אני מכיר מישהו מEdmonton שחווה שלג ב10 מעלות

יש גם דיווחים רשמיים על שלג ב9.5 מעלות בשדה התעופה של ניו יורק. אירועים אלה התרחשו תחת תנאים דומים למה שהיה בגלבוע, אך כמובן קיצוניים יותר. שילוב בין יובש חריג עם נקודת טל שלילית. מבחינה תאורטית, תחת הנחה של לחות יחסית העומדת על אחוז בודד, הטמפרטורה הכי גבוהה שתאפשר לירידת שלג היא כ10 וחצי מעלות*. האירועים מסוג זה הם קצרצרים, ומיד לאחר התרחשותם או שהטמפרטורה יורדת מתחת לאפס או שהטמפרטורה נישארת בערכה והשלג מפסיק. השיא העולמי של שינוי הטמפרטורה הכי משמעותי עומד על 27 מעלות ב2 דקות בדרום דקוטה. ישנן חריגות דרסטיות שיכולות להתרחש. לא הייתי בונה על זה.
לעומת הגלבוע, בEdmonton יש אקלים יבשתי אמיתי. העיר רחוקה באיזה אלף קילומטרים מאוקיינוס כלשהו. בצפון אמריקה, לעומת אזורים במרכז אסיה, יש שילוב בין מרחק מהים יחד עם זרימות אוויר משמעותיות. במרכז אסיה אם כי המרחק ממקור המים גדול יותר מצפון אמריקה, התנאים יותר יציבים עקב כך שהמרחק גדול מדי ומונע יצירת הפרשי לחצים דרסטיים וזרימות אוויר חריגות.

בקשר לשבוע שעבר, הטמפרטורה בשכבות הנמוכות היית מאוד קיצונית, אך הסנכרון עם עובי השכבה והטמפרטורה בשכבות העליונות הרס הכל. אם הסנכרון היה טוב הטמפרטורה בשכבות הנמוכות היית מתונה יותר, אך בכל אופן עקב ההקצנה בשאר הפרמטרים העננות המפותחת היית מאפשרת טמפרטורות קרקע נמוכה יותר. שבוע שעבר היה רצף נדיר של מינוס 3 ב850 מ"ב שנמשך כ36 שעות. הטמפרטורה הזו נמוכה במעלה עד מעלה וחצי ממה שהיה בשיא באלפיס ונמשכה יותר מיממה. לוקאלית כן היו חריגות. למשל, בצמח הם היו רחוקים ב0.3 מעלות מהשיא של כל הזמנים עבור חודש מרץ, או באוניברסיטת חיפה שם נמדדו 2.7 מעלות (מעלה וחצי מהשיא) ב18:10. התמונות של היערמות השלג באריאל היו מרשימות, ועם קצת יותר מזל העננות המפותחות הזאת היית יכולה לעבור בירושלים. המודלים המקומיים מבצעים אי דיוקים ברמה הזאת כל הזמן. בסופו של דבר היה גם סנכרון גרוע עם הבריחה של הקור. מיד לאחר צאת המערכת השמיים לא הספיקו להתבהר. עננות הגיע מהים שהרסה את הסיכוי לאפקט אינוורסיה משמעותי. עלו לפה סרטונים של שלג מרום 470 מטר. השלג היה נקי וממש לא גבמ"ש גבולי שבקושי רואים עם תנאי תאורה אידיאלים. ראיתי גם דיווחים על פתיתים במורדות הגולן/גליל באזור עמק החולה. דרך אגב, אספתי נתונים מדויקים רק עבור חלק מצומצם מהתחנות. יכול להיות שיש תחנות שכן שברו שיאיים רשמיים.

פסקה חשובה בנושא:
"If the temperature does rise above freezing, there is there are no parameters with which the type of precipitation can be determined for certainty. All that we can then predict is the probability that snow will actually fall. This can be done using the results of Häggmark and Ivarsson (1997), only corrected to use the frozen-bulb and not the wet-bulb temperature."

נלקח מScienebits.

אני מצרף שני גרפים מהמאמר היפני. הגרף הראשון מציג את שלושת המשקעים האפשריים (הסמלים של העיגול והאיקס) כפונקציה של הטמפרטורה (הציר האופקי) והלחות היחסית (הציר האנכי). הגרף השני הוא בעצם טבלה שמציגה את מספר הפעמים שירד שלג מתוך מספר ניסיונות, למשל 4 פעמים ירד שלג מתוך 4 פעמים של משקעים בתנאים אלו יסומן כ4/4. גם כאן הצירים הם טמפרטורה ולחות יחסית.


* Matsuo, T., Sasyo, Y.: 1981, ‘Non-Melting Phenomena of Snowflakes Observed in Sub saturated Air below Freezing Level