יש לא מעט אתרים, הנה ביסוס מאתר השגרירויות הממשלתי

2. שאלה על לחץ: ידוע כי באזור ים המלח, שהוא המקום היבשתי הגלוי הנמוך בעולם, ישנו לחץ ברומטרי גדול יותר מאשר בפני הים. אומקים גפ כי כמות החמצן באוויר שם גדולה (כ־30% לעומת כ־22 בפני הים). שאלתי היא, שאם כך (שכן לא סתם יורדים לשם חולים במחלות נשימה ומעדיפים לרוץ שם), הרי שגם אחוז הגזים הרעילים שם (כמו המפורסם מביניהם – פחמן דו־חמצני), גבוה מהרגיל. על פי מה אני משער כך? קצת כימיה של חטיבת הביניים:
משקלה האטומי של המולקולה N2 (שני אטומי חנקן, כמו באטמוספירה) הוא כ־28 יחידות.
משקלה האטומי של המולקולה O2 (שני אטומי חמצן, כמו באטמוספירה) הוא כ־32 יחידות.
משקלה האטומי של המולקולה CO2 (מולקולת פחמן דו־חמצני, שני אטומי חמצן ואטום פחמן), הוא כ־44 יחידות.
על זאת, האין זה נכון לשער כי גם ריכוז הגזים הרעילים (שגם הם בנויים לרוב ממולקולות כבדות יחסית) באוויר באזור ים המלח גבוה יחסית לאוויר בגובה פני הים?

בגלל שים המלח נמוך מפני הים, עמוד האוויר מעליו גבוה יותר ולכן לחץ האוויר הוא יותר מאטמוספירה. בדיוק ההיפך מהר חרמון שבו הלחץ נמוך מאטמוספירה. במילים אחרות, האוויר דחוס יותר באופן כללי, מה שאומר שיש בו יותר חמצן וגם יותר חנקן מהאוויר בגובה פני הים, אבל האחוז שלו באוויר לא משתנה ואם כן אז במידה מזערית. במילים אחרות הלחץ החלקי של החמצן עולה, אבל גם הלחץ החלקי של החנקן

תודה רבה על התשובה חנוך

יש יותר מולקולות מכל סוג ביחידת נפח.
אבל מה שאתה אומר גם אולי יכול להיות רלבנטי, אם האויר לגמרי עומד ואין זרימה, מולקולות כבדות יותר שוקעות למטה. בגלל זה לפעמים כשחסר אויר אפילו בתוך בית שכל החלונות סגורים הרמטית, מי שייפגע קודם מעודף פחמן דו חמצני וחוסר חמצן יהיה מי שנמצא נמוך יותר. למשל מי שישן על הרצפה, או בעלי חיים קטנים