איך אצות יכולות להזיק למקום נטול חיים? למינרלים?

הגשמים המבורכים כ"כ בדרום הארץ והשטפונות האדירים
מי מידת יכולתם להשפיע על מפלס ים המלח?

ראשית, עיקר הגשם התמקד הפעם בערבה (חצבה, פארן, יוטבתה)
זה נמצא דרומית לים המלח ולכן לא זורם אליו.

שנית, המזין העיקרי של ים המלח זה הירדן ולא נחלים שזורמים 4-3 פעמים בשנה כמו נחלי מדבר יהודה. הירדן עצמו מוזן מהכנרת ומהירמוך. כל עוד לא יתנו למים לצאת מהכינרת דרך סכר דגניה, כל עוד יאגמו וישאבו את רוב מימי הירמוך (סורים ירדנים וישראלים) וכל עוד יאדו באופן מלאכותי מים רבים לצורכי הפקת פוספטים (ירדן וישראל) מפלס ים המלח ימשיך לרדת במטר-מטר וחצי בכל שנה כמו שעון.

גם אם השטפונות האחרונים העלו את המפלס בכמה סנטימטרים זה בטל בשישים ולא ישפיע על המגמה הכללית.

אבל היום זה זורם לאגן הדרומי היבש.

המלח המפלס לא יעלה ביותר מדי. מה שכן, אם יורד גם ישיר על כל ים המלח המפלס עולה בול כמו בכינרת בלי קשר לשטח פנים, אותו דבר גם לגבי ניקוז שטפונות, אגב גם הרבה מהנגב מתנקז לים המלח ושם היו גם הרבה גשמים.

ברור שכיום אחרי 60 שנה שהכנרת סכורה ומפלס ים המלח ירד ב-45 מטר ויותר פתיחת הסכר לא תחזיר את מפלס ים המלח למה שהיה.
אבל פתיחת הסכר+הפסקת השאיבה מהירמוך תביא לאיזון באופן שהמפלס יפסיק לרדת (ולא שאני ממליץ על זה. סתם זריקת מים מתוקים לפח של מלח).

יצטרך לזרום כשמונה חודשים לים המלח כדי למלא אותו

ימלא את ים המלח תוך יומיים

קטע "הידעת" הנבחר להיום הוא בדיוק על האמזונאס.
מכוון או צירוף מקרים?

יש טענות שיגרם נזק אקולוגי כתוצאה מחדירת אורגניזמים לים המלח. הכוונה בעיקר לאצטת למיניהן. ככה שאולי תפתור בעיה אחת ותיצור בעיה אחרת.
מעבר לכך שבמצב הגיאופוליטי כיום זה נראה ממילא כלא רלוונטי.

לדוגמא צילמתי לך את העמוד הרלוונטי מתוך תסקיר שפירסמה הכנסת בנושא תעלת הימים

אני לא רואה בעיה בהווצרות גבס או בהתפשטות אצות, אנו פשוט עוברים ממערכת אקולוגית אחת לאחרת.

ראה למשל יבוש החולה.
חוץ מזה הבאתי נייר עמדה של הכנסת . לא הבעתי את דעתי

דווקא במקרה הזה אני חושב שזה יהיה סוג של כפרה על חטא, כפי שאגמון החולה הוא כפרה על חטא ייבוש החולה.

בלי קשר לאצות.

לפי מחקרים שנעשו בזמן האחרון, הזרמת מים מלוחים לימה מלוחה גורמת להווצרות של שכבת גבס על המים, יש חשיבה מסויימת על הזרמה של מים מותפלים

נחל פארן מתחבר לנחל ערבה וזורם לים המלח ואיתו גפ נחל חצבה ונחל נקרות.. וכמובן צין זורם עצמאית לים המלח

אם אני לא טועה, קו פרשת המים נמצא בפארן.. חיון דרומה מהקו ולכן זורם לכיוון אילת

יורד גשם הן על שטח האגם עצמו והן על אגני הניקוז של הנחלים המתנקזים אליו, מכאן שהמפלס יעלה גם מפאת הגשמים שירדו עליו (ולא זורמים לשום מקום אחר) וגם עקב הנחלים והשיטפונות שזורמים אליו.
עם זאת, ולנוכח המדידות החודשיות המתבצעות בעקביות, עליי להיות כנה ולא להשרות אווירה אופטימית. ייתכן כי מפעלי ים המלח (של שתי המדינות) ישאבו יותר מים מן האגם הראשי (לבריכות האידוי) עקב כניסת המים בכמות גדולה יחסית בימים הללו.
עובדה, שכבר מעל שנתיים שלא נרשמה עלייה במפלס ים המלח, על אף שגם בימים שלפני כמה מדידות נמדדו באזור כמויות משקעים יפות.
לכאורה, הסיבות אפופות מסתורין, אך מי אני שאפתור אותו.
בתקווה שהמפלס יעלה בכמה סנטימטרים לראשונה זה שנתיים.

מי יודע?
האם הסופה האחרונה
היתה טובה לחקלאות או לא?

בעיקר למטעי נשירים בצפון（אפרסקים, נקטרינות, דובדבן וכו') שעקב הרוחות העזות והברד נפגעה הפריחה/חנטה שלהם.
מן הסתם יש גידולים אחרים שהגשם עזר להם או לפחות חסך השקיה אבל זה לא שווה ידיעה בעיתון.