יש פה בלבול בין כמות החמצן ליחידת נפח ובין האחוז שלו באוויר

2. שאלה על לחץ: ידוע כי באזור ים המלח, שהוא המקום היבשתי הגלוי הנמוך בעולם, ישנו לחץ ברומטרי גדול יותר מאשר בפני הים. אומקים גפ כי כמות החמצן באוויר שם גדולה (כ־30% לעומת כ־22 בפני הים). שאלתי היא, שאם כך (שכן לא סתם יורדים לשם חולים במחלות נשימה ומעדיפים לרוץ שם), הרי שגם אחוז הגזים הרעילים שם (כמו המפורסם מביניהם – פחמן דו־חמצני), גבוה מהרגיל. על פי מה אני משער כך? קצת כימיה של חטיבת הביניים:
משקלה האטומי של המולקולה N2 (שני אטומי חנקן, כמו באטמוספירה) הוא כ־28 יחידות.
משקלה האטומי של המולקולה O2 (שני אטומי חמצן, כמו באטמוספירה) הוא כ־32 יחידות.
משקלה האטומי של המולקולה CO2 (מולקולת פחמן דו־חמצני, שני אטומי חמצן ואטום פחמן), הוא כ־44 יחידות.
על זאת, האין זה נכון לשער כי גם ריכוז הגזים הרעילים (שגם הם בנויים לרוב ממולקולות כבדות יחסית) באוויר באזור ים המלח גבוה יחסית לאוויר בגובה פני הים?

High barometric pressure. Lying more than 400 meters below sea level, the Dead Sea has the highest recorded barometric pressure (800 mm Hg) on earth. The oxygen-rich air here has up to 8 percent more oxygen molecules per cubic meter than ordinary air at sea level; this eases breathing in general and particularly helps those suffering from lung disease.

תודה רבה על התשובה חנוך

יש יותר מולקולות מכל סוג ביחידת נפח.
אבל מה שאתה אומר גם אולי יכול להיות רלבנטי, אם האויר לגמרי עומד ואין זרימה, מולקולות כבדות יותר שוקעות למטה. בגלל זה לפעמים כשחסר אויר אפילו בתוך בית שכל החלונות סגורים הרמטית, מי שייפגע קודם מעודף פחמן דו חמצני וחוסר חמצן יהיה מי שנמצא נמוך יותר. למשל מי שישן על הרצפה, או בעלי חיים קטנים