יפה, זה חיובי בהחלט. התכוונתי לאוירה שלך, ההתרשמות

היום קפצתי לכמה שעות לאנסי ולאגם המפורסם שלה.
העיר לפעמים נקראת בשם "ונציה של הרי האלפים".
האגם מכיל מים צלולים בגוונים מהפנטים של תכלת-טורקיז.
מזג האוויר היה חמים בצהריים, 25 מעלות עם לחות סביב 35%.
היו לא מעט אנשים שנכנסו לתוך האגם, יש בו חופים מוכרזים כמובן.
יש גם אפשרות לעשות שייט או אפילו סתם לשבת על הדשא ולצפות באגם המרהיב :)

נ. ב. כל התמונות ללא פילטרים.

בתמונה הראשונה ניתן לראות את העיר ואת תחילת התעלה שמגיעה הישר מהאגם.

אתמול עליתי לאחת הפסגות והתמזל מזלי לראות עדר של 100 כבשים (או יותר) מלכחות עשב בהרים.
שמחתי שנפלה בחיקי הזדמנות לתעד אותם כשרכס המון-בלאן נמצא ברקע.

בתמונה האחרונה ניתן לראות כמה עשרות כבשים.
בסה"כ היו שם 100 או קצת יותר (עפ"י מה שראיתי וספרתי).

האם אתה לא מתגעגע לארץ?
לאקשן, לחיות הפעילה, לאווירה שבחוץ, שיש בארץ, משהו כזה מרומם יותר?

בלי להוציא לעז, מרגיש לי שבכל המקומות הפסטורלים האלה, אפשר להיות שלוש יממות ולהתפעל, ולטוס חזרה הביתה...

מרגיש שחיים שם אנשים טובים אבל אדישים, עם חיים משעממים. נטולי פקחות, חיות ורעננות..

מעניין מה אתה חושב?

ברור שאני מתגעגע לארץ ולמשפחה.
אני סטודנט (סיימתי שנה שלישית, עוד מעט רביעית ואחרונה) ולומד קשה כל השנה, כך שאני חייב זמן לנשום ולהיות עם עצמי. מה שגם זאת ההזדמנות שלי להצטנן ולברוח קצת מהחום הקשה.
זה לא שכל יום אני עושה טיולים גדולים כאלה, יש ימים שאני נשאר בדירה ועושה דברים שצריך לעשות או רק מטייל קצת בעיירה.

האמת שאני אישית יותר טיפוס של עיר גדולה, אבל מאוד נהנה לבקר במקומות של טבע עוצמתי ופראי לתקופות מסוימות (זה תלוי בחשק).
לא חושב למשל שהייתי מסוגל לגור נגיד בשאמוני כל חיי, אלא אם כן הייתי יוצא הרבה לערים הקרובות או לאזורים אחרים גם.

שהייתי רוצה כאחד ששונא את הקיץ הארור שיהיה גם סופות רעמים הצפות צונאמי הרי געש מפולות שלגים וכל הדברים שיש בכל מדינה מתוקנת שרק פה בארץ הקטנה והיקרה אין הידעתם שיש אנשים שסגרירות עושה להם טוב בלב?

מטפס ישראלי בן 55, נהרג כשנפל בעת טיפוס על רכס המון בלאן הפסגה הגבוהה ביותר במערב אירופה, כך מסרה אתמול (שלישי) משטרת צרפת. התאונה התרחשה אתמול בבוקר, בגובה של למעלה מ-3,000 מטר, כך לפי דיווח הרשויות. המטפס היה חלק מקבוצה, שלא היו מחוברים בחבל, כאשר נפל מן הצוק בעת קריסת סלעים.
יהי זכרו ברוך

רכבלית בחיפה ושניים מירושלים

כמובן ויציאה לגמרי מהאופי הישראלי גם טוב מידי פעם.
בכל מדינה טיפוסים אחרים כמו שבכל עיר בארץ אני מגלה טיפוסים שונים.
בנתיבות למשל לא צופרים בכבישים ואנשים מסבירי פנים והרבה עוזרים בכל!
ולא בגלל שאני נתיבותי

וזה נכון מה שאמרת שגם בארץ יש הבדלים, אם כי בסוף יש משהו אחיד, בעיניי עם צדדים יפים

הייתי ברכבלית בפעם הראשונה עם משפחתי לפני כמה חודשים, היה ממש יפה ונהנינו שם.

מרשים מאוד