קרוב לוודאי שלא

כדור הארץ יהיה אז במרחק המקסימלי מהשמש, כ-152,100,000 ק"מ (ליתר דיוק, 151,099,968 ק"מ). מכאן והלאה כדור הארץ יתחיל להתקרב בהדרגה אל השמש עד לנקודת הפהריליון, ב-4 בינואר 2025. בנקודה זו כדור הארץ יהיה במרחק של כ-147,100,000 ק"מ.
לכך מספר השפעות: בקיץ הצפוני, כשכדור הארץ רחוק מהשמש, תנועת כדור הארץ איטית יחסית, ולכן בחצי הכדור הצפוני הקיץ האסטרונומי (מהיום הארוך בשנה ועד יום השיוויון) ארוך יחסית ונמשך כמעט 94 ימים, כמעט 5 ימים יותר מהחורף האסטרונומי.
בנוסף, חצי הכדור הצפוני זוכה ליותר קרינת שמש מחצי הכדור הדרומי. בממוצע שנתי, ישראל זוכה לכ-12:10 דקות של קרינת שמש, כמעט 5 דקות יותר מאשר בסידני שבאוסטרליה, שנמצאת במרחק דומה מקו המשווה.
התאריך של האפיליון אינו קבוע, ובטווח הרחוק הוא יתרחש בתאריכים מאוחרים יותר. בעוד 1000 שנים האפיליון יתרחש בשלהי חודש יולי, והקיץ האסטרונומי בחצי הכדור הצפוני יתארך בכ-6 שעות. בעוד כ-10,000 שנים האפיליון יתרחש בחורף הצפוני, ואז הקיץ יהיה קצר מהחורף.
עם זאת, דווקא בשנה הבאה, האפיליון יקדים והקיץ יתקצר בכ-15 דקות, בעיקר בשל השפעת כוח המשיכה של הירח על תנועת כדור הארץ.

השמש נעלמה מתחת לאופק ב19:54

סידני וכל החוף המזרחי מקבלים גשמים המגיעים ממזרח וזה מודל שונה מים תיכוני שבו הגשמים מגיעים ממערב

איזור הלבנט, ובמיוחד ישראל, מייצג מקרה קיצוני של סוג אקלים זה, בכך שבמשך 3 חודשים (יוני-אוגוסט) ממוצע הגשמים הוא אפסי. ברוב האיזורים בעלי אקלים ים תיכוני יורדים גשמי קייץ משמעותיים. הדבר נובע מכך שהרמה האזורית בשכבות הגבוהות נשארת יציבה מעל איזורינו ולא מאפשרת התפתחות ענני גשם.
עם זאת, ייתכן שבעקבות ההתחממות הגלובלית והשפעתה על זרמי הרוחות, תיהיה בעתיד עליה בכמות הגשמים בקיץ ממקורות טרופיים, מהים הערבי ומים סוף.

https://www.ynet.co.il/news/article/hkneyzsa3

שום דבר לא וודאי, גם המשפט הזה!

באזורנו