הצבר הישראלי
- ☼
- ●
- מה המצב ? חצב ! טוב לחיות בעד ארצנו
- 855
- מיקום: המרכז
- 855
בארבעת הימים האחרונים- התפרצות של פריחה רחבה של חצבים בגבעת הזית (תל זייתון). המקום ידוע כאתר שיש בו פריחה רחבה של חצבים, והנה זה בא. היפה בפריחת החצבים הוא הקצב הדומיננטי של הפריחה. בבת אחת מתחילה נביטה ופריחה, ואז בכל יום נוספים חצבים נוספים אשר גדלים בקצב מהיר ביותר. רק לסבר את האוזן- החצבים המצולמים היו אתמול בחצי גובה ביחס להיום !
אז בתמונות הראשונות- תמונות של חצבים במדרון המערבי של תל זייתון- שם הכל הוא עדיין בקטן.
אז בתמונות הראשונות- תמונות של חצבים במדרון המערבי של תל זייתון- שם הכל הוא עדיין בקטן.
- ☼
- ●
- ובמדרון המיזרחי טוב לחיות בעד ארצנו
- 362
- מיקום: המרכז
- 362
במדרון המזרחי של תל זייתון קיימת הפריחה המסיבית של החצבים שכוללת כבר כעת עשרות פריטים שכבר הספיקו בימים בודדים לתפוס גובה די מרשים עם פריחה מרהיבה. אפשר שם לצפות גם בחרקים שעובדים שם שעות נוספות בהאבקת החצבים, שזה כולל צרעות, דבורים (Daburim), חיפושיות למיניהם ועוד.
- ☼
- ●
- ז' אתה יכול להסביר למה יש הבדל באמת בין שני הצדדים דוד&ר
- 74
- מיקום: קניון אילון
- 74
אם כבר במערבי אמורה להיות יותר פריחה בגלל מה שכתבת פעם
- ☼
- ●
- השערה טוב לחיות בעד ארצנו
- 82
- מיקום: המרכז
- 82
בראש ובראשונה תיקון,- מה שכתבתי בעבר היה על ההבדל בין המדרון הפונה לצד צפון לבין המדרון הפונה לצד דרום, שזאת תופעה כללית בכל המקומות שמידרונים הפונים לצד צפון הם ירוקים ופורחים יותר ממדרונים הפונים לצד דרום, וזה בגלל החשיפה לשמש. בין המדרון המזרחי למערבי בד''כ אין הבדלים כ''כ.
ועכשיו לשאלתך- בתור תושב האיזור מאז 1989 אני זוכר שבחלק המערבי היתה בעבר הרחוק פריחה הרבה יותר משמעותית של חצבים, וכן בראש התל. מה שקרה הוא שבמשך השנים בוצעו עבודות תשתית לצורך הקמת פארק הזית שצמוד לתל, ובמסגרתם בין השאר נאטמו פיתחי הבונקרים שהיו במקום וגם חלקו המערבי של התל ''גולח'' בחלקו ע''י כלים הנדסיים שמיתנו את השיפוע המערבי של התל. ככל הנראה שפעולות אלה גרמו לעקירת החצבים ועוד סוגי צימחיית פקעות (בצלים) שהיו בעבר במקום, ורק בתחתית המדרון המערבי נשארו מספר חצבים למזכרת.
גם בראש הגבעה בוצעו עבודות נרחבות של חפירות ארכיאולוגיות שאמנם חשפו שרידים של מיבנים שהיו בראש התל, אך ככל הנראה גרמו במקביל להרס של הצימחיה שהיתה שם כגון החצבים. החלק המזרחי הוא היחידי שאמנם ''גולח'' בחלקו, אך פחות משאר חלקי התל.
(אגב- אני מרשה לך לכתוב ז'ק ולא ז', לא ירדתי למחתרת...).
ועכשיו לשאלתך- בתור תושב האיזור מאז 1989 אני זוכר שבחלק המערבי היתה בעבר הרחוק פריחה הרבה יותר משמעותית של חצבים, וכן בראש התל. מה שקרה הוא שבמשך השנים בוצעו עבודות תשתית לצורך הקמת פארק הזית שצמוד לתל, ובמסגרתם בין השאר נאטמו פיתחי הבונקרים שהיו במקום וגם חלקו המערבי של התל ''גולח'' בחלקו ע''י כלים הנדסיים שמיתנו את השיפוע המערבי של התל. ככל הנראה שפעולות אלה גרמו לעקירת החצבים ועוד סוגי צימחיית פקעות (בצלים) שהיו בעבר במקום, ורק בתחתית המדרון המערבי נשארו מספר חצבים למזכרת.
גם בראש הגבעה בוצעו עבודות נרחבות של חפירות ארכיאולוגיות שאמנם חשפו שרידים של מיבנים שהיו בראש התל, אך ככל הנראה גרמו במקביל להרס של הצימחיה שהיתה שם כגון החצבים. החלק המזרחי הוא היחידי שאמנם ''גולח'' בחלקו, אך פחות משאר חלקי התל.
(אגב- אני מרשה לך לכתוב ז'ק ולא ז', לא ירדתי למחתרת...).
ההודעה נערכה
- ☼
- ●
- תודה, דוד&ר
- 48
- מיקום: קניון אילון
- 48
בזכותך הלכתי היום לראות את הפריחה. החצב הזה ממש עוף חול. מבין האפר היובש והקוצים הוא עולה פורח. המלך של אוגוסט.
כיף לראות שאפילו במקום מעוייר כל כך יש פינות חמד טבעיות
מחכה כבר לחורף לראות האם יש השלכות לשריפות על הפריחה
(קיבלתי)
כיף לראות שאפילו במקום מעוייר כל כך יש פינות חמד טבעיות
מחכה כבר לחורף לראות האם יש השלכות לשריפות על הפריחה
(קיבלתי)
ההודעה נערכה
- ☼
- o
- מדהים, נלך לראות :) דוד&ר
- 123
- מיקום: קניון אילון
- 123
- ☼
- ●
- אם כבר אז כבר חנוך א
- 248
- מיקום: רמת גן
- 248
תכתבו : צמח השדה דיווחי פריחה
- ☼
- ●
- כך נראה חצב גלוני וכך נראים העלים שלו חנוך א
- 266
- מיקום: רמת גן
- 266
שכמובן יופיעו רק אחרי הגשם
- ☼
- ●
- וזה שלי אליהו
- 212
- מיקום: אור יהודה
- 212
לפני שנתיים העלתי לפה תמונה עם שני עמודי תפרחת. בשנה שעברה הוא לא פרח וזה השנה…
אחת הנחמות שלי בתקופת השרבים זו הפריחה של החצבים
אחת הנחמות שלי בתקופת השרבים זו הפריחה של החצבים
- ☼
- ●
- החלמונית פורחת ראשונה בהר שזיף חנוך א
- 255
- מיקום: רמת גן
- 255
שביל אדום יוצא צפונה מנווה אטי"ב וממנו במסלול חתחתים אל החלמוניות הפורחות בסביבות אמצע ספטמבר בגובה 1400 מטר
- ☼
- ●
- כשהייתי קטן למרגלות התל הייתה ביצה ענקית . דביר
- 156
- מיקום: פתח תקווה
- 156
איפה שהיום כביש אם המושבות , זאת משלוליות החורף הגדולות בארץ 500 מטר אורך לפחות , אימא שלי מספרת כשהיא הייתה קטנה על התל ( שהוא בונקר ישן ) היו פורחים עוד פרחי בר נכחדים כמו צבעוני השרון וחבצלות ואולי גם אירוסים ..אבל קטפו את כולם ונשארו רק החצבים .
- ☼
- ●
- תמונות של התל עם ביצת החורף שהיתה למרגלותיו טוב לחיות בעד ארצנו
- 230
- מיקום: המרכז
- 230
תמונות שצילמתי לפני שלושים שנה ממרומי התל לאחר אירוע הגראופל הגדול ביותר הידוע בישראל (24 בפברואר 92) אשר סוקר כאן בפורום בעבר על ידי. כמובן שהביצה כבר לא קיימת, אך ילדי כשהיו קטנים זכו לשוט בה עם רפסודה מאולתרת שבנו עם עוד ילדים מהשכונה. כמו כן זכורה הביצה כמין ''אגמון החולה'' קטן שבו יכולת לראות כמה מינים של עופות מים שהביצה היתה עבורם מקום גידול/ תחנת מעבר וכו'. כל זה נעלם לפני כעשרים שנה.
- ☼
- o
- כן היו ימים בקריית הרצוג הקטנה , לפני 30 שנה היה יותר טבע שמה דביר
- 135
- מיקום: פתח תקווה
- 135
- ☼
- o
- הקיץ תם חנוך א
- 249
- מיקום: רמת גן
- 249
- ☼
- ●
- האם תמונות ששיתפתי בעבר יהפכו להיסטוריה ח''ו ? טוב לחיות בעד ארצנו
- 185
- מיקום: המרכז
- 185
ואני מתכוון ''היסטוריה'' במשמעות השלילית, דהיינו דבר שהיה ואיננו עוד.
בחופשה בצפון לפני כשלושה שבועות נתקלתי בתופעה מעניינת. בכמה מקומות שבהם טיילתי היו שיחי צבר שהיו במצב של יובש מוחלט, וזאת למרות שהם היו סמוכים למקורות מים. סברתי לתומי כי התופעה נובעת בגלל סיבות כגון שריפה שאולי היתה באיזור וגרמה להתייבשות השיחים, למרות שזה היה משונה לראות תופעה שחוזרת על עצמה במקומות שונים. אך כעת מתבררת הסיבה האמיתית.
מפירסומים בימים האחרונים עולה כי הצבר (או כפי שהוא מכונה ''הסברס'') עלול להיעלם מהנוף של ארצינו בשנים הקרובות. השיח שהפך לאחד מסימלי ארצינו ("צברים") הולך ונכחד עקב תקיפת הכנימה הקמחית, מין פולש של חרק התוקף את הצבר ומביא למותו. בצפון כבר הושמדו רוב שיחי הצבר. פרופסורים טוענים שהפתרון הוא הדברה ביולוגית בעזרת חיפושית משה רבנו, אבל הן לא קיימות בחורף הישראלי ולכן הדבר הזה נתקע, ובנתיים הפגיעה הולכת ומתתפשטת. לטענת מומחים בתחום גידול הסברס הפיתרון האידיאלי הוא הדברה כימית, אך הדבר משום מה לא נעשה.
אז מה צופן העתיד ? האם הסברס ייעלמו מן הנוף ?
(קצת תמונות ממה ששיתפתי כאן בעבר).
בחופשה בצפון לפני כשלושה שבועות נתקלתי בתופעה מעניינת. בכמה מקומות שבהם טיילתי היו שיחי צבר שהיו במצב של יובש מוחלט, וזאת למרות שהם היו סמוכים למקורות מים. סברתי לתומי כי התופעה נובעת בגלל סיבות כגון שריפה שאולי היתה באיזור וגרמה להתייבשות השיחים, למרות שזה היה משונה לראות תופעה שחוזרת על עצמה במקומות שונים. אך כעת מתבררת הסיבה האמיתית.
מפירסומים בימים האחרונים עולה כי הצבר (או כפי שהוא מכונה ''הסברס'') עלול להיעלם מהנוף של ארצינו בשנים הקרובות. השיח שהפך לאחד מסימלי ארצינו ("צברים") הולך ונכחד עקב תקיפת הכנימה הקמחית, מין פולש של חרק התוקף את הצבר ומביא למותו. בצפון כבר הושמדו רוב שיחי הצבר. פרופסורים טוענים שהפתרון הוא הדברה ביולוגית בעזרת חיפושית משה רבנו, אבל הן לא קיימות בחורף הישראלי ולכן הדבר הזה נתקע, ובנתיים הפגיעה הולכת ומתתפשטת. לטענת מומחים בתחום גידול הסברס הפיתרון האידיאלי הוא הדברה כימית, אך הדבר משום מה לא נעשה.
אז מה צופן העתיד ? האם הסברס ייעלמו מן הנוף ?
(קצת תמונות ממה ששיתפתי כאן בעבר).
ההודעה נערכה
- ☼
- ●
- יש צבר גדול ומרהיב מלא בפרי לפני הכניסה למבקיעים מבית הגדי המוביל הבטוח
- 109
- ☼
- ●
- סתם לידע כללי. עם כל זה שהצבר מזוהה עם ישראל זאביק
- 149
- 149
הוא בכלל לא יליד הארץ. הגיע ממקסיקו, ככל הנראה במאה ה-16.
ברגע שמינים מקומיים (כולל בע"ח) ייעלמו או ישתנו בגלל משבר האקלים, זה כבר באמת יהיה מדאיג
ברגע שמינים מקומיים (כולל בע"ח) ייעלמו או ישתנו בגלל משבר האקלים, זה כבר באמת יהיה מדאיג
- ☼
- ●
- הצבר הישראלי יהודה
- 54
הוספת דיווח
מקרא סימנים
- הוספת תגובה
- ☼ הודעה חדשה
- ● הודעה עם תוכן
- o הודעה ללא תוכן
- משקיען
- מדווח מאתר סקי
- מדווח מלב ים