שלג בגלבוע בסוף מרץ זה נס בפני עצמו.

השלג אתמול ירד בטמפ 3.6 מעלות . לפני כניסת הענן הטמפ היה 5.8 וירד בחדות בזמן מעבר הענן . אם היה יורד ב 8 מעלות זה היה ממש נס

הסרטון מצולם בגובה 480 מטר לערך , עד גובה 380 בערך ירד גמב"ש גם אם זה לא ב8 מ"צ עדיין ארוע נדיר ביותר .

שלג אך לא היה כזה גשם רציני באותו הזמן הטמפ' היתה גבולית מאוד אבל אחרת היתי רוקד מהאדמה עד השמיים עוד קצת וזה היה מגיע לאן שצריך קיצר מתישהו המזל יצא לפועל

יש גם דיווחים רשמיים על שלג ב9.5 מעלות בשדה התעופה של ניו יורק. אירועים אלה התרחשו תחת תנאים דומים למה שהיה בגלבוע, אך כמובן קיצוניים יותר. שילוב בין יובש חריג עם נקודת טל שלילית. מבחינה תאורטית, תחת הנחה של לחות יחסית העומדת על אחוז בודד, הטמפרטורה הכי גבוהה שתאפשר לירידת שלג היא כ10 וחצי מעלות*. האירועים מסוג זה הם קצרצרים, ומיד לאחר התרחשותם או שהטמפרטורה יורדת מתחת לאפס או שהטמפרטורה נישארת בערכה והשלג מפסיק. השיא העולמי של שינוי הטמפרטורה הכי משמעותי עומד על 27 מעלות ב2 דקות בדרום דקוטה. ישנן חריגות דרסטיות שיכולות להתרחש. לא הייתי בונה על זה.
לעומת הגלבוע, בEdmonton יש אקלים יבשתי אמיתי. העיר רחוקה באיזה אלף קילומטרים מאוקיינוס כלשהו. בצפון אמריקה, לעומת אזורים במרכז אסיה, יש שילוב בין מרחק מהים יחד עם זרימות אוויר משמעותיות. במרכז אסיה אם כי המרחק ממקור המים גדול יותר מצפון אמריקה, התנאים יותר יציבים עקב כך שהמרחק גדול מדי ומונע יצירת הפרשי לחצים דרסטיים וזרימות אוויר חריגות.

בקשר לשבוע שעבר, הטמפרטורה בשכבות הנמוכות היית מאוד קיצונית, אך הסנכרון עם עובי השכבה והטמפרטורה בשכבות העליונות הרס הכל. אם הסנכרון היה טוב הטמפרטורה בשכבות הנמוכות היית מתונה יותר, אך בכל אופן עקב ההקצנה בשאר הפרמטרים העננות המפותחת היית מאפשרת טמפרטורות קרקע נמוכה יותר. שבוע שעבר היה רצף נדיר של מינוס 3 ב850 מ"ב שנמשך כ36 שעות. הטמפרטורה הזו נמוכה במעלה עד מעלה וחצי ממה שהיה בשיא באלפיס ונמשכה יותר מיממה. לוקאלית כן היו חריגות. למשל, בצמח הם היו רחוקים ב0.3 מעלות מהשיא של כל הזמנים עבור חודש מרץ, או באוניברסיטת חיפה שם נמדדו 2.7 מעלות (מעלה וחצי מהשיא) ב18:10. התמונות של היערמות השלג באריאל היו מרשימות, ועם קצת יותר מזל העננות המפותחות הזאת היית יכולה לעבור בירושלים. המודלים המקומיים מבצעים אי דיוקים ברמה הזאת כל הזמן. בסופו של דבר היה גם סנכרון גרוע עם הבריחה של הקור. מיד לאחר צאת המערכת השמיים לא הספיקו להתבהר. עננות הגיע מהים שהרסה את הסיכוי לאפקט אינוורסיה משמעותי. עלו לפה סרטונים של שלג מרום 470 מטר. השלג היה נקי וממש לא גבמ"ש גבולי שבקושי רואים עם תנאי תאורה אידיאלים. ראיתי גם דיווחים על פתיתים במורדות הגולן/גליל באזור עמק החולה. דרך אגב, אספתי נתונים מדויקים רק עבור חלק מצומצם מהתחנות. יכול להיות שיש תחנות שכן שברו שיאיים רשמיים.

פסקה חשובה בנושא:
"If the temperature does rise above freezing, there is there are no parameters with which the type of precipitation can be determined for certainty. All that we can then predict is the probability that snow will actually fall. This can be done using the results of Häggmark and Ivarsson (1997), only corrected to use the frozen-bulb and not the wet-bulb temperature."

נלקח מScienebits.

אני מצרף שני גרפים מהמאמר היפני. הגרף הראשון מציג את שלושת המשקעים האפשריים (הסמלים של העיגול והאיקס) כפונקציה של הטמפרטורה (הציר האופקי) והלחות היחסית (הציר האנכי). הגרף השני הוא בעצם טבלה שמציגה את מספר הפעמים שירד שלג מתוך מספר ניסיונות, למשל 4 פעמים ירד שלג מתוך 4 פעמים של משקעים בתנאים אלו יסומן כ4/4. גם כאן הצירים הם טמפרטורה ולחות יחסית.


* Matsuo, T., Sasyo, Y.: 1981, ‘Non-Melting Phenomena of Snowflakes Observed in Sub saturated Air below Freezing Level

והשלג הוריד את טמפרטורת האוויר קרוב לשלוש מעלות. בדיוק כמו מנגנון הזיעה שהגוף משתמש בו כדי לצנן את הגוף.

דרך אגב, יש מחשבון שמחשב את הסיכוי לשלג לפי אחוז הלחות והטמפרטורה. הוא מבוסס על שני פרמטרים, כך שהוא לוקה בחסר. חפשו "snow probability calculator" בגוגל. לפי מחשבון זה עבור אחוזי לחות גבוהים השינוי הוא כמעט לינארי: 0.6-0.7 מעלה יותר לכל ירידה ב10 אחוזי לחות. עבור אחוזי לחות נמוכים ישנה הקצנה של היחסים. בכל אופן, המחשבון הזה מאוד מתון ביחס לטבלאות והדיווחים של היפנים. אני נוטה להאמין לצד היפני על סמך מספר המדידות, ניסיון אישי, ושניסוי>תאוריה/מודל מתמטי.

אם השלג רטוב הדממה מופרת. במקרה של הגלבוע - בהחלט שלג, גם אם רואים ושומעים שהוא די רטוב.

השלג גם ייערם או שהוא רק ירד באוויר?

תחילה ננסה להבין איך הלחות משפיעה על תצפיות השלג בגובה הקרקע. פתיתי שלג נוצרים בעננים הרבה מעל גובה הקרקע. בזמן שפתיתי השלג יורדים מגובה רב זה לגובה הקרקע הם יוצרים אינטרקציה עם מולקולות המים באוויר. האינטרקציה הזאת מעבירה אנרגיה לפתיתי השלג וגורמת להם להתחמם. ככל שהלחות גבוהה יותר האינטרקציה תהיה משמעותית יותר עד שפתיתי השלג ימסו לחלוטין. אם נקח מצב קיצון של ירידת שלג בטמפרטורה משמעותית מעל האפס סביר להניח שהטמפרטורה ממש על שפת הקרקע גם היא מעל האפס. אני רק רוצה להזכיר שהטמפרטורה הרשמית הנמדדת היא לא טמפרטורת שפת הקרקע שמושפעת מקיבול החום של החומר ממנו הקרקע עשויה, ורואים זאת במקרי קרה/כפור רבים שיש הצטברות קרח על זכוכיות ועל הדשא. הטמפרטורה צמוד לקרקע כן מושפעת מטמפרטורת הסביבה אם כי פעמים רבות כמו שציינתי היא נמוכה יותר. במקרה שיורד שלג ויש 6 מעלות בגובה 2 מטר מעל הקרקע אזי הטמפרטורה צמוד לקרקע רחוקה מהאפס מעלות. זאת אומרת, פתית שלג שהצליח להגיע קרוב לקרקע יחווה אינטרקציה תמידה עם גוף החם מאפס מעלות ויימס במהירות.
במקרי שלג רבים בבירה הכוללים היערמות של השלג על הקרקע הטמפרטורה בגובה 2 מטר לא היית 0 מעלות. למשל בינואר 2019 הטמפרטורה היית חצי מעלה בשיא. איך זה קרה? בהתאם למה שנכתב פה, פתית השלג שרד עד שהגיע לגובה צמוד לקרקע שם הטמפרטורה נמוכה מטמפרטורת ההמסה. דרך אגב, קיום של שלג עצמו (או משקעי קרח) על הקרקע עוזר להיערמות נוספת של שלג במצבי ביניים של טמפרטורות סביב האפס.
אז כן תאורטית זה אפשרי שתהיה היערמות אם טמפרטורת האוויר בגובה 2 מטר משמעותית מעל האפס אבל טמפרטורת הקרקע עצמה אפס ומטה, מצב שלא קורה הרבה במיוחד אם החריגה מאפס מעלות בגובה 2 מטר משמעותית. תחשוב שבניגוד לאינטרציה עם הלחות באוויר האינטרקציה של פתית השלג עם האדמה מעל האפס מעלות היא תמידית ולכן הרבה יותר אגרסיבית. זה פשוט בלתי אפשרי.

כמובן שבתנאי יובש כמות המשקעים היא מינימלית, ותנאים היובש הללו הכרחיים בשביל ששלג יירד בטמפרטורה משמעותית מעל האפס.

כשיורד שלג לא שומעים כלום, זה ברד או מקסימום גראופל, שלג זה לא!