רשמית...

בוקר טוב!
נתחיל בחדשות הפחות טובות - דצמבר עם פתיחה חלשה, האזורים "הגשומים ביותר" לחודש זה הם בין הכרמל לנצרת ואזור נהריה (סביב 10-12 מ"מ) גשמים שירדו בכמה גלים קצרים בשבוע הראשון של חודש זה.

כאשר אנו מביטים קדימה, עושה רושם שמסתמן שינוי ומעבר בין מזג אוויר יבש ומתון למזג אוויר קר ורטוב החל מאמצע דצמבר. על רגל אחת - שני אירועים לפנינו:
1. מסוף השבוע הקרוב, גשם מהשפעת אפיקיות מתונה באזורנו, מקורה מצפון לים השחור, אי יציבות בשכבות הגבוהות, אפשרות להתפתחות ענני גשם מיום חמישי והלאה, נעדכן בהמשך האירוע הזה עדיין מתבשל.
2. שקע רום מנותק (?) בדקדה האחרונה של דצמבר. אוויר קר מסתובב באזורנו ויגרום לאי יציבות מוגברת ובהתאם למזג אוויר פעיל יותר עם גשמים נרחבים יותר ואולי גם עוצמות גבוהות יותר. לקחת בערבון מוגבל בשל הטווח הרחוק יחסית.

סיכום:
בהתאם לכך אנו צופים מגמת התקררות ועליה בהיקף כמויות המשקעים בארץ עד לסוף חודש זה.

*נזכיר כי התחזית המעודכנת לחודש זה (מצורפת) צופה שבדצמבר 2024 תהיה באזור ישראל כמות משקעים הנמוכה מהממוצע אך יש לזכור כי מדובר בתחזית הסתברותית בלבד, מהלך אחד או שניים בחודש זה עשויים לשנות את התמונה.

גורנישט מיט גורנישט

יעני שום כלום

ובאופן לא הכי מפתיע כל הרשימה הזו כוללת חורפי לה ניניה וגם הנוכחי. בהשוואה לעונת המשקעים 2022-2023 המצב הנוכחי שלנו (7 בדצמבר) קצת פחות טוב מהמצב בסוף דצמבר 2022, כאשר מתחשבים באחוז המשקעים מהממוצע, ויש לנו עוד שבוע לפחות (כנראה 10 ימים) ללא משקעים או מעט מאוד משקעים.

הבעיה היא שינואר 2018 וינואר 2000 היו בין חודשי הינואר הכי גשומים אי פעם, כך ש2 העונות הללו למרות הפתיחה הגרועה הצליחו להינצל מבצורת. זה לא היה המקרה ב1999. בשנות ה90 היה מספר נוסף של עונו שסיימו את חודש דצמבר עם פחות מ100 מ"מ בירושלים, ביניהן: שנת 1997 (ניטרלי שלילי סף הלה ניניה), שנת 1994 (ניטרלי), והפתיח הכי זוועתי עם 20 מ"מ בירושלים בסוף דצמבר שנת 1991 (ניטרלי). בכוונה ירושלים כי הנתונים נגישים לי.
בשנות ה80 היו עוד 3 עונות עם פחות מ100 מ"מ גשם בסוף דצמבר בירושלים: 1986 (ניטרלי שלילי), 1984 (לה ניניה), 1982 (ניטרלי).

סה"כ ציינתי 10 חורפים, 11 כולל הנוכחי, וכולם חורפי לה ניניה או ניטרלי שלילי או פשוט ניטרלי, העיקר לא אל ניניו. סטטיסטיקה לא רע. רבים מבין החורפים הללו יסתיימו כשנים שחונות ,בסקלה של פעם בעשור, העונות הכי גרועות באותו העשור.

בכל אופן, האופציה לגל קור ירדה מהפרק. כן תהיה ירידה בטמפרטורה, ומצפון מזרח לנו יהיה קר מאוד (12 מעלות פחות מהממוצע לתקופה), אפילו עדיף כך. זה טוב לנו כי זה יקרר את הים השחור מצפון לנו אך לא את הים התיכון ממערב לנו. היה סיכוי נמוך לגשם בכל מקרה, בעיקר משהו משמעותי. עדיף במצבנו ימים חמים שטמפרטורת הים תשחק איזשהו תפקיד בהמשך העונה מאשר לקרר את הים שיגדיל את הסיכוי לנחיתה רכה של מערכת קרה (בסגנון חורפים יבשים וקרים כמו 2008, 1973, 1989).

יש מצב שדצמבר הנוכחי יסתיים כיבש ביותר אי פעם בחלק מהתחנות, הוא צריך לשרוד רק עוד שבועיים במצב הנוכחי. אתגר קשה, והכי סביר שהוא יסתיים כיבש כמו 2017, ולא משהו שובר שיאים.

נכון?

ב1999, 1963, 1960, וב1951 ירדו פחות מ250 מ"מ. באופן מקרי, מאז קום המדינה לא היית שנה אחת שהסתיימה בירושלים עם 250 עד 300 מ"מ. אז יש לנו מטרה לעונה הקרובה.... סתם אני צוחק אנחנו שואפים גבוה יותר.

התחנה בירושלים היא מדד טוב מכיוון ש:
1) - התחנה קיימת שנים רבות וכמות המידע שיש לנו ממנה היא מספקת ביותר.
2)- רוב מרכז וצפון הארץ הן תחנות שנעות סביב הממוצע של תל אביב - ירושלים, 550 מ"מ בערך. כמות השטח שיש בו תחנות של 700 מ"מ ומעלה או 400 מ"מ ומטה הוא מצומצם משמעותית מהשטח שנמצא בין הערכים הללו. תחשוב שהתחנה בהר כנען היא בגובה של 930 מטר בגליל העליון וגם אצלה הממוצע השנתי בקושי עובר את ה700 (הוא גם היה פחות מ700 מ"מ לפני השנים הגשומות האחרונות).
3) - במבט ארצי, שאין לי מספיק נתונים, עדיף להסתכל על תחנת ביניים בין מזרח למערב. אני יודע שירושלים זה לא קרוב לחוף, אבל זה גם לא רמת הגולן שהיא 50 ק"מ פנימה בצידה המערבי בנוסף לרכסי הרים של הגליל והרי הלבנון שמפרידים אותה מהים.

הוא התחיל גרוע ביותר, יבש בצורה קיצונית, גשמים סדירים שהתתילו אחרי חנוכה במחצית השנייה של דצמבר. ( היו אפיקי ים סוף)
בסופו של דבר דצמבר סיים כגשום מאוד.
ינואר היה פחות.
פברואר מרץ היו מטורפים.
וחורף של 140% ומעלה בתפרוסת ארצית.
גם חורף 2011-2012 התחיל צולע מאוד וסיים כגשום מאוד.
עם גל קור קיצוני בלתי נגמר בינואר 2012 ומספר ארועי שלג בהרי הצפון הגבוהים בינואר פברואר ומרץ. היה שלג משמעותי בתחילת מרץ בירושלים.

תחושה שלי היא שהוורטקס חזק מאוד בשנה זו ולכן הוא “ממגנט“ את המערכות הקרות לקווים הצפוניים בכדור ( כמעין אפקט דו השקע) מתישהו זה ישתחרר ומערכות קרות ירדו גם לקווים דרומיים בין אם אפיקים או שקעים מנותקים.
אגב, צבירת הקור בקרקע בקווים הצפוניים עם וורטקס חזק, זה פוטנציאל למערכות קרות מאוד בהמשך החורף גם לקווים דרומיים. היו שנים...

כך שההשוואה לא כל כך במקומה.
הסינופטיקה הפעם שונה לחלוטין, ואין צפי לשום דבר בטווח הנראה לעין. אין לפסול מהפך בעשרת השלישית, אבל עד אז כנראה שנמשיך להתבאס.

הבעיה היא שכרגע הוא חזק מדי, ושהוא חזק מדי הוא מעיף איזה שלוחה מזרחית לנו ומשטח הכל. הרמה כל כך עוצמתית שהיא פשוט נמתחת מהאוקיינוס האטלנטי עד הרי הקווקז ומונעת מכל מערכת משמעותית לחצות דרומה. מזכיר את פברואר 2020 שהאפיק הקר גירד אותנו מצפון מזרח ושקע עמוק מאוד נכנס לבריטניה. הורטקס כרגע הוא מעל עשרת האחוזונים העליונים, זאת אומרת, הוא יותר עוצמתי מ9 מתוך 10 הוורטקסים בחורפים שונים ביחס לאותו תאריך. הוא לא יוכל להישאר בטווח ערכים הזה לזמן רב והוא צפוי להתחלש משמעותית, אך זה לא נראה שהוא נופל לכיוון הצד הקיצוני השני ואין צפי להתפצלות מלאה (קריעת הוורטקס בקוטב) או הסחה של הוורטקס (מעל 0 מעלות בקוטב אך מקור הקור המרכזי לא מתצל אלא מוסח). אני לא נותן משקל רב לוורטקס העונה כי וורטקס חזק לעונה שהיא לה ניניה זה לא המצב הטבעי והנפוץ.

אגירת אוויר קר בקוטב לא רלוונטית לנו כל כך. זה לא משנה לאקלים במדינת ישראל אם יש מינוס 45 ב500 מ"ב בקוטב או מינוס 50. תנאי הקור למערכת שלג משמעותית בישראל שקולים לטמפרטורה הממוצעת בקו 50 צפון. ההפך, לפעמים שיש עודף אוויר קר הוא מפספס אותנו או לא נוחת כמו שצריך, או בכלל מתקפל מלכתחילה לכיוון מרכז ועמרב אירופה דרך מסלול יבשתי.

בכל אופן, אם כי המצב שלנו באמת היה לא טוב בסוף דצמבר 2011, הוא עדיין היה משמעותית יותר טוב מעכשיו (הייתי אומר 30% הבדל מהממוצע). עונת 2011-2012 היית נחמדה, אך בשנים האחרונות קיבלנו הרבה עונות טובות יותר: 2019, 2020, 2024. עונות 2012 ו2013 הן ברמה של עונת 2021-2022. עונה גשומה במעט מהממוצע, מגרדים מלמעלה את ההגדרה של 110% בממוצע ארצי.

כרגע כמו שזה נראה, טווח הימורים סביר לעונה הנוכחית הוא בין 50% ל110%, ועוד הייתי נדיב והתלבטי אם לכתוב 105 או 100. במבט חפיף במפה של השמ"ט ביחס לממוצע לתקופה, ממש שנכנסים אליה בלחיצה אחת בלי לעשות זום-אין, לאחר מיצוע התחנות שאני רואה אנחנו בפחות מ30% מהממוצע לתקופה בצפון הנגב מדבר יהודה ודרום מישור החוף, 45% במרכז הארץ, ו40% בצפון. בסוף דצמבר 2011 היינו ב90% במעל לשליש משטח הארץ מצפון לנגב ובשליש השני ב70%. למען האמת זה יותר משלישים. וכל הנתונים הללו לא כוללים את ה9 ימים הבאים, אם כי יש סימני גשם, אך סביר שהם רק יצמצמו את החוסר של ה9 ימים הקרובים.

ימים יגידו...

החוסר של 2022-23 והממוצע לא ייפגע, אבל הכיוון שהעונה הזאת לוקחת הוא גרוע, ונראה שנצטרך עוד שנה גשומה מאוד בעשור הזה כדי שהממוצעים לא ייפגעו.
אני יודע שחורף 2022-23 לא היה זוועתי בהיבט ארצי, אבל במחוזותיי כן. מעט מאוד שנים הסתיימו כאן בטווח ה 400-450 מ"מ או למטה מזה.