אז מדוע באמת החורף השחון יחסית לא השפיע כ''כ על עוצמת הזרימה בנחלים?

בראשית הדברים- שכפי שאבי קוז'וקרו נוהג לציין בסוף דבריו ''זוהי תחזית לא רשמית אשר נרשמה ע"י חובב מזג האוויר'', כך עלי להדגיש ולהתריע שכל מה שיכתב להלן נרשם ע''י ''חובב טבע'' ולא ע''י מדען, כך שאין להתייחס בשום פנים ואופן לתוכן שיכתב להלן כמאמר מדעי או משהו שדומה לזה, אלא לכל היותר כחומר למחשבה שטעון בדיקה מול העובדות.
ולענינינו- התשובה לשאלה מדוע החורף השחון יחסית לא השפיע כ''כ על עוצמת הזרימה בנחלים היא טיפה ארוכה, אך אשתדל לקצר, והדברים פשוטים להבנה.
דבר ראשון צריך לומר שעצם השאלה היא טעות ! בודאי שהחורף השחון השפיע על עוצמת הזרימה בנחלים ביחס לשנים שעברו, אבל זה בא לידי ביטוי במהלך החורף ותחילת האביב (הפשרת שלגים), אז ספיקת נחלי הצפון היתה נמוכה בהרבה ביחס לחורפים שעברו, וזה גם מה שהביא את הכנרת לעלות במהלך החורף ותחילת האביב עליה קטנה יחסית למה שקורה בשנים רגילות.
ולענינינו- זרימת הנחלים בתקופה זאת של השנה מקורה הוא בנביעות של מי הגשמים שחלחלו בקרקע במהלך החורף. התוצאה של תהליך זה של חלחול המים הוא כאמור נביעתם מהקרקע בשלב מאוחר יותר (כאשר הם מגיעים לשכבת קרקע אטומה- ע''ע אקוויפר).אך למרות זאת- עוצמת הנביעה אינה קשורה בהכרח לכמויות הגשם שיורדות בפועל, אלא יותר לאופי של ירידת הגשם וכן לסוג הקרקע שעליה יורדים המישקעים. ולדוגמא: גשם בכמות מצטברת של 400 מ''מ בעל אופי של ''גשם אנגלי/חקלאי'' יתרום למי התהום יותר מכמות גשם מצטברת כפולה של 800 מ''מ שיורדת בשברי ענן חזקים המורידים כמות גדולה של מילימטרים בזמן קצר. למרות הכמות הגדולה שתרד באותם שברי ענן, הכמות שבפועל תיספג בקרקע היא קטנה יותר, כאשר הרוב ישטף לפני שיספיק להיספג בקרקע, וזאת בשונה מ''גשם אנגלי/חקלאי'' שיחלחל באופן מושלם בקרקע.
מכאן נבין שכמות גדולה של משקעים עדיין אינה ערובה לעלייתו של מפלס מי התהום, ומאידך כמות קטנה יותר של משקעים אינה סיבה שמפלס מי התהום לא יעלה באופן משמעותי. הכל תלוי כמה מהגשם הספיק להיספג בקרקע בפועל ולא בכמה ירד.
אחת הסיבות לכמות המים הגדולה ביובלי הצפון כמו הדן והבניאס והשניר בכל ימות השנה אינה רק בגלל כמות הגשם הגבוהה יחסית שיורדת באותם הרים שהם המקור למים האלו, אלא גם בגלל אופי ירידת המשקעים על הרים אלו. הגשם שיורד על אותם הרים הוא בעל אופי של גשם מתמשך (בשונה מהגשם במישור החוף שבא בפרקים קצרים וחזקים), כך שהוא מחלחל יותר. ובשלב ב' מגיעים השלגים שיורדים בהרים אלו שתהליך ההפשרה שלהם הוא יחסית איטי וממושך, כך שנוצרים התנאים האידיאלים ביותר לספיגת ולחלחול המים בקרקע. גם תנאי הקרקע בהרים אלו נחשב אידיאלי לספיגת המים בקרקע, וסוג הקרקע (קרסטי) גורם למים לחלחל לאדמה ולא לזרום על פני השטח.
בשלב ב' נובעים המים, וכאן אנו מגיעים לנקודה השניה. קצב וכמות נביעת המים אינם קשורים בהכרח לכמות המים שנספגה בקרקע במהלך החורף, אלא גם לגודלם של פתחי הנביעות. יכולה להיות כמות מים גדולה שנספגה בקרקע, אך בפועל עוצמת נביעת המים לא תגדל באופן משמעותי כי הפתח דרכו נובעים המים הוא בגודל המגביל את כמות המים שנובעת ממנו. (אפשר לדמות את זה לחבית מלאה מים שיש לה ברז, שעוצמת זרימת המים דרך הברז אינה משתנה כמעט בין מתי שהחבית מלאה לגמרי לבין כשהיא מלאה רק בחלקה. כמות המים שבחבית תשפיע בעיקר על משך זרימת המים דרך הברז ולא כ''כ על עוצמת הזרימה). כמות המים שנספגה בקרקע במהלך החורף תשפיע יותר על משך נביעת המים מאשר על עוצמתה. ולכן העובדה שהחורף בצפון היה שחון ביחס לקודמיו אינו משפיע כ''כ על עוצמת הזרימות בתקופה זאת של השנה, כי כמות המים מתחת לפני הקרקע עדיין גדולה מספיק בכדי לגרום לנחלים לזרום עוד תקופה, ומאידך קצב הזרימה אינו משתנה בהרבה מכיון שפתחי הנביעות של המים יוצרים ויסות יחסי של כמות המים הנובעת דרכם. (יש לציין שבאופן תאורטי חורף גשום יכול ליצור מצב של זרימה מוגברת גם בקיץ, אך זה קורה בעיקר כתוצאה מהיווצרות של נביעות נוספות ולא כ''כ בגלל התחזקות הנביעות הקיימות).
אז זאת התשובה לכל אלו שתמהים כיצד הזרימה השנה היא בעוצמה לא פחותה בהרבה ממה שחווינו בשנים הקודמות, וזאת למרות החורף השחון יחסית באגן הניקוז של הכנרת: (א) אמנם כמות הגשם היתה יותר קטנה, אבל אופי המשקעים השנה גרם שאחוז יותר גבוה מהם נספג וחלחל בקרקע, דבר שאומנם פגע בכמות המים שזרמה בנחלים בתקופת החורף (זרימה שיטפונית), אך פחות בכמות שחלחלה למי התהום. (ב) קצב זרימת המים ממקורות נחלי הצפון אינו קשור בהכרח לכמות הגשם שירדה או לכמות המים שיש בפועל בקרקע, אלא בעיקר בגודל של פתחי הנביעה של המים שהם המווסתים של קצב זרימת המים. (בנחל דן לדוגמא שהוא הנחל הגדול ביותר במזרח התיכון מבחינת כמות שפיעת המים- קצב הספיקה של המעיינות הוא די קבוע במשך כל השנה- כ- 8 מ''ק לשניה).
רק רצף של תקופה שבה יהיה מיעוט גשמים (כגון מה שחווינו באמצע העשור הקודם רצף של כמה חורפים שחונים) יביא להפחתה משמעותית בכמות שפיעת המים בחלק מן הנחלים (כגון השניר והבניאס). אבל קיץ אחד שבא לאחר חורף שהיה אומנם שחון יחסית אבל עדיין לא היה תחת הגדרה של ''שנת בצורת'' עדיין לא יגרום בטווח המיידי להפחתה משמעותית של כמות שפיעת המים.