הכותרת הזו יכולה לעצבן כמה אנשים, במיוחד אלו אשר עובדים עם דף מסרים לפיו חובה לציין את שינויי האקלים/משבר האקלים בכל אייטם הקשור למזג האוויר. יהיה קל מאוד לקחת כל אירוע קיצון ולקשר אותו לשינויי האקלים, אבל זה לא בהכרח נכון.
השיטה עובדת כך: מפעילים לחץ על – משפיענים, אנשי מקצוע, עיתונאים, חזאים ויתר הגורמים המעורבים בתחום, לרוב מועבר המסר בצורה פסיכולוגית זולה שנועדה לתקוף את מי שלא מיישר קו עם המסר שכל אירוע כזה קשור למשבר האקלים.
"מכחישי אקלים" הם יכנו אתכם ברגע שרק תעזו להגיד שאירוע כזה או אחר אינו בהכרח מייצג את משבר האקלים.
בואו נעשה סדר, נכחיש קצת, נקבל קצת, בלי הפחדות, בלי טריקים ובלי שטיקים.
העיירה לייטון שבקנדה, כפי שצולמה מהאוויר לאחר השריפה שהתרחשה בגל החום האחרון. צילום: Darryl Dyck, התקשורת הקנדית.
ההבדל בין מזג אוויר לאקלים
אם רוצים להבין במשפט אחד מהו ההבדל בין מזג אוויר לאקלים, אפשר להשתמש באמירה המיוחסת למארק טווין:
"האקלים הוא מה שאתה מצפה לו; מזג האוויר הוא מה שאתה מקבל".
אקלים הוא ממוצע מזג האוויר – לדוגמא, הטמפרטורה הממוצעת בחרמון במהלך חודש ינואר, טמפרטורת מי הים התיכון במהלך חודש אוגוסט או כמה סופות הוריקן יש באוקיינוס האטלנטי בעונה. עם זאת, בכל שנה עשוי להיות קר או חם יותר בחרמון וגם פחות או יותר סופות הוריקן באוקיינוס האטלנטי.
שינוי זה לא ישפיע על הממוצע אלא אם בכמה שנים ברציפות התרחשו אירועים דומים.
בדרך כלל, כאשר מתייחסים לממוצע האקלים עושים זאת לתקופה של 30 השנים האחרונות או שלושה עשורים, למשל, 1981-2010, הממוצע שהיה נהוג עד לאחרונה והתחלף בממוצע החדש 1991-2020. תקופה זו משמשת להגדרת האקלים הנוכחי.
גל חום חסר תקדים בקנדה
נחזור רגע לדיווח המסקרן מקנדה, בימים האחרונים של חודש יוני 2021 פקד גל חום את מערב ארה"ב וקנדה.
את עיקר תשומת הלב של גל החום הזה תפסה לייטון עיירה קטנה ונידחת בקנדה בגובה של 200 מ' מעל פני הים, המוקפת בין הרים וממוקמת כ-250 ק"מ צפון מזרחית לונקובר.
ודאי ראיתם את הגרפיקה שפרסמנו שצועקת 49.6° מעלות בלייטון שהפכה בין לילה לעיירה מפורסמת במובן פחות אטרקטיבי. ובכן, זה אכן חדשות מרעישות בשל חריגות החום הכללית שהייתה באיזור הזה שנגרמה כתוצאה מתופעה שנקראת "כיפת חום". תופעה זו מתרחשת כאשר זרם הסילון מצפין במהלך חודשי הקיץ ומאפשר לרמה חזקה וסטטית "להינעל" בין שוליו, המצב הזה משתחרר בדרך כלל תוך כמה ימים, עד שזה קורה הוא מבעיר את השטח. נרחיב על תופעת "כיפת החום" במאמר נפרד בהזדמנות.
המחשה של תופעת "כיפת חום". רמה ברומטרית סטטית לכודה ע"י זרם הסילון.
הקשר בין המדידה בלייטון לשינויי האקלים
תציצו חזרה בפסקה השניה במאמר, נזכיר לכם? אקלים הוא ממוצע מזג אוויר שנקבע על בסיס תקופה מסויימת.
עלינו להיות זהירים בכל הנוגע לקשירת אירועי מזג אוויר יוצאי דופן לשינויי האקלים, אם נמשיך לעשות זאת נוביל לתפיסות מוטעות ומדע גרוע. עם זאת, צריך לזכור כי בעתיד אירוע זה יכלל בממוצע האקלים של העשור הבא, אז נוכל לדעת יותר כמה גל חום זה היה חריג ועד כמה הוא משפיע על ממוצע האקלים - מזג האוויר לו אנו מצפים.
שיאי טמפרטורה נשברים מדי יום, למה זה קורה?
בואו ניקח את לייטון לדוגמא. העיירה הקטנה מונה אוכלוסיה של 249 בני אדם (נכון להיום). כאשר מדווח על טמפרטורה שוברת שיאים במקום מסויים כנראה שלא ידווחו לכם על הפרטים הקטנים והפחות עסיסיים – העיירה שוכנת בין הרים, מצפון לקו הרוחב 50°, היא מפותחת יחסית, עם כבישים ובתים ולרוב במהלך גלי חום היא נחשבת למקום הכי חם בקנדה.
למה חשוב להדגיש את כל זה?
ובכן, מבנה האיזור הוא בחשיבות עליונה אם אנחנו רוצים להבין יותר את פשר השיא שנמדד.
במקרה הבוחן הזה, סביבתה של העיירה משפיעה מאוד על מזג האוויר בה, במיוחד בימי הקיץ החמים. ההרים מצפון לעיירה מונעים מאוויר קר יותר לחדור לאיזור בחורף. בקיץ הרוח גולשת מההרים ומתחממת מעצם גלישתה במדרון ומחממת עוד יותר את העמק בו שוכנת העיירה. אם נצרף את תופעת החום העירוני, לא פלא שקיבלנו שיא חדש.
הצפות, שיטפונות וגלי חום
בהזדמנות זו חשוב להדגיש כי שיטפונות, גלי חום והצפות תמיד היו כאן, זה לא דבר חדש. אירועי הצפות בקו החוף של ישראל גברו בשנים האחרונות, רובם נגרמים בשל תכסית אטומה של אספלט, בטון ובנייה עירונית מואצת שהתרחשה בשנים האחרונות שלא הותירו מקום למים לחלחל כראוי לאדמה. מבחינת החום, תופעה בשם "אי חום עירוני", הופעתה של טמפרטורה גבוהה יותר בפני השטח באיזורים הבנויים לעומת הטמפרטורה בשטח פתוח סמוך לאותו איזור. גם בתחום זה אפשר לפעול על מנת להפחית את השפעת התופעה על ידי גינות ונטיעת עצים במרכזי הערים, במיוחד לצידי כבישי אספלט ובין בניינים. מעבר לתרומת החמצן לסביבה, עצים מפחיתים את עומס החום בימי הקיץ החמים.
מה בכל זאת עם שינויי האקלים?
על מנת לנהל דיון ענייני ומלמד, כדאי שנפסיק להאשים אירועי מזג אוויר בודדים בשינויי האקלים.
זה לא בהכרח משנה כמה נכתוב ונזכיר את שינויי האקלים/משבר האקלים מאחורי מקלדת ומסכים, משנה אם נפעל אחרת בהרבה תחומים, גם כפרט. לזהם פחות, לצרוך חכם, להשתמש באנרגיות מתחדשות, לא לנסוע ברכב שלא לצורך, לאסוף אחריכם את האשפה, להפריד פסולת למחזור, להשתמש במכשירי חשמל בעלי דירוג אנרגיה גבוה, אם אתם משפיענים – דווחו יותר לגבי מה צריך לעשות והימנעו מכותרות המבעיתות שרק זורעות פחד בציבור שממילא חושב שאין לו מה לעשות בעניין, בקרו את הגופים האחראים על השינוי והניעו את האנשים בעמדות המפתח האמיתיות לפעולה, כך יחול השינוי האמיתי.
המשיכו לעקוב אחרינו כאן באתר, בדף הפייסבוק, בטוויטר או להירשם לערוץ היוטיוב לקבלת עדכונים שוטפים על מזג האוויר.
פורסם לראשונה בתאריך 03/07/2021, כל הזכויות שמורות. אין להעתיק, לפרסם או לעשות כל שימוש אחר במאמר ללא אישור מפורש
אפשר לקבל ממני עדכונים שוטפים בערוץ הטלגרם שלי: לחצו כאן למעקב