בעיקר לאורך החוף

במילים אחרות, התחזית מעבר לכמה ימים מתבדרת/ מתפזרת בצורה משמעותית. אי לכך, ובלי לפגוע באף מטאורולוג, ניתן לומר שמטאורולוגיה איננה מדע אלא בידור.

במיוחד באזורים ועונות מסוימים.

אני מבין מעט מאוד אבל להבנתי המגבלה היא לא באיסוף המידע וגם לא בעיבוד שלו(כי כבר מזמן משתמשים במחשבי על) אלא בניתוח שלו.
לכן אולי אפשר לתלות תקווה במהפכה של Machine learning שהתחילה בתחום הזה והופכת ליותר דומיננטית.
מסקרן לראות אם ומתי יגיעו למודל חיזוי חדש לגמרי שאין בו אף התערבות אנושית באף שלב. כלומר משהו שמלכתחילה נבנה מהיסוד על ידי AI ולאחר מכן מתוחזק ומשופר אוטונומית.
אם תרצו, AlphaZero של חיזוי מזג אוויר.

ועננות גבוהה

בינתיים לא נראה שיהיה מתישהו בקרוב משהו...
סתיו שחון ביותר עד כה, רק הטמפרטורות התחילו להיות נורמליות.

אומנם השירות המטאורולוגי לא מצא קשר מובהק בין גשמי אוקטובר לגשמי העונה כולה, אך המבוגרים שבינינו אולי זוכרים שחורף 1991/2 הגיע אחרי חודש אוקטובר יבש כמעט לגמרי.

אם זרם הסילון נמצא מעלינו , למה אנחנו רואים סתיו כזה יבש? ובנוסף אם הסתיו יבש אז יש יותר סיכוי שהחורף יגיע ״בבת אחת״ עם הרבה מערכות גשם ?

לעיתים הסילון עצמו פעיל
קורה פעמיים שלוש בשנה אצלנו

נכון לעכשיו

בזרם הסילון הסובטרופי הפרשי הטמפרטורה לא גדולים בדרך כלל והוא עובר מעל מדבריות. לכן, הוא לא מלווה בשקע חזיתי בקרקע, ובמקרים רבים גם לא בעננות ובגשם. רק לפעמים הוא יכול להחדיר לחות בשכבות הגבוהות מכיוון אפריקה הטרופית ולהוריד גשם בישראל.
זרם הסילון הפולרי, שנוצר ממפגש בין אוויר פולרי קר מצפון לאוויר חם מדרום, הוא זה שמלווה בשקע חזיתי בקרקע.

כדי לקבל שנה גשומה אנחנו צריכים שזרם הסילון יעבור מדרום לישראל, וככל שמיקומו יהיה דרומי יותר כך גדל הסיכוי לשנה גשומה.