ובכל זאת העולם השתגע

אלא אדרבה- הוא חזר להתנהלות שפעם היתה נורמלית.

במה דברים אמורים? לפני יותר משלושה וחצי חודשים פירסמתי כאן פוסט תחת הכותרת ''העולם השתגע'' בו שיתפתי תמונות של חצבים בשיא פריחתם בחודש יולי, כמעט חודשיים קודם לזמן הרגיל. (מצורף קישור).
היום בצהריים יצאתי לרכיבה אחרי יותר מחמישה שבועות שבהם גזרתי על עצמי ''עוצר יציאות'' עקב המצב, אך הרגשתי שאני לא יכול יותר וחייב בשביל בריאות הנפש והגוף לצאת לרכיבה משחררת. לא היו לי ציפיות לראות משהו מיוחד בדרכי, אך מסתבר שיש הפתעות לטובה- הפתעות יפות.
להפתעתי נתקלתי בדרכי בהרבה רקפות שהתחילו לפרוח במסלעות, וזאת למרות השלב המוקדם של העונה. הייתי בטוח שפריחה בשלב כה מוקדם היא תופעה לא רגילה שנובעת כנראה מאותם כמה פרקי גשם מוקדמים וחזקים שירדו השנה באיזור החל מאמצע ספטמבר ועד לאחר חציו השני של אוקטובר- תופעה שהפכה להיות נדירה באיזור בשנים האחרונות. (מבול בחציו הראשון של ספטמבר הוא דבר נדיר ביותר ללא ספק, אך גם גשמים באוקטובר ובמיוחד כמה פרקי גשם חזקים גם הם הפכו להיות דבר נדיר בשנים האחרונות).
אבל חבר שקצת מבין בבוטניקה אמר לי שלפי הספר פריחה של רקפות בנובמבר אינה נחשבת לתופעה חריגה, ואדרבה: בעבר פריחה של רקפות בחודש נובמבר היתה דבר נורמאלי בהחלט ולא נדיר, ולפעמים הפריחה מקדימה אף לחודש אוקטובר. אבל כ''ז קורה רק כאשר חודש אוקטובר מתנהג כחודש של סתיו עם מספר אירועי גשם. אבל בשנים האחרונות חודש אוקטובר הפך להיות חודש יבש בדר''כ, ולפעמים היובש ממשיך לתוך חודש נובמבר, ולכן לפגוש פריחת רקפות באמצע נובמבר הפכה להיות תופעה לא כ''כ מצויה בשנים האחרונות.
אבל השנה בגלל הגשמים בספטמבר- אוקטובר כאן באיזורינו חזרו הרקפות לפרוח בשלב מוקדם של העונה,- דבר שבעבר היה מצוי ולא נדיר. אז בקיצור- העולם לא השתגע אלא דוקא חזר למצב שפעם היה נורמאלי.
https://www.weather2day.co.il/forum/?p=453752

תראו את התמונה המצורפת. שמים לב? בתמונה אחת הרקפת פורחת קודם שהוציאה עלים. בתמונה השניה יש יציאת עלים וגם פריחה, אך אם תשימו לב היטב העלים והפרח אינם צמח אחד אלא גדולים משני מקומות שונים.
הפריחות המוקדמות מאופיינות בשתי צורות: או בפריחה של הרקפת ללא הוצאת עלים שמגיעה רק בשלב מאוחר יותר, או להיפך- הוצאת עלים ללא פריחה שמגיעה רק בשלב מאוחר יותר.

ככה נקראת פריחה שמופיעה לפני יציאת העלים. אופייני לפרחים שפורחים בסתיו כמו סתווניות, בן חצב סתווי וחלמונית.
ברקפת יש היסטרנטיות ויש כאלה שקודם יוצאים העלים ואז הפרח.

כבר בשלב הזה של העונה הפריחה משולבת בהוצאת עלים ופרחים בו זמנית, דבר שמגיע בד''כ בשלב מאוחר יותר של העונה.
אז כאמור- כמה פרקי הגשם המוקדמים והחזקים שירדו כאן השנה באיזור גרמו להקדמת הפריחה.
ראוי לציין שכנראה התופעה יחודית לאיזור זה בארץ (גוש דן והשרון), כי אין עדיין דיווחים על פריחת רקפות באיזורים אחרים בארץ, שם כנראה אין עדיין תנאים לפריחה עקב אי ירידת גשמים משמעותיים עד לשבוע זה.
ומאידך- פריחת רקפות כתוצאה משתילה יזומה מצויה בארץ כמעט בכל מקום ובכל עונות השנה. אך כאמור פריחה של רקפות הגודלות בר שכיחה רק בחודשי סתיו-החורף, ואינה מתחילה בדר''כ קודם שמתחילה ירידת גשמים שהיא הטריגר לגדילת הרקפות.

שמדברים בחודשים לועזיים מהנצרות ולא בחודש העברי שלנו היהודי תודה

אני דתי/חרדי בדיוק כמוך. אבל מה לעשות- עונות השנה תלויות בחודשי החמה ולא בחודשי הלבנה. הלוח העברי מבוסס על חודשי הלבנה, כך שלדוגמא- חודש מרחשוון שהוא כביכול החודש הראשון של החורף, השנה שהיא שנה מעוברת הוא היה עדיין חודש של סתיו ולא של חורף. לעומת זאת בשנה הבאה הוא יהיה חודש של חורף. לעומת זאת בלוח האזרחי שהוא מבוסס על שנת החמה, החודשים מותאמים לגמרי לעונות השנה באופן קבוע שאינו משתנה ואינו תלוי בעיבור השנה כמו בלוח העברי, ולכן בכל מה שקשור לתופעות עונתיות אנו נשתמש בשמות החודשים הלועזיים. (איני נכנס לנושא ההלכתי שאין זה המקום המתאים, אלא לנושא הפרקטי. ובכל מקרה לקחתי את הדברים לתשומת לב- יישר כח).

של יוליוס קיסר שלא היה נוצרי, כי זה היה לפני שהיו נוצרים

אבל מה שכנראה מפריע לו הוא השימוש בשמות החודשים הלועזיים שבחלקם הם קרויים בשמות של אלילים רומאיים. אבל כדאי לדעת שגם הלוח העברי אינו חף לגמרי מהתופעה, שהרי שמות החודשים העבריים מקורו הוא פרסי/ בבלי, ובין שאר החודשים יש את חודש תמוז שנקרא כן ע''ש האליל שכך היה שמו.

לוח השנה הלועזי בו משתמשים כיום (ולמעשה מהמאה ה-16) הוא לוח השנה הגריגוריאני שהנהיג האפיפיור גרגוריוס.
הוא אמנם מבוסס על הלוח היוליאני שהנהיגו הרומאים אך מדייק אותו.
הלוח הגריגוריאני מדויק הרבה יותר מהלוח העברי ופעם בשלוש-ארבע שנים צריך להוסיף לשנה יום אחד (29 בפברואר)
לעומתו הלוח העברי מבוסס הלבנה דורש תיקון של חודש שלם (אדר ב') אחת לשלוש ארבע שנים ובהכרח הוא הרבה פחות מדוייק למגינת ליבם של מעריציו.
הלוח המוסלמי כמו העברי מבוסס לבנה רק ששם לא טורחים לתקן וכך הרמאדן יכול לצאת בקיץ, בסתיו, בחורף ובאביב וזה בכלל סמטוכה.
תארו לכם שפסח היה יוצא פעם בשיא הקיץ ופעם בשיא החורף. הזיה.

לוח השנה הגריגוריאני הוא מבוסס חמה ולכן יש לו קשר ישיר למזג האוויר.
השמש שקובעת את אורך היום, זווית הקרינה, ובהשלכה גם את הטמפרטורה משפיעה ישירות על מזג האוויר.
היום הארוך בשנה תמיד יהיה ה-21 ביוני אבל יכול להיות בסיוון או תמוז בלוח העברי.
ללבנה השפעות אחרות על כדור הארץ (למשל גאות ושפל) אך לא במזג אויר.

חג המולד יכול לצאת בכל פעם בתחילת המולד, אחריו או באמצע החודש של הלבנה.
אז הכל תלוי במה משווים את הדיוק. אם מסתכלים על נושא העונות אז ברור שבלוח הלועזי מדוייק יותר, אבל זו לא חוכמה לבסס את כל לוח השנה על החמה ולהתעלם מהלבנה. לכן, בהקשר רחב יותר, שהחגים היהודיים יוצאים הן בזמן העונה שלהם (פסח-באביב) והן בזמן פר-לבנה (פסח-באמצע החודש) נראה שהלוח העברי דווקא יותר מדוייק.
אבל כל הטענות המופרכות שאני שומע כאן לפעמים שבגלל שיש שני אדרים יהיה כך וכך וכו' זה פשוט בורות.

ה''מולד'' שאתה מדבר עליו אינו של הירח אלא של מישהו אחר שנולד באותו היום, וד''ל.

התכוונתי שכל חג שלהם, הפסחא וכו' יכול לצאת בזמן שונה ביחס למהלך הלבנה.

קורה השנה שהחודש האחרון היה עם מיעוט גשמים אבל אדר שני יפצה על זה

בודהה יהיה בעניין.
קשה לדעת אצלו.

שמי התכלת עם עננים לבנים מזכירים את צבעי הדגל. לילה טוב !

תודה על ההתכתבות המרתקת