון מסוים לסכר אלומות לכן יש שכינו אותו ''סכר אלומות של גוש דן''.
אז נכון לרגע זה כל זה שייך להיסטוריה. בשיטפון שהיה בלילה שבין יום ראשון לשני השבוע הסכר פשוט נמחק ונחרב עד היסוד. לא להאמין איזה כוח אדיר יש למים ! המים שטפו את הסכר תוך כדי שהם סוחפים לכל עבר גם את הצינורות הגדולים שהיו קבועים בתוכו לצורך ניקוז המים וגם את הסלעים הגדולים שהיו בבסיס הסכר. רק שתבינו- מדובר בצינורות שכ''א מהם שוקל יותר מטון וכן סלעים גדולים במשקל דומה, וכל זה נסחף במים והתפזר לכל עבר ! איזה עוצמות !

בשיתופים האחרונים שלך שיערת שהסכר הזה יקרוס באירוע גשם עוצמתי.
אחר אירוע הגשם האחרון הייתי בטוח שתצא לבדוק מה קורה עם הסכר.
והנה זה הגיע.

בחודש יוני השנה החלו בפרוייקט שחזור טחנת הקמח הגדולה באתר ''עשר טחנות'' (שנקרא כך על שם הטחנה ההיסטורית שכללה בתוכה עשר טחנות). במסגרת הפרויקט נחסם אפיק הירקון הישן שסבב את איזור החפירות, והוחל בתהליך של חפירת אפיק חדש.

מצו''ב קישור לשיתוף מלפני כחצי שנה. https://www.weather2day.co.il/forum/?p=425455

במסגרת עבודות החשיפה של אתר העתיקות וכן של הטיית אפיק הירקון, היה צורך לאפשר לכלים ההנדסיים ולפועלים שעבדו במקום את המעבר והשיענוע מצד לצד של הירקון, ולצורך כך נבנה הסכר. בבסיס הסכר הונחו סלעים גדולים, כשעליהם הונחו צינורות כדי לאפשר את זרימת מי הירקון דרכם, ולבסוף נבנתה סוללת עפר על הסלעים והצינורות, וכך נולד ה''סכר''.

וכתוצאה מהגשם שהיה חזק וירד בזמן קצר נוצרה בירקון זרימה חזקה יותר מאשר צינורות הניקוז שבסכר מסוגלים לקלוט, מה שגרם לחלחול המים לתוך הסוללה ויצירת בולען.

ושוב זרימה חזקה שנוצרת בעיקבותיו וגוררת בעיקבותיה קריסה של חלקים נוספים ב''סכר'' וכן לפריצת אפיק זרימה חדש מצידו של הסכר.

בשיתופים הקודמים שעשיתי בקשר ל''סכר'' כתבתי שמעניין מה יקרה כשיגיע הדבר האמיתי והיינו מערכת גשם מרובת מישקעים עם פריסה רחבה, האם ישאר משהו מה''סכר''. וביום ראשון האחרון כשעתיים שאחר שהגשמים התחילו כאן לרדת בעוצמה, שמתי נפשי בכפי ויצאתי לתעד את הסכר בידיעה שכנראה זאת הפעם האחרונה שאפשר לראות אותו עדיין עומד.
ובאמת כשעמדתי על הסכר ותיעדתי יכולתי לראות בחוש את קיצו הקרב, וזאת לנוכח גובה המים שמרגע לרגע המשיך לעלות במהירות והגיע כמעט עד לראש הסכר, תוך שהסכר ממש רועד מעוצמת זרימת המים ועוצר תחושה שהוא עומד להתפרק. הייתי מספיק אחראי להתפנות מהמקום כדי לא להגיע למצב דומה למה שהיה לפני שנה שבו כמעט ''הלכתי'' וזאת לאחר שהמקום שעליו עמדתי ותיעדתי את השיטפון בירקון פשוט קרס לתוך הנחל השוצף כמה רגעים לאחר שעזבתי את המקום.
בסרטון המצורף אפשר לראות את הסכר ברגעיו האחרונים קודם שהשטפון הגיע לשיאו והחריב את הסכר.

הסכר התפרק והתפזר לכל עבר

כפי ששיתפתי בעבר, במסגרת הטיית אפיק הנחל נחפר אפיק חדש, כאשר בתהליך החפירה נוצר מצב שגדות האפיק אינם בשיפוע אלכסוני כפי שהדבר בשאר אפיק הירקון, אלא הם בצורה די זקופה, כך שכל זרימה שנוצרת בנחל ''אוכלת'' את תחתית הגדה ומביאה לקריסתה,- כך בתהליך מתמשך שבכל פעם עוד חלק מהגדה קורס לתוך המים. כל הגדה מלאה סדקים עמוקים המעידים על מצב שלפני קריסה. עמידה או הליכה על חלק הגדה הקרוב למים יביא בודאות לקריסת אותו חלק לתוך המים עם העומד/צועד שעליו. ולכן לא מובן מדוע לא מגדרים את המקום כדי למנוע התקרבות לשפת הגדה. מדובר במקום שאנשים מטיילים ועוברים בו, וזרימת המים באיזור שבו עמד ה''סכר'' מהווה דבר שמושך להתקרב למקום כדי לצפות, דבר מסוכן ביותר לנוכח הסיכון הודאי לקריסת הגדה עם העומד עליה (מדובר בגובה של 2-3 מטר כאשר בתחתית יש זרימה חזקה של מים וכן סלעים). ובמיוחד כעת אחרי השיטפון השבוע המצב נעשה חמור פי כמה.
אז אם מישהו מכם מזדמן למקום, אנא- שימרו על עצמכם ותשמרו מרחק משפת הגדה.
(בתמונות ובסרטון: גדות הנחל שנאכלות ע''י המים וקורסות לתוך המים.).

שיתופי שעסקו בין השאר בנושא הבולענים התבררו כעיסוק במילת מפתח מרכזית בשפה העיברית בשנת 2022. בתואר ''מילת השנה'' של האקדמיה ללשון העיברית זכתה המילה ''בולען'', אולי בזכות השיתופים כאן...

בנתיבי איילון ובמקומות נוספים.

תודה על השיתופים!