פיקוס בנגלי בעין גדי

אז לאחר שאבי הוציא לנו את העיניים בימים האחרונים עם נופי האלפים, אז בוא נראה דברים שכנראה לא נראה בשוויץ או באלפים. אחד מהם- הפיקוס שכפי הנראה אין לו את התנאים לגדול בתנאי מזה''א והשטח שם. וללא ספק- חלק מעשרות מיני הפיקוס הגדלים בארצינו הם יחודיים במראה שלהם ובתכונותיהם המיוחדות. אז הנה כמה מהם על שורשיהם המרובים והמיוחדים

היכן שהפיקוס יכול להכות שורש ולגדול הוא יעשה זאת

גם אם אין עץ פיקוס שישלח שורשים לסביבתו הקרובה והרחוקה, אבל הזרעים שלו יגיעו בדרך זאת או אחרת ויתחילו להכות שם שורשים. זה יכול להיות בנקיק סלע או בין ענפי דקל.

תופעה מעניינת ללא ספק.

תמונה שיתפתי כאן בתחילת החורף משורש המגיע מעץ פיקוס המרוחק כ- 15 מ' מעץ הדקל ונכרך על הדקל בצורה המזכירה נחש פיתון שלופת את עצמו על קרבנו. כמובן שהלפיתה מסתיימת בעץ פיקוס חדש הגדל על עץ הדקל.

תחליטו- דקל או פיקוס ? התשובה: שניהם.

תראו מה קיבלנו

לקראת שיא העונה של הרימונים- אחד משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל. אבל בעלי החיים לא מחכים לשיא אלא סועדים ממנו כבר כעת, כנראה עטלפים.
(אגב- יש מגמה להפוך את הרימון לעץ נוי. בגינות ופארקים רבים התחילו לשתול אותו כעוד אחד מעצי הגינה והפארק).

עוד אחד משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל- תאנה.

הרימונים והתאנים הזכירו לי את השיח בימים אלה. אנו שומעים במסגרת השיח הרבה את המושג "מוציאי דיבת הארץ רעה''. (כך כל צד מכנה את הצד השני). מה מקור המושג הזה? התשובה- כך כונו המרגלים ששלח משה לרגל את הארץ. במסגרת הוצאת דיבת הארץ הביאו המרגלים רימונים ותאנים שנקטפו מנחל אשכול שהיו בגודל חריג מאוד, והשתמשו בהם במסגרת הוצאת הדיבה בטענה ש''פירות הארץ משונים''.

במסגרת הצילומים נתקלתי בשיח ענבים הצומח על שיח של סברס. (הגפן כידוע היא שיח מטפס). ובדרך אגב לשומרי המצוות שבינינו (וגם מי שלא), מה הבעייתיות שבדבר ?

שקדים. השקדיה פורחת בט''ו בשבט כדברי השיר, ובפסח כבר יש שקדים בעלי קליפה ירוקה. כעת אנו לאחר שכבר הקליפה התייבשה,- לקטוף ולאכול.
דרך אגב- בגבעת נפוליאון ברמת גן יש הרבה עצי שקדיה שעמוסים בשקדים, שם גם צולמה התמונה.

ציפור גן עדן. בגיהינום כאן במדינה נשארו בקושי פרחי גן עדן. (למען הגילוי הנאות- לא בגלל המצב אלא בגלל העונה).

סביל (Sebil)= מתקן מים המשמש לשתיה.
אז תכירו את הסביל הצמחוני. על מתקן השתיה צומחים להם צמחים הטיפוסיים למקומות שיש בהם נביעות של מים.

יודע שאולי קצת הגזמתי בשרשור הזה, אבל איך כתב חנוך בשבוע שעבר ? ''עונת המלפפונים''. אז אצלי לא מלפפונים אלא קקטוסים או פיקוסים ושאר ירקות (וגם פירות), העיקר להפיג את השיעמום ולנסות מידי פעם לעשות משהו מעניין וקצת לא שיגרתי עד שמזג האויר יחזור לחדשות.

תודה רבה זק, תשומת הלב שלך לפרטים עושה את הסקירות מענינות ומרעננות.

לא רק בחו''ל- יפה, גם בארץ מעניין. נקווה לשתף בימים הבאים עוד דברים מעניינים.

וכן הלאה, והיום הוא הפך לחורשה שלמה ששיטחה דונם

באמת תודה.שהחזרת לנו את הצבע ללחיים ורוממת את ארצנו הקטנטונת על שלל מעלותיה. וזה מעט מים. כאחד שהיה בכל המקומות האלה בחו"ל אין לנו במה להתבייש. אם נחרוש את הארץ לארכה ולרחבה. לא נשבע מרוב חן מיוחד שיש לה. בערבה וים המלח נתחילה. ונסיים בצפון על נופיו טומני הסוד וריח הרים צלול כיין. כשבסופו של יום נרד להשתכשך בכינרת המתוקה שלנו.

וד''ל. (רק נקווה שבבית שמש אין בעיות חניה כמו כאן במרכז).

כמעט כל התמונות בשרשור זה וכן בשרשור שקדם לו (קקטוסים) צולמו השבוע ביום שני באיזור פארק הירקון- שזה כולל בין השאר את שטח גבעת נפוליאון, שטח המיצפור, איזור גן הסלעים וגן הקקטוסים והגן הטרופי. מקצת התמונות הם מהפארק הלאומי ברמת גן ("יצירת אומנות" וכן חלק מהתמונות של הקקטוסים) וכן מפארק דרום- מנחם בגין.
ראוי לציין שגן הסלעים/גן הקקטוסים וכן הגן הטרופי בפארק הירקון פתוחים לקהל הרחב חינם אין כסף, אך יש מגבלת צילום במקום, ומותרים רק צילומים לשימוש עצמי שלא למטרות מסחר או פירסום ושלא במסגרת הפקת אירוע (כגון צילומי חתן כלה וכדו'),- שכל אלה דורשים תיאום מוקדם וכן תשלום. אני באופן אישי קיבלתי אישור לשתף כאן תמונות, אך התבקשתי לעשות זאת בצורה מוגבלת ללא כמות גדולה מידי של תמונות בכל שיתוף. ואכן רובם של התמונות בשני השיתופים אינם משטח הגנים אלא מחוץ לגנים, וכן מאזור הפארק הלאומי וגן הקקטוסים הצמוד לו ששם אין מגבלת צילום.