''והים איננו מלא'' בתמונות

זרימות מים בבניאס ובשניר ועוד נחלים בצפון.
למרות מיעוט הגשמים היחסי בחורף השנה באגן הניקוז של הכנרת, מתקבל הרושם שהדבר לא השפיע על עוצמת הזרימות בנחלי הצפון- כך לפחות לפי התרשמותי. אין בידי נתונים רשמיים של ספיקת הנחלים היום לעומת שנה ושנתיים אחורה, אך מהתרשמות פיזית (רחצה באיזורי הזרימה של הנחלים, הזרימה במפלים, השוואה בין תמונות שצילמתי השנה לבין התמונות שצולמו באותם מקומות באותו זמן בשנתיים הקודמות) מתקבל הרושם שהשנה הזרימה אינה פחותה משנים שעברו, וזאת למרות כמות הגשם הנמוכה בהרבה שירדה בחורף האחרון ביחס לכמות שירדה בשנים שעברו.
בהיותי בשטח היו שטענו בתוקף שזה מוכיח שהחזאים ''עובדים עלינו'', וכנראה שירדה בחורף כמות גשם כמו בחורפים הקודמים. כמובן שאותם שטענו כן מן הסתם אינם מגולשי האתר כאן שגם בקיאים בנתונים, אך מה באמת התשובה למי שטוען כך? על כך בהמשך בעז''ה.

הדן, השניר והבניאס זורמים לנהר הירדן והירדן זורם בעוז, ושוב- כפי התרשמותי הזרימה היא בעוצמה לא פחותה מהשנים הקודמות, וזאת למרות מיעוט הגשמים בחורף באגן הניקוז של הכנרת.

אז מה נענה למי שטוען שלפי מצב הזרימה בנחלים לא היה השנה באגן הניקוז של הכנרת חורף שחון ? פשוט נשלח אותו לכנרת להיווכח בכך. מצב הכנרת הוא שהיא כעת בגובה של כ- 1.20 מ' נמוך יותר ממה שהיתה לפני שנה בתאריך זה. גם בשיא גובהה השנה בסוף החורף עדיין היה המפלס נמוך יותר ממה שהיה באוגוסט שנה שעברה ! הדבר נובע מכך שלא היו כ''כ זרימות שטפונות בתקופת החורף, ועיקר הגשם שכן ירד נספג בקרקע, כך שהמפלס בחורף עלה רק בשיעור מועט.
בתמונות המצורפות אפשר לראות את מצב הכנרת היום ביחס לאותו יום בשנה שעברה.

בראשית הדברים- שכפי שאבי קוז'וקרו נוהג לציין בסוף דבריו ''זוהי תחזית לא רשמית אשר נרשמה ע"י חובב מזג האוויר'', כך עלי להדגיש ולהתריע שכל מה שיכתב להלן נרשם ע''י ''חובב טבע'' ולא ע''י מדען, כך שאין להתייחס בשום פנים ואופן לתוכן שיכתב להלן כמאמר מדעי או משהו שדומה לזה, אלא לכל היותר כחומר למחשבה שטעון בדיקה מול העובדות.
ולענינינו- התשובה לשאלה מדוע החורף השחון יחסית לא השפיע כ''כ על עוצמת הזרימה בנחלים היא טיפה ארוכה, אך אשתדל לקצר, והדברים פשוטים להבנה.
דבר ראשון צריך לומר שעצם השאלה היא טעות ! בודאי שהחורף השחון השפיע על עוצמת הזרימה בנחלים ביחס לשנים שעברו, אבל זה בא לידי ביטוי במהלך החורף ותחילת האביב (הפשרת שלגים), אז ספיקת נחלי הצפון היתה נמוכה בהרבה ביחס לחורפים שעברו, וזה גם מה שהביא את הכנרת לעלות במהלך החורף ותחילת האביב עליה קטנה יחסית למה שקורה בשנים רגילות.
ולענינינו- זרימת הנחלים בתקופה זאת של השנה מקורה הוא בנביעות של מי הגשמים שחלחלו בקרקע במהלך החורף. התוצאה של תהליך זה של חלחול המים הוא כאמור נביעתם מהקרקע בשלב מאוחר יותר (כאשר הם מגיעים לשכבת קרקע אטומה- ע''ע אקוויפר).אך למרות זאת- עוצמת הנביעה אינה קשורה בהכרח לכמויות הגשם שיורדות בפועל, אלא יותר לאופי של ירידת הגשם וכן לסוג הקרקע שעליה יורדים המישקעים. ולדוגמא: גשם בכמות מצטברת של 400 מ''מ בעל אופי של ''גשם אנגלי/חקלאי'' יתרום למי התהום יותר מכמות גשם מצטברת כפולה של 800 מ''מ שיורדת בשברי ענן חזקים המורידים כמות גדולה של מילימטרים בזמן קצר. למרות הכמות הגדולה שתרד באותם שברי ענן, הכמות שבפועל תיספג בקרקע היא קטנה יותר, כאשר הרוב ישטף לפני שיספיק להיספג בקרקע, וזאת בשונה מ''גשם אנגלי/חקלאי'' שיחלחל באופן מושלם בקרקע.
מכאן נבין שכמות גדולה של משקעים עדיין אינה ערובה לעלייתו של מפלס מי התהום, ומאידך כמות קטנה יותר של משקעים אינה סיבה שמפלס מי התהום לא יעלה באופן משמעותי. הכל תלוי כמה מהגשם הספיק להיספג בקרקע בפועל ולא בכמה ירד.
אחת הסיבות לכמות המים הגדולה ביובלי הצפון כמו הדן והבניאס והשניר בכל ימות השנה אינה רק בגלל כמות הגשם הגבוהה יחסית שיורדת באותם הרים שהם המקור למים האלו, אלא גם בגלל אופי ירידת המשקעים על הרים אלו. הגשם שיורד על אותם הרים הוא בעל אופי של גשם מתמשך (בשונה מהגשם במישור החוף שבא בפרקים קצרים וחזקים), כך שהוא מחלחל יותר. ובשלב ב' מגיעים השלגים שיורדים בהרים אלו שתהליך ההפשרה שלהם הוא יחסית איטי וממושך, כך שנוצרים התנאים האידיאלים ביותר לספיגת ולחלחול המים בקרקע. גם תנאי הקרקע בהרים אלו נחשב אידיאלי לספיגת המים בקרקע, וסוג הקרקע (קרסטי) גורם למים לחלחל לאדמה ולא לזרום על פני השטח.
בשלב ב' נובעים המים, וכאן אנו מגיעים לנקודה השניה. קצב וכמות נביעת המים אינם קשורים בהכרח לכמות המים שנספגה בקרקע במהלך החורף, אלא גם לגודלם של פתחי הנביעות. יכולה להיות כמות מים גדולה שנספגה בקרקע, אך בפועל עוצמת נביעת המים לא תגדל באופן משמעותי כי הפתח דרכו נובעים המים הוא בגודל המגביל את כמות המים שנובעת ממנו. (אפשר לדמות את זה לחבית מלאה מים שיש לה ברז, שעוצמת זרימת המים דרך הברז אינה משתנה כמעט בין מתי שהחבית מלאה לגמרי לבין כשהיא מלאה רק בחלקה. כמות המים שבחבית תשפיע בעיקר על משך זרימת המים דרך הברז ולא כ''כ על עוצמת הזרימה). כמות המים שנספגה בקרקע במהלך החורף תשפיע יותר על משך נביעת המים מאשר על עוצמתה. ולכן העובדה שהחורף בצפון היה שחון ביחס לקודמיו אינו משפיע כ''כ על עוצמת הזרימות בתקופה זאת של השנה, כי כמות המים מתחת לפני הקרקע עדיין גדולה מספיק בכדי לגרום לנחלים לזרום עוד תקופה, ומאידך קצב הזרימה אינו משתנה בהרבה מכיון שפתחי הנביעות של המים יוצרים ויסות יחסי של כמות המים הנובעת דרכם. (יש לציין שבאופן תאורטי חורף גשום יכול ליצור מצב של זרימה מוגברת גם בקיץ, אך זה קורה בעיקר כתוצאה מהיווצרות של נביעות נוספות ולא כ''כ בגלל התחזקות הנביעות הקיימות).
אז זאת התשובה לכל אלו שתמהים כיצד הזרימה השנה היא בעוצמה לא פחותה בהרבה ממה שחווינו בשנים הקודמות, וזאת למרות החורף השחון יחסית באגן הניקוז של הכנרת: (א) אמנם כמות הגשם היתה יותר קטנה, אבל אופי המשקעים השנה גרם שאחוז יותר גבוה מהם נספג וחלחל בקרקע, דבר שאומנם פגע בכמות המים שזרמה בנחלים בתקופת החורף (זרימה שיטפונית), אך פחות בכמות שחלחלה למי התהום. (ב) קצב זרימת המים ממקורות נחלי הצפון אינו קשור בהכרח לכמות הגשם שירדה או לכמות המים שיש בפועל בקרקע, אלא בעיקר בגודל של פתחי הנביעה של המים שהם המווסתים של קצב זרימת המים. (בנחל דן לדוגמא שהוא הנחל הגדול ביותר במזרח התיכון מבחינת כמות שפיעת המים- קצב הספיקה של המעיינות הוא די קבוע במשך כל השנה- כ- 8 מ''ק לשניה).
רק רצף של תקופה שבה יהיה מיעוט גשמים (כגון מה שחווינו באמצע העשור הקודם רצף של כמה חורפים שחונים) יביא להפחתה משמעותית בכמות שפיעת המים בחלק מן הנחלים (כגון השניר והבניאס). אבל קיץ אחד שבא לאחר חורף שהיה אומנם שחון יחסית אבל עדיין לא היה תחת הגדרה של ''שנת בצורת'' עדיין לא יגרום בטווח המיידי להפחתה משמעותית של כמות שפיעת המים.

במידה והיו מאפשרים את זרימת כל המים מנחלי הצפון לכנרת מבלי לתפוס את חלקם הגדול בדרך לצורכי חקלאות ושתייה, וכן אם לא היו שואבים מים מהכנרת, לא רק שהכנרת היתה מלאה תמיד, אלא שהיו בה עודפי מים גדולים מאוד שהיו זורמים לים המלח, כך שגם ים המלח מלא תמיד. כמות המים שנחלי הצפון העיקריים מזרימים בשנה שווה ל- 6 מטרים של מים ! (600 מליון מ''ק), וזה לא כולל את נחלי רמת הגולן והגליל וכן את הגשם שיורד ישירות באגן הכנרת. אז אילולא יד האדם שבאמצע- הכנרת וכן ים המלח היו מלאים תמיד.

עד סוף שבוע שעבר גם ב- 1 אחרי חצות הטיילת עדיין רחשה כמו כוורת דבורים, המסעדות והפיצריות מלאות, ספינות השייט והטורנדו עובדות בשיא הקיטור. אז מי אמר שאין תיירות בטבריה ועוד מסביב לשעון ?

אבל קשה לי להאמין שיודעים במדויק כמה זמן עובר בין חילחול לנביעה

אבי ז''ל (שהלך לבית עולמו לפני יותר מ- 30 שנה) היה אומר לי תמיד: "כשאתה נהנה ועוד מישהו יכול להנות יחד אתך- תהיה בן אדם (''מענטש'') ותשתף אותו אתך שגם הוא יהנה''. הוא יישם את האידיאולוגיה הזאת בחייו, כאשר זכרונות ילדותי שבהם התגוררנו בשיכון בבלי בת''א הם שבשבת כשאבי היה לוקח אותי לטייל בירקון או לשחק בפארק השעשועים, היה אבי דופק על דלתות השכנים ושואל אם הם רוצים שהוא יקח גם את ילדיהם ביחד איתנו,- שגם הם יהנו על הדרך. אותו דבר בנסיעה לים וכו'. קנו לי כדור או משחק? ''אל תשכח לשתף את האחרים שגם הם יהנו''. אז אומנם בחיי הבוגרים לא פתחתי ארגון חסד או משהו כזה, אבל משהו בכ''ז חילחל, וזה בא לידי ביטוי בין השאר בכך שאני מתקשה ליהנות מחוויות אם אין איתי עוד מישהו שאוכל לחלוק איתו את החוויה. וזה מה שגורם לי לדחף לשתף אחרים בדברים שאני חווה ונהנה, ובמקרה שלנו אתם כאן בפורום ה''קרבנות'' לדחף הזה. (אשתי משתדלת לרסן אותי בטענה צודקת שבסוף מרוב רצון לשתף ''אתה תצא להם מהאף''. אז באמת אם יש כאן כאלה שהשיתופים ואופיים כבד עליו- מכאן התנצלותי- וזה כולל את מנהלי האתר שאני מקווה שהשיתופים ואופיים אינם למורת רוחם).

אישתי.
היא זורמת איתי ואני איתה וכייף שיש עם מי לחלוק.

אתה גורם רק לקורת רוח ואנו מחכימים מידיעותך וסגנון כתיבתך מרשים
יישר כח

הפורום הזה מעניין גם בימים רגילים בזכות אנשים כמוך. פינה נקייה מכל מחלוקת להכנס אליה. תודה לך על הכל ותמשיך כך!

אני חייל בצבא, פשוט עצרתי הכל וקראתי בסקרון רב את המידע המעניין והמחכים!
אשריך!