החלמונית פורחת ראשונה בהר שזיף

בארבעת הימים האחרונים- התפרצות של פריחה רחבה של חצבים בגבעת הזית (תל זייתון). המקום ידוע כאתר שיש בו פריחה רחבה של חצבים, והנה זה בא. היפה בפריחת החצבים הוא הקצב הדומיננטי של הפריחה. בבת אחת מתחילה נביטה ופריחה, ואז בכל יום נוספים חצבים נוספים אשר גדלים בקצב מהיר ביותר. רק לסבר את האוזן- החצבים המצולמים היו אתמול בחצי גובה ביחס להיום !
אז בתמונות הראשונות- תמונות של חצבים במדרון המערבי של תל זייתון- שם הכל הוא עדיין בקטן.

במדרון המזרחי של תל זייתון קיימת הפריחה המסיבית של החצבים שכוללת כבר כעת עשרות פריטים שכבר הספיקו בימים בודדים לתפוס גובה די מרשים עם פריחה מרהיבה. אפשר שם לצפות גם בחרקים שעובדים שם שעות נוספות בהאבקת החצבים, שזה כולל צרעות, דבורים (Daburim), חיפושיות למיניהם ועוד.

אם כבר במערבי אמורה להיות יותר פריחה בגלל מה שכתבת פעם

בראש ובראשונה תיקון,- מה שכתבתי בעבר היה על ההבדל בין המדרון הפונה לצד צפון לבין המדרון הפונה לצד דרום, שזאת תופעה כללית בכל המקומות שמידרונים הפונים לצד צפון הם ירוקים ופורחים יותר ממדרונים הפונים לצד דרום, וזה בגלל החשיפה לשמש. בין המדרון המזרחי למערבי בד''כ אין הבדלים כ''כ.
ועכשיו לשאלתך- בתור תושב האיזור מאז 1989 אני זוכר שבחלק המערבי היתה בעבר הרחוק פריחה הרבה יותר משמעותית של חצבים, וכן בראש התל. מה שקרה הוא שבמשך השנים בוצעו עבודות תשתית לצורך הקמת פארק הזית שצמוד לתל, ובמסגרתם בין השאר נאטמו פיתחי הבונקרים שהיו במקום וגם חלקו המערבי של התל ''גולח'' בחלקו ע''י כלים הנדסיים שמיתנו את השיפוע המערבי של התל. ככל הנראה שפעולות אלה גרמו לעקירת החצבים ועוד סוגי צימחיית פקעות (בצלים) שהיו בעבר במקום, ורק בתחתית המדרון המערבי נשארו מספר חצבים למזכרת.
גם בראש הגבעה בוצעו עבודות נרחבות של חפירות ארכיאולוגיות שאמנם חשפו שרידים של מיבנים שהיו בראש התל, אך ככל הנראה גרמו במקביל להרס של הצימחיה שהיתה שם כגון החצבים. החלק המזרחי הוא היחידי שאמנם ''גולח'' בחלקו, אך פחות משאר חלקי התל.
(אגב- אני מרשה לך לכתוב ז'ק ולא ז', לא ירדתי למחתרת...).

בזכותך הלכתי היום לראות את הפריחה. החצב הזה ממש עוף חול. מבין האפר היובש והקוצים הוא עולה פורח. המלך של אוגוסט.
כיף לראות שאפילו במקום מעוייר כל כך יש פינות חמד טבעיות
מחכה כבר לחורף לראות האם יש השלכות לשריפות על הפריחה
(קיבלתי)

תכתבו : צמח השדה דיווחי פריחה

שכמובן יופיעו רק אחרי הגשם

לפני שנתיים העלתי לפה תמונה עם שני עמודי תפרחת. בשנה שעברה הוא לא פרח וזה השנה…
אחת הנחמות שלי בתקופת השרבים זו הפריחה של החצבים

איפה שהיום כביש אם המושבות , זאת משלוליות החורף הגדולות בארץ 500 מטר אורך לפחות , אימא שלי מספרת כשהיא הייתה קטנה על התל ( שהוא בונקר ישן ) היו פורחים עוד פרחי בר נכחדים כמו צבעוני השרון וחבצלות ואולי גם אירוסים ..אבל קטפו את כולם ונשארו רק החצבים .

תמונות שצילמתי לפני שלושים שנה ממרומי התל לאחר אירוע הגראופל הגדול ביותר הידוע בישראל (24 בפברואר 92) אשר סוקר כאן בפורום בעבר על ידי. כמובן שהביצה כבר לא קיימת, אך ילדי כשהיו קטנים זכו לשוט בה עם רפסודה מאולתרת שבנו עם עוד ילדים מהשכונה. כמו כן זכורה הביצה כמין ''אגמון החולה'' קטן שבו יכולת לראות כמה מינים של עופות מים שהביצה היתה עבורם מקום גידול/ תחנת מעבר וכו'. כל זה נעלם לפני כעשרים שנה.

ואני מתכוון ''היסטוריה'' במשמעות השלילית, דהיינו דבר שהיה ואיננו עוד.
בחופשה בצפון לפני כשלושה שבועות נתקלתי בתופעה מעניינת. בכמה מקומות שבהם טיילתי היו שיחי צבר שהיו במצב של יובש מוחלט, וזאת למרות שהם היו סמוכים למקורות מים. סברתי לתומי כי התופעה נובעת בגלל סיבות כגון שריפה שאולי היתה באיזור וגרמה להתייבשות השיחים, למרות שזה היה משונה לראות תופעה שחוזרת על עצמה במקומות שונים. אך כעת מתבררת הסיבה האמיתית.
מפירסומים בימים האחרונים עולה כי הצבר (או כפי שהוא מכונה ''הסברס'') עלול להיעלם מהנוף של ארצינו בשנים הקרובות. השיח שהפך לאחד מסימלי ארצינו ("צברים") הולך ונכחד עקב תקיפת הכנימה הקמחית, מין פולש של חרק התוקף את הצבר ומביא למותו. בצפון כבר הושמדו רוב שיחי הצבר. פרופסורים טוענים שהפתרון הוא הדברה ביולוגית בעזרת חיפושית משה רבנו, אבל הן לא קיימות בחורף הישראלי ולכן הדבר הזה נתקע, ובנתיים הפגיעה הולכת ומתתפשטת. לטענת מומחים בתחום גידול הסברס הפיתרון האידיאלי הוא הדברה כימית, אך הדבר משום מה לא נעשה.
אז מה צופן העתיד ? האם הסברס ייעלמו מן הנוף ?
(קצת תמונות ממה ששיתפתי כאן בעבר).

לבית קמה

הוא בכלל לא יליד הארץ. הגיע ממקסיקו, ככל הנראה במאה ה-16.

ברגע שמינים מקומיים (כולל בע"ח) ייעלמו או ישתנו בגלל משבר האקלים, זה כבר באמת יהיה מדאיג

כן זה הזוי אני בהליכה הליילית שלי עובר בבית שמש במעלה רחוב הרצוג ובחצי שנה האחרונה שמתי לב לריח ריקבון מבחיל. התבוננתי וחיפשתי מניין מקור הריח. ואני רואה כמות של שיחי סברס מרקיבים לאטם ומדיפים ריח כמו של פגר. ולא רק זה. אלא הם נוטפים ומטנפים את המדרכה שתחתם. פשוט זוועה.חבל שלא נותנים על זה את הדעת. בפרט שאנשים כמוני שמשוגעים על הפרי הבשרני הזה. לא יכול לחשוב שהוא ילך מארצנו. אני חושב שאלה שאחראים על גרימת הנזק הזה הם אנשים חסרי אחריות שברוב תאוותם מבריחים ארצה פירות נגועים מחו"ל. ואינם חושבים על הנזק שהם מחוללים.חבל.