תודה רבה על ההסבר!

1. אם הטמפרטורה במפלס 850mb היא 1- לדוגמא, האם זה אומר שבחרמון בגובה 1500 הטמפרטורה היא 1- או שבקרקע הטפרטורה מושפעת ממשהו אחר?

2. האם יכול לרדת שלג במקרה שהטמפרטורה במפלס 850 היא מספיק קרה למרות שבגובה הטמפרטורות לא מספיקות. (בעצם, למה צריך את הסנכרון בין השכבות?)

שאלה אחת היא איזה תנאים יאפשרו לעננות מתאימה להתפתח, ובעצם לגבישים של השלג להווצר בתוך העננים, ושאלה שניה היא אם הקרקע, וגם כל התווך באמצע, מספיק קרה והשלג לא יימס בדרך, גם אם יווצר. יש אפילו מקרים שהשלג מגיע ממש עד הקרקע, אבל לא נתפס כי היא חמה מדי

כמו שהם מדרגים את הלחץ, הרי כל 1000 מטר מעל פני הים זה שקול 100 מ"ב בערך, ולכן בירושלים היית אמור לראות במפות ערכים בין 910-930 כל הזמן. למשל, בהימליה יש אזורים נרחבים מעל ה1500 מטר ובכל זאת יש לך מפות לטמפרטורה בשכבה זו.

בישראל כמעט תמיד שיורד שלג זה לא בגלל שיש את התנאים לשלג בשכבות אוויר הנמוכות, אלא בשל עננות מפותחת וזרימות אנכיות שמורידות את הטמפרטורה לאפס. למען האמת, חוץ מצפון הרמה באירועי שלג משמעותיים, ובחרמון בשיא החורף, כמעט אף פעם אין נתונים תרמיים ל0 מעלות בקרקע.

צריך סנכרון מסוים בין השכבות, בעיקר בשביל משקעים. בחור פה הציע הפרש של 24 מעלות בין הטמפרטורה ב500 מ"ב ל850 מ"ב .נשמע סביר, והנחה טובה סה"כ. מכיוון שבישראל כמעט ואף פעם אין מינוס 5 ומטה ב850, הייתי אומר שכל עוד אנחנו מתחת ל28-29 אז התפקיד של הטמפרטורה ב500 מ"ב פחות מאוד יחסית לשכבות הנמוכות. לרוב שיש סנכרון בין ה500 ל850 יש סנכרון בעובי השכבה הקרקע ושאר הפרמטרים. נדיר מאוד שאין.

שבוע הבא בהינתן עננות מפותחת?

בקשר לירושלים אני יותר בונה על שלג אם יהיה גל שני כזה או אחר. משהו דומה למה שאיסי מרמז ב144 שעות.

מה שכל המודלים מראים הערב, זה רצף ימי קור נהדר.