שנה שעברה שהיה חורף הפוך טענו אחרת

השנה הוורטקס הפולארי מאוד חלש ואפילו התפרק פעמיים וכתוצאה מכך קווי רוחב 40 עד 60 צפון חווים את אחד החורפים הקשים שידענו הרבה מאוד זמן (אולי מ2010, 2011). זאת כתוצאה ממיקום הרמה בצפון מערב רוסיה שדחפה אוויר קר מהקוטב החוצה ולא נתנה לו להתפתח כמו שצריך (חוץ מנובמבר אין לי מושג מה הלך שם). שנה שעברה היה פשוט הפוך, וורטקס פולארי חלש בסוף הסתיו ואז וורטקס שובר שיאיים מבחינת עוצמה למשך כל החורף. תמונה 1 יש לך את עוצמת הוורטקסים של 2 החורפים השונים.

אין צורך להסביר שגם שנה שעברה כיסוי הקרח היה בתחתית. כמובן שאנחנו לא בונים סטטיסטיקה על חורף בודד, אך בכלל השנים האחרונות כיסוי הקרח-שלג היה נמוך והוורטקס הפולארי היה חזק מהרגיל. תמונה 2 מתארת את גודל הao הממוצע עבור העשורים האחרונים. מהבחינה הזאת אפשר להגיע למסקנה הפוכה, הקרח קטן, והוורטקס מתחזק. שנה שעברה אנשים טענו זאת. כיסוי שלג נמוך גורם לכך שרוב האוויר הקר נשאר קרוב לכיסוי הקרח-שלג (נדחת ירידת אוויר קר לאיפה שאין שלג או קרח), וכתוצאה מכך זרם הגולף מתחזק כדי לא להדרים אפיקים למערב אירופה וארה"ב. סוג של מנגנון הגנה כחלק משמירת היציבות של העולם. אז כן יש גם טענה מדעית לתיאוריה הזאת.

מצד שני גם הטענה המדעית לכיוון הנגדי נשמעת הגיונית: פחות קרח ושלג, קרינת השמש נבלעת יותר ולכן יש התחממות מואצת בקטבים וכתוצאה מכך וורטקס פולארי חלש עם חשש להתפרקות.
ראה מספר תמונה 3 בפוסט השני שלי כאן:
https://www.weather2day.co.il/forum?p=338071

אז יש לנו 2 טענות מנוגדת שאת שניהם אפשר לבסס מדעית. אם כי ההסבר המדעי של השני, מה שאתה טענת, חזק יותר לטעמי. התוצאות של השנים האחרונות מצביעות דווקא הפוך.
אם כבר אתה קורא מאמרים בתחום, תסתכל כמה הגרפים רועשים. אתה תשים לב מהר מאוד שלעומת תחומים אחרים אין לך מספיק מידע חד משמעי לבסס עליו מסקנה, אלא לרוב ביסוס המסקנה היא על מגמה שלא רחוקה כלל מתוצאה של רעש או סטייה רנדומלית.

לסוף החודש- תחילת מרץ יש פוטנציאל רב. זה נראה שרמה חזקה מאוד הולכת להתמקם על כלל מערב אירופה ושקעים עמוקים בצפון מערב רוסיה. נקווה שיתגשם. זוהי תצורה עדיפה בהרבה לאירועי קיצון מאשר מה שיש לנו כרגע.